אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נאמן: "אני לא הייתי עובר את בחינות הלשכה" צילום: אלכס קולומויסקי

נאמן: "אני לא הייתי עובר את בחינות הלשכה"

השר יעקב נאמן תקף בכנס השנתי של עורכי הדין באילת את מוקד הבחינה של לשכת עורכי הדין וציין כי תקופת ההתמחות של עורכי הדין לא תוארך. בדיון בנושא הריכוזיות טען שלמה אליהו כי הוא קורבן תקשורתי: "אני לא יודע במה פשעתי"

21.05.2012, 12:08 | משה גורלי

שר המשפטים יעקב נאמן חשף אתמול טפח ממסקנות הוועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים גיא רוטקופף שעוסקת בבחינות ההסמכה לעורכי הדין: "יש לבטל את הבחינה בעל פה. היא איננה שוויונית דייה, היא פרי התרשמות סובייקטיבית של הרכבים שונים שבוחרים שאלות שונות". נאמן, שנאם אתמול בכנס לשכת עורכי הדין באילת, הדגיש שמוקד הבחינה צריך לעבור משינון מועדי הגשת כתבי טענות לבחינת יכולת הניתוח וההבנה המשפטיים של הנבחן והוסיף: "אני לא הייתי עובר את בחינת ההסמכה האחרונה של הלשכה".

השר הדגיש עם זאת את החובה לחזק את הפיקוח על המאמנים: "שמענו שיש מתמחים שמועסקים בעבודות פקידות, ניקיון ושירותים. וחמור מזה - סטודנטים העידו שהם משלמים למאמנים. לדעתי, זו עבירה אתית, אבל מי הועמד לדין? נמנה נציב שיברר תלונות של מתמחים או מאמנים שיראו עצמם נפגעים וננקוט צעדים בהתאם". נאמן הוסיף כי הוא בעד הארכת תקופת ההתמחות בשנתיים, אך הדבר לא ריאלי. "כיום קשה להאריך מעבר לשנה בגלל המציאות החברתית־כלכלית. זה יגרום להקטנת מספר המאמנים בכמעט חצי ממה שקיים היום. לזה צריך למצוא פתרון - אולי הגדלת מספר המתמחים שמאמן יכול לאמן", אמר נאמן.

מימין: דורון ברזילי, ;אשר גרוניס, יעקב נאמן, יהודה וינשטיין  ויוחנן דנינו מימין: דורון ברזילי, ;אשר גרוניס, יעקב נאמן, יהודה וינשטיין ויוחנן דנינו מימין: דורון ברזילי, ;אשר גרוניס, יעקב נאמן, יהודה וינשטיין  ויוחנן דנינו

לשכת עוה"ד, שמארגנת את הכנס, מיהרה להגיב לדברים: "הופתענו מעמדת השר. הצפת מקצוע עריכת הדין, ושמירה על איכותו ומקצועיותו מחייבות את הארכת תקופת ההתמחות. ההצעה זכתה לתמיכה גורפת. מדובר בצורך מחויב המציאות, ואנו נפעל בכל כוחנו כדי שמסקנות ועדת רוטקופף אכן יכללו המלצה להאריך את תקופת ההתמחות".

"פיזור הדיונים הוא רעה חולה"

עם סיום דברי נאמן עלה לנאום נשיא ביהמ"ש העליון אשר גרוניס, שזו היתה הופעת בכורה שלו בכנס הלשכה. גרוניס התמקד בהתייעלות המערכת השיפוטית וגילה שמחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט שוקדת על מחקר שיענה על שאלת השאלות: בכמה תיקים מסוגל שופט לטפל. "נוכל לקבוע מהו התקן הנכון של מספר השופטים. נוכל לווסת את העומסים בין בתי המשפט ובין השופטים". באשר להתייעלות שכבר מיושמת ציין גרוניס את קיצור חיי תיק פשע חמור בגלל שמיעה רציפה של התיק לעומת "פיזור הדיונים שהוא רעה חולה".

שר האוצר יובל שטייניץ הציג את מסקנות ועדת הריכוזיות כפסגת הישגי הממשלה: "הוועדה נועדה לפתור את בעיית הכוח המרוכז שפוגע בתחרות. אסור שהתחרות תביא לפרדוקס בכך שהיא מבטלת את עצמה". ההמלצות, שבקרוב יתגבשו לחוק, מתמקדות בשני נושאים: פירוק הפירמידות והפרדת הנכסים הריאליים מהפיננסיים. "הכל בשירות היעדים המרכזיים שלנו שהם צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה", סיכם שטייניץ.

עו"ד דליה טל, ממשרד קנטור טל אלחנני, חלקה על השר: "איך שטייניץ קופץ ממסקנות ועדת הריכוזיות ליעדים שהציב - עלייה בצמיחה וירידה באבטלה? איך הוא יתרום לכך כש־30 חברות ייזרקו לשוק אחרי חיסול השכבה השלישית של הפירמידות ולא יהיה מי שיקנה כי לא יהיה מזומן? איך זה יעזור לצמיחה?".

