בחשיבה של 30 שנה קדימה: "גאנה ומלאווי שבאפריקה יהיו כמו סין"

לא בכל יום יוצא לפגוש מנהל השקעות עם סיפור חיים ורקע יוצאי דופן כמו של שמאן הביביאן, ראש המחלקה להשקעות מיוחדות בבנק יוליוס בר. שורשיו של הביביאן ומשפחתו נמצאים אי שם באיראן. הוא עצמו בעל אזרחות שוויצרית - מדינה שבה גדל ובילה את כל חייו, והוא נשוי לאשה איטלקייה. לדבריו, סיפור החיים האקזוטי שלו מחבר לא מעט עולמות תוכן המשקפים את ההתנהלות הגלובלית של בנק יוליוס בר, הנסחר בשוויץ בשווי שוק של כ־7 מיליארד דולר, ונחשב לשלישי בגודלו במדינה והגדול בפעילות הבנקאות הפרטית שלו.

שמאן הביביאן | צילום: עמית שעל

הביביאן, הנמצא בימים אלה בישראל לרגל ביקור בנציגות המקומית של הבנק ופגישות עם קולגות ישראלים, הצטרף ליוליוס בר לפני שנתיים, לאחר עשר שנות עבודה במתחרה קרדיט סוויס. "בגדול, פילוסופיית ההשקעה שלנו שמרנית מאוד. לא ימצאו אותנו בתחום בנקאות ההשקעות או הריטייל. אנחנו מעניקים שירותי בנקאות פרטית בלבד. כמו וורן באפט, אנחנו מאמינים שצריך להשקיע רק בניירות ערך שאין חשש להחזיק בהם גם אם השווקים יהיו סגורים בעשר השנים הקרובות", מסביר הביביאן.

אג"ח בדרום־מזרח אסיה

באופן ספציפי יותר, הביביאן מאמין היום, בין היתר, בהשקעה בדרום־מזרח אסיה. "הנתונים הדמוגרפיים והעלייה בהכנסות המעמד הבינוני באסיה מתדלקים את הצריכה הפרטית, שלהערכתנו צפויה להמשיך לצמוח בעשור הקרוב", הוא אומר.

תוכל לפרט לגבי מדיניות ההשקעה?

"כמו שאמרתי, אנחנו מאוד שמרנים ולכן לא דוגלים בהשקעות לטווח קצר, אלא לטווח של לפחות 3–5 שנים. בתחום המניות הגלובליות, תחום שאנחנו ממליצים עליו במשקל חסר בתיק לעומת אג"ח, נשקיע רק בחברות דפנסיביות. לא נשקיע בחברות שמאופיינות בצריכה מחזורית וחשופות למשברים בעולם, או בסקטור הפיננסים החשוף לתנודתיות בשווקים.

"נעדיף להשקיע בחברות המחלקות דיבידנד, שיש להן תזרים מזומנים חזק ומאזן איתן. לגבי סקטורים, תחום הבריאות מעניין אותנו, כמו גם תחום ה־IT. מבחינה גיאוגרפית, אנחנו מעניקים משקל חסר לאירופה לעומת ארה"ב, שבה ניתן לזהות התאוששות קלה. החברות האמריקאיות מראות סימנים של עלייה בתזרים המזומנים, ונראה כי הן מבריאות בהדרגה. אירופה מצויה תחת חוסר ודאות ברורה, אך יש מעט מדינות כדוגמת שוויץ או גרמניה שעדיין מפגינות חוסן כלכלי יחסי".

מה המלצתכם בנוגע למרכיב האג"חי בתיק?

"בתחום האג"ח הממשלתיות אנחנו לא מאמינים במח"מים הארוכים, כיוון שאנחנו חושבים שהאינפלציה תרים ראש. ולכן נעדיף להתמקד במח"מים הקצרים, בעיקר בגלל שהריבית צפויה, להערכתנו, להמשיך להיות נמוכה בטווח הקצר. מבחינת אלוקציה, אנחנו מאמינים באג"ח ממשלתיות של מדינות בדרום־מזרח אסיה הנקובות במטבע מקומי, כדוגמת סין, מלזיה והודו, לצד כלכלות מתעוררות אחרות.

"באג"ח הקונצרניות דווקא נשב על מח"מים ארוכים. אנו משקיעים באג"ח High Yield, בעיקר בארה"ב, שם כאמור החברות רווחיות יותר ובעלות מאזן חזק יותר. הסקטורים המומלצים הם סקטור הטלקום, ה־IT והבריאות. לעומת זאת, אנחנו במשקל חסר על חברות בתחום הפיננסים, שהאג"ח שלהן מגלמות תנודתיות גבוהה מדי".

מה דעתכם על השקעה בשוק הסחורות ובמט"ח?

"בתחום הזה אנחנו עדיין מאמינים בזהב, כשלמשקיעים שמוכנים להגדיל את רמת הסיכון בתחום הסחורות, נמליץ על השקעה בפלדיום. בכל הקשור למט"ח, המטבעות המועדפים עלינו הם כתר שבדי ודולר סינגפורי".

להשקיע דרך קרנות הון

תחת הקונספט של "הדור הבא" מקדמת המחלקה בניהולו של הביביאן את נושא ההשקעות המשלבות בין כדאיות פיננסית ומגמות של צמיחה עולמית. תחת פרויקט זה מנסה הצוות בראשותו של הביביאן לזהות את המגמות שישלטו בעתיד בשווקים תחת שלושה תחומים: אנשים, צמיחה וכדור הארץ.

