דו"ח טכנולוגי: מה מסתירה פייסבוק מהמשקיעים?

תשקיעו, אל תשאלו מה קורה

ההנפקה של פייסבוק – תודה למפלצת הספגטי המעופפת שהזוועה הזו מאחורינו – יצאה לדרך, והיא מסיימת את היום הראשון בבית הספר של הנאסד"ק חבולה למדי. החברה תמחרה את המניות שלה ב-38 דולר לחתיכת נייר. אף שהמניה עלתה תחילה ל-45 דולר, היא קרסה במהירות. הבנקאים שקידמו את ההנפקה נאלצו לקנות המון מניות כדי שפייסבוק תסיים את יום המסחר הראשון כשהיא בקושי מעל המחיר הראשוני: 38.23 דולר למניה. מחר יתחדש המסחר, ויש סיבות טובות להאמין שהמניה תיצבע באדום.

למה זה קורה? בתור התחלה, פייסבוק פשוט לא שווה 104 מיליארד דולר, הערך ששיקפה לה ההנפקה, וספק אם תהיה שווה סכום כזה בשנים הקרובות. ממש ערב ההנפקה, הסבירו בכירים בג'נרל מוטורס מדוע הם הפסיקו לקנות פרסומות בפייסבוק: בפגישה שהם ערכו עם בכירי החברה, השתכנעו המפרסמים שפייסבוק פשוט גרועה יותר בפרסום מאשר אדסנס של גוגל. שיעור ההקלקה על פרסומות אצל הצוקרברגים היה נמוך במחצית מאשר באתרים אחרים. העובדה שבכירי פייסבוק בילו חלק ניכר מהפגישה בנסיון לשכנע את ג'נרל מוטורס שמה שהחברה צריכה הוא עמוד מעריצים לא מאוד עזר.

סיבה נוספת היא שלפייסבוק יש משהו להסתיר (זהירות, מסמך): בתיקון למסמכי ההנפקה שלה אישרה הרשות לניירות ערך לפייסבוק להסתיר שלושה פריטי מידע, אחד מהם עד סוף השנה, אחר עד סוף מאי 2016 ושלישי עד סוף פברואר 2021. כלומר, מותר לכם לקנות את המניות שלה, אבל לא לדעת איזה חתול נמצא בשק. מה מסתתר שם? לכו תדעו.

המשקיעים קלטו, באיחור, שטרשת חברתית היא לא בדיוק מתכון להצלחה כלכלית – ויחד עם מניית פייסבוק הפילו את כל המניות הקשורות. המניה של זינגה, חברת המשחקים עתירת התרגלים המפוקפקים שתלויה בפייסבוק למחייתה, צנחה ב-13%. בניגוד לפייסבוק, שהבנקאים שהנפיקו אותה הגנו עליה, אף אחד לא טרח להגן על זינגה.

לינקדאין, גרופון, פנדורה, וילפ חטפו גם הן ריקושטים, וכל אחת מהן איבדה יותר מחמישה אחוזים – כשילפ מאבדת 12%. מניית חברת ההשקעות GSV, שרכשה מניות פייסבוק קודם להנפקה, איבדה 18% מערכה. כיף לכולם.

ומשהו משעשע לסיום: אדוארדו סבארין היגר בילדותו לארה"ב אחרי איומי חטיפה בברזיל, קיבל אזרחות אמריקאית, והפך לאחד ממשקיעי פייסבוק הראשונים. הוא הביא להרבה מאוד אנשים את הסעיף כשוויתר לאחרונה על אזרחותו האמריקאית כדי להתחמק מהמסים על הנפקת פייסבוק. עכשיו הוא עשוי לגלות שיש לכך מחיר: החוק האמריקאי קובע שאנשים שוויתרו על אזרחותם כדי להתחמק ממסים לא יוכלו להיכנס למדינה. יש כבר סנאטורים שקוראים לשר המשפטים להפעיל את החוק נגד סבארין.

שאפו, טוויטר

פייסבוק, למי ששכח, בנתה את עצמה על איסוף המידע הפרטי של גולשיה, ושכנוע עסקים - בלי יותר מדי בסיס, לפחות כרגע - שהיא יודעת להפוך את המידע הזה למכרה זהב. בדרך היא הפכה למושא לכעס מצד משתמשים החרדים לפרטיותם, וספגה לרגל ההנפקה תביעה ייצוגית בגובה של 15 מיליארד דולר.