הדיון על ריכוזיות התנקז, בסופו של דבר, לוויכוח הנצחי על יחסי הון־שלטון. עו"ד אליעד שרגא, מצד אחד, ניסה להוכיח במספרים כיצד המשק הישראלי נתון בידיהם של מעטים. עו"ד רם כספי מנגד טען שבלי אותם מעטים אין ולא יהיה משק. ח"כ כרמל שאמה הכהן טען כי חברי הכנסת לא מושפעים מהלוביסטים. "כוחם של בעלי ההון בכנסת שואף לאפס", אמר חה"כ והוסיף, "ככל שיש יותר לוביסטים נגד חוק, כך גדלים סיכוייו לעבור". עם זאת גילה שאמה הכהן ממי חברי הכנסת כן מושפעים, "מעוצמה פוליטית ותקשורתית. בנמלים ובחברת החשמל לא מתקדם כלום בגלל העוצמות הפוליטיות של הוועדים. כשהתקשורת מעוניינת לקדם משהו - היא מצליחה".

יהודה וינשטיין ויעקב נאמן בכנס באילת, צילום: יוסי זמיר יהודה וינשטיין ויעקב נאמן בכנס באילת | צילום: יוסי זמיר יהודה וינשטיין ויעקב נאמן בכנס באילת, צילום: יוסי זמיר

באותו הדיון הציג שלמה אליהו את עצמו כקורבן תקשורת: "אני הבן אדם היחיד שחי וימות במדינה הזו כגוף מפוקח עם רגולטור ומס הכנסה, ואני לא מבין למה לוקחים וצולבים אותי כל יום בסיסמה אחרת. אני לא יודע במה פשעתי". לשאלת המנחה אילנה דיין האם ויתר על החלום להיות בעל השליטה בבנק לאומי השיב: "לצערי הרב, בנק ישראל רוצה להשאיר את הבנק תחת ניהולו וחסותו. אנחנו פשוט מגרשים מכאן יזמים וכל מי שיש לו כסף ורוצה להשקיע".

"הבעיה האמיתית היא מדיניות האשראי והמינוף, בעיה שנוצרה עם מסקנות ועדת בכר", אמרה טל ותהתה, "למה לא הטילו על המוסדיים מגבלות לרכישת אג"ח? עכשיו כשגילו את הבעיה, עשו את זה בתוך דקה".

מזוז מבקר את התיקון לחוק העונשין

בפאנל בנושא הבניית שיקול הדעת בענישה שהתקיים אף הוא אתמול העביר היועמ"ש לשעבר מני מזוז ביקורת חריפה על התיקון שנועד להסדיר את שיקול הדעת השיפוטי בענישה. "התיקון החדש ירבה סירבול וערעורים ולא ישיג את המטרה של אחידות בענישה".

מזוז הדגים את בעיית האחידות: "נעשה מחקר על רמת הענישה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות תוך נהיגה ברכב. נמצא שהפער בענישה היה בלתי נסבל - בירושלים מעל 20 חודשים, בעכו ארבעה וחצי בתל אביב - 13 חודשים". משרד המשפטים ישב על המדוכה כדי לגבש תיקון שיקדם אחידות, אלא שהכנסת עיקרה וניטרלה את ההצעה. מזוז סיפר על הרעיון המקורי לתיקון החקיקה: "החוק יקבע עקרונות ענישה ויציע עונש מוצא שיחליף את עונש המקסימום שקיים כיום ואינו רלבנטי. עונש המוצא הוא העונש שהמחוקק מציע והשופט יוכל להקל או להחמיר מנימוקים שיפרט". בתהליך החקיקה, בעיקר ביוזמת הסניגורים שחששו שעונשי המוצא יגרמו להחמרה נפל הרעיון והוחלף ב"מתחם העונש ההולם". "המכאניזם החדש לא ייתן מענה לבעיה. אם כל שופט קובע לעצמו את המתחם, לא עשינו כלום".

השופטת בדימוס עדנה קפלן־הגלר חיזקה אותו בלשונה הציורית: "פיספוס אחד גדול. דחליל שאין עליו בגדים ראויים שיבריח את עורכי הדין. אם צריך לקרוא חוק כמה פעמים והוא לא ברור, הוא חוק לא טוב".

