דו"ח טכנולוגי: כשלגולשים נמאס מהפרסומות ברשת

אופס, אלה לא הקליקים שרצינו

פעם, ולפעמים גם היום, אנשים שנמאס להם מכך שדוחפים להם מוצרים בכל מקום היו הולכים ומשחיתים מודעות פרסום. למשל, מוסיפים טקסט לגלגני שמשבש את משמעותה של המודעה, או סתם טקסט פוגעני שגורם למביטים לחשוב שנית. ראו, למשל, את הדוגמה הזו.

קשה יותר להתמודד כך עם פרסומות מקוונות. הפרסומות משתנות מאדם לאדם, ומה שאתה רואה הוא לא מה שהשותף לדירה שלך רואה. הפתרון המתבקש, אבל הפסיבי, הוא להתקין איזה חוסם פרסומות כמו Adblock (כרום, פיירפוקס) או את התוסף הוותיק Add-Art לפיירפוקס, שמציג אמנות במקום פרסומות.

אבל זה לא שיבוש, זו רק התעלמות. יתר על כן, מאחר שהמודל הכלכלי הנוכחי קובע שאם לא הקלקת על הפרסומת המפרסם לא צריך לשלם עליה, התעלמות לא מזיקה לו עד כדי כך. המפרסמים מוציאים כסף רק על אנשים שאכן מצאו את הפרסומת שלהם רלבנטית. מה עכשיו?

התשובה שהאקטיביסטים מצאו, לפי הכתבה הבאה ב"אטלנטיק", היא לעשות בדיוק את ההיפך: להקליק על פרסומות כאילו אין מחר. כל הקלקה עולה למפרסם כסף, ואתה הרי לא מתכוון לרכוש את המוצר שמוצע בפרסומת. קבוצות חברים שמקליקות סתם כך על פרסומת יכולות לפגוע בחברה שמרגיזה אותם. כמובן, כשמכונות עושות את זה, זה בלתי חוקי ובגדר הונאה. אבל אף אחד לא יכול לומר לך שיש משהו לא בסדר בכך שאתה מקליק על פרסומות. אם הם לא רוצים שתקליק, שלא ישימו לך אותן מול הפרצוף.

לא רק המפרסמים עשויים להיפגע, אלא גם חברות שחיות מכך שהן עוקבות אחרי התנועות שלנו ברשת. פייסבוק גם כך מאבדת מפרסמים, דוגמת ג'נרל מוטורס, משום שהיא לא טובה בהתאמת פרסומות. פתאום גוגל תצטרך להתמודד עם גאות באנשים שמביעים עניין במשכנתאות – כשהגאות הזו לא קיימת במציאות. פתאום היא תצטרך להתמודד עם מחאה עממית בדמות רעש. או, כפי שכתב אלכסיס מדריגל, "אמרו רעש לכוח". 

מלחמת הפיראטים

פעיל אנונימוס | צילום:Joseph Nicolia

 

צחוקים: אתר גניבת התוכן פיירטביי, שנשען למחייתו על פרסומות שהוא מציג לצד התוכן הפיראטי, חטף התקפת DDoS מסיבית ונפל מהרשת ליממה. האתר טען לאחר מכן שלמרות העובדה שחטף חץ בברך הוא עומד כעת על רגליו, חזק מאי פעם, אך נראה שהוא קצת הגזים: בחלק ניכר מהמקומות הוא לא היה זמין. ההתקפה הפרימיטיבית הזאת הצליחה לשתק את פיירטביי לפרק זמן ארוך יותר מכל הפעילות הממשלתית והמשפטית נגדו.

עדיין לא ידוע בוודאות מי תקף את פיירטביי, אבל ייתכן שמדובר דווקא ב...אנונימוס. מעשה שהיה כך היה: הטרוריסטים המקוונים של אנונימוס תקפו ספק אינטרנט בריטי שמנע גישה לפיירטביי, לא מתוך גחמה אלא על פי צו בית משפט. האתר נקט עמדה אמיצה, והודיע לפני שבו באופן חד משמעי שהוא מתנגד למעשים כאלה. מתקפות DDoS, הזכירו פיירבט את מה שבאנונימוס מעדיפים לשכוח, היא סוג של סתימת פיות וצנזורה.