טוויטר הלכה בדרך אחרת. נכון, היא אוספת מידע על משתמשיה, ואפילו מאפשרת לחברות פרסום לחפור בציוצים ישנים שלגולשים אין דרך להגיע אליהם. אבל טוויטר מסרבת בכל תוקף לחלוק מידע פרטי. אפילו כשממשלת ארה"ב דורשת מהרשת החברתית מידע על הגולשים, טוויטר הולכת לבית המשפט, נלחמת – ובדרך מעדכנת את המשתמש שיש מי שמחפש אותו.

בסוף השבוע הודיעה טוויטר שהיא מצטרפת למוזילה, ומעתה תאפשר למשתמשים להחליט שהיא לא תעקוב אחריהם. בכך תממש הרשת החברתית את אופציית ה-Do Not Track שכבר קיימת בפיירפוקס ובדפדפני אקספלורר המתקדמים יותר. יש גם תוסף לכרום שיעשה את זה, אבל גוגל תבכה לכם שאתם הורסים לה את החיים, והאם לארי וסרגיי לא סבלו מספיק.

המהלך של טוויטר מעביר את ההחלטה לידי הגולשים – והוא זכה לשבחים אפילו מהבית הלבן, שרואה במהלך תמיכה בחקיקת הפרטיות שהוא מתכנן. פייסבוק, מצידה, ממשיכה בעקשנות לא להתייחס אפילו לאפשרות של Do Not Track. להיפך: לאחרונה היא הודיעה שתמכור למפרסמים מידע על מה שאתם עושים מחוץ לפייסבוק.

מלחמת אוכל

 

הגיבורה החדשה של הטור היא מרתה פיין, תושבת סקוטלנד בת תשע. פיין לא אהבה את המזון בבית הספר שלה, שלדעתה לא הכיל את הוויטמינים שהיא זקוקה להם. בנוסף טעמו של האוכל היה כשל תבחיל צבאי מצוי.

רוב הילדים היו סתם מתלוננים, או אוכלים מזון טעים יותר על חשבון דמי הכיס שלהם. לא פיין. היא פתחה בלוג לתיעוד ארוחות הצהרים בבית הספר, כשבכל פוסט מופיעה תמונה של הארוחה האומללה, כולל דירוג הטעם של המזון, עד כמה הוא היה בריא, ומספר השערות שהיו בו.

הבלוג שלה הפך לפופולרי במהירות שיא, במיוחד אחרי שהשף העירום ג'יימי אוליבר המליץ עליו. אחרי חמישה פוסטים בלבד, פיין יכלה לחגוג נצחון: בכירים מהמועצה המקומית הגיעו לארוחת הצהריים, יחד עם עיתונאי. בפעם הראשונה, היא אמרה בגאווה, היא ראתה בארוחת הצהרים עגבניות שרי, צנוניות, גזרים ושבבי מלפפון. המועצה הכריזה כי מעתה יוכלו התלמידים לקבל כמות בלתי מוגבלת של סלטים, פירות ולחם.

ככה עושים את זה. זכרו את השם: מרתה פיין. המדור משוכנע שעוד נשמע עליה, והיא רק חלק מטרנד רחב יותר.

תפסיקו לקטר, תתחילו לכתוב

עד לאחרונה, כשאנשים היו ממש מעוצבנים על חברה כלשהי (בתחום הסלולר, למשל), הם נהגו לקטר עליה באוזני חבריהם. אם הם היו אובדניים, הם היו מתקשרים למרכז התמיכה של החברה וזוכים בכניסה זולה למועדון המדוכאים עלי אדמות. במקרים קיצוניים הם שלחו מכתב לעיתון.

יותר ויותר אנשים, מוצא מחקר שנערך בבריטניה, עוקפים את המודלים האלה. הם משתמשים במדיה חברתית כדי ליצור קשר עם החברות – ויש לכך יתרון מובהק. המגעים בפייסבוק, למל, הם פומביים מאוד, ולעתים קרובות הופכים מוקד לזעם של לקוחות אחרים שנדפקו באותו האופן. יותר מדי כאלה, והמוניטין של החברה נפגע. יש לכך השלכות על השורה התחתונה שלה – בניגוד מובהק לשיחת טלפון למרכז שירות.