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
מכללות
יש נקודה אחת קטנה, "אולי שולית", שלא מציינים לגבי המכללות. חלק נכבד מלומדי המכללות הינם אנשים בעלי תארים נוספים, שלא יכולים בגילם ובמקביל לעבודתם ללמוד באוניברסיטה. כך שלא רק הכסף משחק פה תפקיד. כמי שיש לה רקע בתחומים אחרים + ניסיון חיים + מספר תארים נוספים, וסיימה מכללה תרשו לי לקבל את הקרדיט ואת הגאווה על קבלת רשיון בעריכת דין, שלא עושה אותי פחות טובה מכל סטודנט מוכשר שסיים אוניברסיטה בהצטיינות.
לי  |  07.06.12
6.
חונטה .
חוק יסוד: חופש העיסוק הוא חוק יסוד שנועד להגן על חופש העיסוק, על זכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד. לחוק זה ולחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו העניקה הכנסת מעמד על-חוקי, שעל-פיו ניתנה לבתי המשפט הסמכות להכריז על בטלותו של חוק העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה. ולשכת עוה"ד ניסתה ומנסה ליצור קיטון באלה שרוצים ללמוד משפטים, עוה"ד לא רוצים תחרות,מקצועית או כספית...הם פוחדים ממתחרים. ומהסיבות האלה כל ההליך פסול ואני מחזק את ידו של שר המשפטים שעומד בפרץ.
פרל דוד , מעלה אפרים  |  21.05.12
5.
עריכת דין
זקן אני ומזמן למדתי משפטים באוניברסיטת תל אביב. בזמני משך הלימודים היה 30 שעות בשבוע לפחות . משך הלימודים ארבע שנים וההתמחות ארכה שנתיים. מאז העולם צעד קדימה ולימוד המשפטים התדרדר אחור. כיום אם יש לך תעודת לידה ותשלם דמי לימוד תקבל במכללה בדואר חוזר את התעודה, והתמחות של שנה שווה לקליפת השום שכו עד שמתמחה מכיר את הזירה בה עליו לפעול מסתימת לה ההתמחות. יש לפצל את למודי המשפטים שלוש שנים לתואר ראשון שאז יהיה המסיים בעל תואר אבל לא יהיה רשאי לעסוק במקצוע עריכת הדין. על מנת לעסוק במקצוע יהיה עורך הזין חייב לסיים תואר שני עם מסלול התמחות כמו שזה קיים בפסיכולוגיה למשל. קבלה לתואר שני תהיה מחמירה יותר וההתמחות תוארך לשנתיים. רמתם הנמוכה מאוד של רוב עורכי הדין החדשים פוגעת מאוד באיכות השירות לאזרח ורמת השפיטה יורדת עד מאוד שכן מאגר למינוי שופטים הופך לזיבורית.
משה , מרכז  |  21.05.12
4.
אדון אדם היקר
אני מבינה מה אתה אומר, אבל אני מבקשת לא להכליל את כל המכללות , יש מכללות טובות מאוד שיוצאים מהם עו"ד הן מבחינת התיאוריה והאקדמיה והן מבחינת הפרקטיקה לא פחות טובים מאוניברסיטאות ואפילו לפעמים הרבה יותר. לא כל אחד יכול להיות מספיק טוב בפסיכומטרי, יש כל מיני בעיות בבחינה הממיינת הזאת, שמונעת מאנשים מאוד מוצלחים להגיע לאן שהם רוצים להגיע ובייחוד למקצוע כמו עריכת דין, שכידוע לך לפעמים ליכולת הוורבלית ולחוכמת חיים יש חשיבות מכרעת והרבה יותר חשובה במקצוע מעין זה, אלו אלמנטים שאי אפשר לרכוש באוניברסיטה על פי רוב ואינם יכולים לבוא לידי ביטוי בפסיכומטרי. כמו כן, אני כן מסכימה שיש מקום לסגור את המכללות שבאמת תנאי הקבלה בהם (אפילו אם מדובר בבגרות) הם ממש תנאים נמוכים. ודווקא לא מהסיבה של זילות המקצוע, כי בעיני תמיד יהיה מקום של כבוד למקצוע עריכת דין, אלא מהמקום הזה שזו פשוט אשליה עבור סטודנטים שבאמת בטוחים שהם הולכים לסדר לעצמם את החיים עם תעודה שבשוק לאו דווקא שווה הרבה, אלו פשוט מוסדות שעושקים כסף דווקא מאלו שאין להם ובסה"כ רוצים נורא להצליח - אלו בד"כ בעלי פסכימוטרי נמוך יותר כמו כן, השר צודק! מה הטעם בשינון הפרוצדורות האלו? על מה ולמה? בוחנים זיכרון? זה מה שחשוב שיהיה לעו"ד?- לא ולא! החשיבה שמאחורי הדברים, היכולת לשלוף דברים, להבין בין השורות - זה מה שצריך לבחון ואת זה אין להרבה אנשים. אם זה מה שיבחנו אז נדמה לי שהמקצוע לא יהיה דמוי שטפון סודני כמו שאתה בחרת להגדיר.
מהמכללה למנהל :)  |  21.05.12
לכל התגובות