אנונימוס הכחישו את הטענה שהם מעורבים בהתקפה על פיירטביי, וטענו שאין להם מושג מי אחראי לה. נו, טוב, גם אם יתברר אחרת - זאת לא תהיה הפעם הראשונה שאנונימוס הכחישו משהו שהם היו מעורבים בו. ככה זה כשאתה מתיימר להיות קבוצה של אנשים אנונימיים.

האם יש קשר בין אינטרנט לדיכאון?

מחקר ראשוני – ויהיה צורך בהרבה מהם – טוען שכן. על כל פנים, קשר בין שימוש חריג ברשת לדכאון. קבוצת חוקרים אספה 216 סטודנטים, ואיבחנה בקרבם סממנים של דכאון. שלושה מכל עשרה הציגו אותם - והם היו אותה קבוצה שהפגינה שימוש אינטנסיבי במיוחד ברשת. כמובן, מדובר בקשר סטטיסטי ולא סיבתי, ובכל זאת.

הסממנים לשימוש חריג כזה בקרב הסובלים מדכאון, על פי המחקר, היו מעבר מהיר בין אפליקציות, שימוש מוגבר בתוכנות שיתוף קבצים, ופעילות רבה במייל או בתוכנות מסרים מיידיים. דיכאון, אנחנו כבר יודעים, קשור לחוסר יכולת התמקדות.

החוקרים הציעו פתרון מפתיע: לבנות תוכנה שתנטר מראש סטודנטים שעושים שימוש בכל הנ"ל, כדי לנסות לזהות את מי שסובלים דכאון. הם טוענים שתוכנה כזו עשויה להוריד בחדות את שיעור ההתאבדות בקרב סטודנטים. יכול להיות, אבל בו זמנית היא גם תהווה חדירה משמעותית מאוד לפרטיות שלהם (מי מתנדב שקבוצה של זרים תבדוק את מספר המיילים או ההודעות שהוא שולח?). צריך עוד הרבה מחקרים כדי שאפשר יהיה להתחיל לדון בפתרונות כאלה.

לכו לעבוד על מישהו אחר

 

לפרופסור ט. מילס קלי, מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון, יש תחביב משונה: הוא מלמד קורס שנקרא Lying about the past, שמכשיר את הסטודנטים שלו ליצור הונאות-רשת הקשורות לעבר. המטרה של הקורס, מבחינתו ומבחינת תלמידיו, היא קודם כל לזהות הונאות: מציאת נקודות התורפה של סיפור וזיהוי מהיר של הסממנים המקובלים של זיוף. בעבר הצליחו כמה מההונאות של קלי ותלמידיו לעבוד גם על אתרי חדשות. יש לזה סיבה טובה: אחד הכלים הבסיסיים של ההונאות הוא יצירה של ערך שקרי בוויקיפדיה.

לאחרונה, ניסתה אחת הסטודנטיות של קלי למכור את הלוקש הרגיל למשתמשי רדיט, כשהיא מזמינה אותם – תוך התחזות לאדם אחר – לקבוע אם קרוב משפחה שלה היה רוצח סדרתי בלתי מוכר מהמאה ה-19. בהתחלה זה עבד: הגולשים חגגו על כך שהם שותפים לחשיפת פשעים היסטוריים.

אבל בכל זאת יש משהו בחוכמת ההמונים. תוך 26 דקות(!) מרגע פרסום הידיעה, צץ המשתמש הראשון שחש שמשהו כאן מסריח. הקהילה התחילה לנבור, ותוך זמן קצר התבררה האמת: יש ערך בוויקיפדיה על הרוצח-כביכול, כן. אבל הוא ערך טרי מאוד, שנכתב על ידי משתמשים טריים מאוד, ושאין לו שום אימות ממקור אחר. קטעי העיתונים המוצהבים שהסטודנטית זייפה בעמל רב הפסיקו לשכנע.

משתמשי רדיט פירקו תוך דקות הונאה שתוכננה במשך חודשים. היתרון שלהם: ספקנות בריאה וסירוב להאמין לכל בולשיט שהם שומעים, או אפילו קוראים בוויקיפדיה.