לחברות אין הרבה מה לעשות בנושא. התעלמות מזעם פומבי רק תגביר אותו. מחיקה של הודעות וחסימת משתמשים תגרור, כפי שיאיר לפיד כבר גילה, ביקורת על סתימת פיות. המצב שבו כל אדם יכול לשדר מאזן מעט את הלוח שעליו משחקים הלקוחות והצרכנים.

קצרצרים

מזימת-הפונזי-לכאורה החביבה על הטור, גרופון, ממשיכה להסתבך: לאחר שהיא מסרה פעם אחר פעם דו"חות לא מדויקים, בלשון המעטה, כעת רשות ניירות הערך בארה"ב בוחנת אפשרות לחקור אותה בחשד לסחר פנים. באמצע השבוע שעבר הודיעה גרופון על דו"חות חיוביים לשם שינוי, מה שהעלה את מחיר המניה שלה כמעט למחיר שבו היא הונפקה. אבל יום קודם לכן נרשם סחר ער במיוחד במניה שלה: 16 מיליון מניות החליפו ידיים, בערך פי 4 מהממוצע היומי. מעניין. מאז, אגב, הספיקה המניה לשוב ולצנוח.

האם נאס"א מסבסדת את המטוסים של בכירי גוגל? הסנאטור צ'אק גרסלי דורש מנאס"א לפרסם את התנאים שבהם היא משכירה לגוגל שדה תעופה שנמצא בבעלותה סמוך למטה החברה. שדה התעופה הזה, מופט שמו, מיועד לטיסות שמטרתן היא קידום המדע, וככזה הוא ממומן על ידי הממשלה הפדרלית. לפי גרסלי, בפועל השה משמש את בכירי גוגל בעיקר לטיסות הפרטיות שלהם ושל חבריהם. הוא דורש כעת לחשוף את פרטי כל הטיסות שביצעה גוגל מהשדה, ואת שמות האנשים שהיו על המטוסים. מי צריך חברים כשיש לך פרוטקציה.

עוד יום, עוד צנזורה באפסטור: אחרי שאפל צינזרה מילונים משום שהם הכילו את המילה Fuck, ואחרי שהסירה אפליקציות שהמחיזו מחזות מופתיים אך, לא עלינו, בעלי תוכן אירוטי, הסתבר בסוף השבוע שהיא מצנזרת גם את המילה Jailbreak. המונח מציין את התהליך שבו משתמש אייפון מעביר את המכשיר מבעלותה של אפל לבעלותו המלאה, מה שמאפשר בין היתר הורדת אפליקציות מחנויות המתחרות באפסטור. אפל לא אוהבת את המונח, אבל היא אוהבת תשומת לב תקשורתית עוינת עוד פחות, אז המילה הוחזרה.

מכה לאפל בפרשת תיאום מחירי הספרים הדיגיטליים: אחרי ששופט פדרלי קבע שההוצאות לאור ואפל קשרו נגד הציבור, והורה על המשך התביעה הייצוגית נגדן מצד משרד המשפטים ו-31 מדינות בארה"ב, הודיעה ההוצאה לאור "סימון אנד שוסטר" שהיא יוצאת מהמשחק. ההוצאה הודתה במיוחס לה והגיעה להסכם עם משרד המשפטים. בעקבות התביעה הציבורית, צפויה כעת גם תביעה מצד משתמשים פרטיים שנפגעו מהאופן שבו דאגו אפל והמו"לים להעלות את מחירי הספרים.

בחדשות טובות נוספות, הבהיר משרד המשפטים בוושינטון שלכל אזרח אמריקאי עומדת זכות חוקית להקליט שוטרים בעת מילוי תפקידם. באופן אירוני, ההבהרה הגיעה במכתב שנשלח למשטרת בלטימור, המככבת בסדרה "הסמויה". נאמר בו ששוטרים שמחרימים או משמידים הקלטות ללא צו או הליך תקין מפרים את זכויות האזרח, ושהקלטת שוטרים מחזקת את אמון הציבור בגורמי אכיפת החוק. לידיעת משטרת ישראל.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"