"השוק בארה"ב פחות חופשי היום משהיה"

"אחת התרומות הגדולות של אבי היתה לעודד את ההסתכלות על מקצוע הכלכלה כפעילות רצינית שנועדה להבין את העולם, ולא כמשחק אינטלקטואלי", כך אומר פרופ' דיוויד פרידמן, בנו של הכלכלן זוכה פרס הנובל מילטון פרידמן. "עבור אבי, וגם עבורי, כלכלה היא דרך להסתכל על העולם במובנים של פעולה רציונלית". פרידמן מבקר בישראל בכנס החוגג 100 שנה להולדתו של אביו, שהלך לעולמו לפני שש שנים. הכנס, שאותו מארגן מכון ירושלים לחקר השווקים, ייערך תחת הכותרת "דת וחירות כלכלית". פרידמן (67), דוקטור לפיזיקה בהשכלתו, הוא כיום מרצה למשפטים באוניברסיטת סנטה קלרה בקליפורניה, ומתמקד בקשר בין עולם החוק לכלכלה.

פרופ' דיוויד פרידמן

מילטון פרידמן, אבי אסכולת שיקגו בכלכלה, נודע כאחד הכלכלנים החשובים במאה ה־20 לא רק בשל תרומתו למדע הכלכלה, אלא גם בשל תפקידו כאינטלקטואל ציבורי שהשפיע רבות על אימוץ רעיונות השוק החופשי בעולם בעשורים האחרונים. לפרידמן נודעה גם השפעה על המדיניות הציבורית בארצות הברית ומחוצה לה, החל מהשפעתו על החלטת הנשיא ניקסון לבטל את שירות החובה בצבא ארה"ב, ועד לקידום המעבר לשערי חליפין גמישים. ועם זאת, מספר בנו, "הוא אמר כי קידום החירות והשווקים החופשיים היה התחביב שלו, אבל כלכלה היתה השליחות שלו".

"ממשלות נוטות לגדול"

רעיונות השוק חופשי נהנו מדומיננטיות ב־30 השנים האחרונות, אם כי כיום, לאחר המשבר הפיננסי העולמי, נראה כי המטוטלת מתחילה לנוע בכיוון השני. אך בנו של פרידמן מתאר תמונה שונה. לדברי דיוויד פרידמן, בעשורים האחרונים "רעיונות השוק החופשי היו דומיננטיים, אך לא המדיניות. אם מסתכלים על ארה"ב, אז בהרבה מובנים השוק בה היום חופשי פחות, גם אם רעיונות אלה נהפכו לפופולריים יותר".

פרידמן מוסיף כי "יש לחצים פוליטיים חזקים שנוטים לגרום לממשלות לגדול, לגבות יותר כסף ולצבור יותר עוצמה", ומפנה חצי ביקורת כלפי ממשל אובמה וההתערבות שלו במערכת הבנקאות ובמשק האמריקאי בימים שאחרי המשבר. לדבריו, הנשיא האמריקאי השתמש במשבר הפיננסי "כתירוץ לומר 'הממשלה חייבת לפעול, השוק לא עובד', והוא קפץ על ההזדמנות".

עוד משווה פרידמן את מדיניות אובמה ל"ניו דיל" - חבילת היוזמות הכלכליות של הממשל האמריקאי לאחר השפל הגדול, שבעקבותיה נוסדו חלקים נרחבים ממערכת הרווחה האמריקאית. "בכלל לא ברור שהאירועים של השפל הגדול הצדיקו באופן כלשהו הגדלה משמעותית של הממשלה - אבל הם הפכו את הדבר הזה לאפשרי", הוא אומר. ועם זאת, הוא מוסיף, בעוד שבארה"ב לא ברור אם השווקים נהפכו לחופשיים יותר, הרי שאין ספק כי סין וגם הודו הן מדינות חופשיות יותר משהיו לפני 40 שנה.

"חברה שבה הכל פרטי"

עמדותיו של פרידמן הבן מציבות אותו בקוטב הרדיקלי של המפה הפוליטית: הוא דוגל באנרכו־קפיטליזם, "התפיסה שלפיה החברה האידיאלית היא כזאת שבה הכל יהיה פרטי", חזון שפרידמן מודה שהוא תיאורטי בעיקרו. עמדותיי אלה, הדוגלות בהגבלת הממשלה ובמתן תפקיד גדול ככל הניתן לשווקים, עולות בקנה אחד עם עמדות רבים ממשתתפי הכנס שיחל בירושלים היום, ויסתיים ביום רביעי. בין המשתתפים כלכלנים ומשפטנים המזוהים עם התפיסה הליברטריאנית, הדוגלת בהגבלת כוחה וגודלה של הממשלה.

מכון ירושלים לחקר השווקים הוקם ב־2003 על ידי זוג הכלכלנים קורין ורוברט סאוור. בשיחה עם "כלכליסט" מתארת קורין סאוור את מטרת המכון כהפיכת הכלכלה הישראלית ל"חופשית יותר", בין השאר באמצעות קידום דיון ציבורי. בשנים האחרונות מפרסם המכון ניירות עמדה המיועדים לעיתונות ולכנסת, ולדברי סאוור, "מחפשים פתרונות שוק: להועיל לישראלים באמצעות פחות רגולציה ויותר תחרות". סאוור מספרת כי מימון המכון מגיע מקרנות פילנתרופיה משפחתיות הפועלות בארה"ב.