קצרצרים

הסיוט הארוך שלנו, כתבי הטכנולוגיה, יגיע מחר סוף סוף לקיצו. בהנחה שנחש ענק לא יבלע את מארק צוקרברג, פייסבוק תצא להנפקה המדוברת בכל הזמנים, ואז נקבל קצת שקט מהסאגה הבלתי פוסקת הזו. בינתיים, הנה עוד כמה נתונים על פייסבוק. נראה שמספר המשתמשים שלה באירופה וארה"ב הגיע לרוויה. בחצי השנה האחרונה, מספר המשתמשים בארה"ב עלה ב-0.88% בלבד. עם זאת, היא מרחיבה את אחיזתה בברזיל, שם קפץ מספר המשתמשים ב-54%. במונקו ואיסלנד, אגב, יש יותר חשבונות פייסבוק מאשר תושבים.

ג'ימייל עבר שדרוג ניכר לאחרונה, טוענים בגוגל – לחשבון שלי הוא עוד לא הגיע. כעת, כאשר אתה מחפש כתובת מייל, השירות יציג לך לא רק את פרטי המשתמש, אלא גם יאפשר לך להתחיל לשוחח איתו בצ'אט או לחייג אליו. בנוסף, בהמשך לנסיונותיה הנואשים של גוגל להפוך את גוגל+ לרלבנטי למשהו, יאפשר ג'ימייל מעתה לשלוח ספאם למעגל שלם של חברים. איזה כיף.

חברת התעופה וירג'ין אטלנטיק תאפשר לקהל השבוי בצינור המעופף שלה גישה לתוכן סלולרי במהלך הטיסה. לפני שאתם ממהרים להתקשר לסוכן הנסיעות שלכם, הרשו לטור לסייג את המילה "תאפשר": ניתן יהיה לעשות שיחות טלפון, לבדוק ולשלוח מייל, ולגלוש ברשת – אבל רק בחלק ממטוסי החברה. התענוג יהיה יקר: 1.2 דולר לדקה, ורק שישה מכל הנוסעים יוכלו לעשות זאת בו זמנית. וטוב שכך: הגיהנום הוא הזולת, כתב סארטר, והוא כזה במיוחד בתחבורה ציבורית. השהייה של שעות במתקן צר עם מאות בני אדם אחרים שגם יכולים לקשקש ללא הרף בסלולר תיתן דחיפה משמעותית למקרים שבהם נוסעים משתלטים על מטוס ומרסקים אותו על ההר הקרוב.

לפני כמה שבועות רווח דווח שהחלאות מאחורי הסוס הטרויאני פלאשבק, שפגע במאות אלפי משתמשי מק, עשו ממנו הרבה מאוד כסף – משהו כמו 10,000 דולר ליום, באמצעות שתילת פרסומות בדפדפן. ובכן, מסתבר שהפשע לא משתלם עד כדי כך, אם בכלל. על פי דו"ח של חברת האבטחה סימנטק, רווח כזה אמנם אפשרי טכנית, אבל עד כה הנבלות גירדו 14 אלף דולר בסך הכל. בעצם, אפילו זה לא מדויק: הם לא הצליחו להשלים את החלק הקריטי של המזימה, שבו הכסף אשכרה עובר לחשבונות הבנק שלהם בלי לעורר שאלות מיוחדות.

מלומדים של העת הקלאסית הצליחו ליצור את המקבילה של גוגל מפות לעולם הקלאסי, וכעת ניתן לחשב את משך המסע בין 751 נקודות ברחבי העולם הרומאי. ניתן לתכנן את המסעות על הדרכים הרומאיות, באמצעות נהרות, או באמצעות נתיבי הים שהיו מקובלים על הרומאים. ניתן לחשב גם את ההוצאות של המסע. לדוגמא, מסע בין לונדיניום ו-ווינצ'סטר הרומאיות היה נמשך 3.7 ימים, ודורש שימוש בכ-111 קילומטרים של דרך רומאית טובה. תגובתם של קיסרי גוגל לא נמסרה.   

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"