"בכל הקשור לאנשים, אנחנו מנסים לזהות את הכלכלות שיצליחו בטווח הארוך לצמצם את התלות שלהן בהשקעות זרות או בביקוש חיצוני באמצעות פיתוח חברות או סקטורים מבוססי טכנולוגיה, כדוגמת סקטור ה־IT", הוא מסביר. "עד שנת 2020 צפויים יותר מ־5 מיליארד אנשים בעולם להיות בעלי גישה חופשית לאינטרנט באמצעות עשרות מיליארדי מכשירים מסוגים שונים - מחשבים, סמארטפונים וכדומה, כמות שתייצר ביקוש לחומרה ותוכנה ותאיץ את קצב הצמיחה בסקטור.

"לגבי צמיחה, אנחנו מזהים את החברות או המדינות שאנחנו חושבים שיהיו בעוד 30 שנה במצבה של סין כיום. לדוגמה, שוקי ספר באפריקה או אמריקה הלטינית שעוד לא זוהו, מדינות באפריקה שעדיין לא התפתחו, כדוגמת גאנה או מלאווי. באפריקה יש הרבה מאוד הזדמנויות ואפשרויות להשקעה בעלת סיכון אך בעלת תשואה גבוהה מאוד. הדרך הטובה ביותר להיחשף לשוקי הספר היא דווקא באמצעות השקעה ישירה בחברות פרייבט אקוויטי המשקיעות בשווקים האלה. הסיבה היא שרוב החברות המעניינות שפועלות שם עדיין לא ציבוריות אלא פרטיות.

"בנושא כדור הארץ אנחנו מחפשים הזדמנויות מבניות שטומנות בחובן שינוי לטווח הארוך, בעיקר בתחומי האנרגיה החלופית והחקלאות. אנחנו רוצים לאתר את השינויים המבניים שיגרמו לעולם להיראות שונה מאיך שהוא נראה היום. לדוגמה, חברות שירוויחו מתהליך העיור המואץ בהודו וסין, חברות בתחום המים".

אם נעזוב את הצד המקצועי, אותנו הישראלים מעניין גם הקשר האיראני שלך.

"נולדתי באיראן, ועזבנו אותה כשהייתי ילד קטן, בתחילת שנות השמונים. אבא שלי הוא בנקאי בהתמחותו והשכלתו פיננסית. הוא דובר גרמנית, צרפתית ואנגלית, בנוסף לפרסית, ובטהראן עבד בתחום ניהול עושר בבנק זר".

למה החלטת להגר דווקא לשוויץ?

"עבורנו היה מדובר במעבר טבעי. אבי החל לעבוד בציריך, וכבר לא היה לו צורך לנסוע הלוך ושוב בין שוויץ לאיראן. אני הייתי צעיר מאוד, ולמעשה שוויץ היא כל מה שאני מכיר. כאן גדלתי והתחנכתי. אף על פי שהחזות שלי היא מזרח תיכונית, אני מרגיש שוויצרי, מעולם לא גרתי במקום אחר".

ביקרת באיראן אחרי שעזבתם?

"רק פעם אחת - לקחתי את אשתי לחופשה באיראן. רציתי שתכיר את הרקע שלי כי היא איטלקייה. אני לא בטוח שהייתי מסוגל להמשיך לגור שם, בגלל שהמנטליות שלי אירופית לחלוטין, אבל נהנינו מאוד. האוכל שם נהדר והאנשים מאוד נחמדים".

המשבר כמנוע צמיחה

בנק יוליוס בר נוסד ב־1890 על ידי יוליוס בר, בן למשפחת מהגרים יהודית שהגיעה לשוויץ מגרמניה במאה ה־19. הבנק המשיך להיות מנוהל על ידי צאצאיו של מייסדו גם אחרי שנת 2000, אז הנפיק לציבור לראשונה חלק ממניותיו.

הבנק, המעסיק היום 3,600 עובדים ב־20 מדינות, ידוע בגישתו השמרנית. הוא מתמחה בבנקאות פרטית ללקוחות אמידים, וכמעט שלא מעניק הלוואות. לפי תקנות באזל 2, הבנק רשם יחס tier 1 (יחס נכסי הסיכון להון הראשוני) של 21.8%, יחס גבוה המאותת על שמרנות פיננסית, במיוחד לנוכח העובדה שהרגולטור בשוויץ אילץ את הבנקים המקומיים לעמוד ביחס של 12%.

באופן אירוני, המשבר הפיננסי העולמי ומשבר החובות הריבוני באירופה עשו לבנק רק טוב. בסוף 2009 ניהל הבנק 170 מיליארד דולר, ובאפריל 2011 עמד היקף הנכסים על 190 מיליארד דולר. נכון להיום, הבנק מנהל נכסי לקוחות בהיקף של 268 מיליארד פרנק שוויצרי. כ־15% מנכסיו מגיעים מאסיה, אולם עד 2015 שואפים בבנק שיותר מ־50% מהנכסים יהיו מהעולם החדש, ובעיקר דרום־מזרח אסיה, שאליה מתייחס הביביאן כאל "הבית השני של הבנק, אחרי שוויץ".