שטייניץ: "המדינה לא תעזור למי שלא יבטח את ביתו נגד רעידות אדמה"

היקף הנזקים הישירים לרכוש ציבורי במקרה של רעידת אדמה, לא כולל הנזקים שייגרמו לנכסי משרד הביטחון, מוערכים בין 2.5 ל-3.9 מיליארד דולר, כך מסר שר האוצר, יובל שטייניץ, במסיבת עיתונאים שהתקיימה הבוקר (ג'). היקף הנזק לרכוש הלא מבוטח יסתכם ב- 100-200 מיליון דולר.

לדברי שטייניץ השנה הוכרז על היערכות ממשלתית גבוהה בנושא היערכות לרעידות אדמה ובעקבות כך זירז משרד האוצר עבודה הבוחנת את היערכותה הפיננסית של ישראל לתרחישים השונים. "לפי הממצאים שיש בידנו הנזקים העיקריים ברעידות אדמה למדינות העולם היו בעיקר כלכליים. אנחנו יודעים שלא נוכל במידה ויקרה אסון לבנות את כל הגשרים, הכבישים והבניינים בכל המדינה, אבל אנחנו יכולים לדאוג לבטח את הנכסים גם של המגזר הציבורי וגם של המגזר הפרטי", אמר שטייניץ.

רעידת אדמה בטורקיה (ארכיון) | צילום: רויטרס

על פי הנתונים שהציג האוצר לרשויות המקומיות נכסים בכ-6.8 מיליארד דולר, רק 75% מבוטחים, למשרדי הממשלה ללא משרד הביטחון נכסים בכ-11.2 מיליארד דולר. לחברות הממשלתיות ועוד חברות סטטוטוריות כגון בתי חולים ותאגידי מים נכסים בסך מוערך של 123.7 מיליארד דולר. 80-95% מנכסים אלה מבוטחים.

עוד עולה מהנתונים כי סך הכלים הפיננסיים של ממשלת ישראל לכיסוי נזקים במקרה של רעידת אדמה עומדים כיום על כ-10.2 מיליארד דולר. בשלב הראשון, יעשה שימוש בפוליסות חברות הביטוח החיצוניות של גופי הממשלה שהכיסוי הכול שלהן מוערך בכ-37 מיליארד שק. בשלב השני יעשה שימוש בקרן ההון הייעודית שניזונה מהמיסוי הנוסף על חברות הגז עליו הוחלט בוועדת טרכטנברג שעתידה לצבור כמיליארד דולר עד לשנת 2019.

שלבים אלה לא יחייבו את ישראל להכנס לחובות. במידה ויהיה מדובר באסון בהיקף נרחב יותר תאלץ ישראל לפנות לכלים נוספים, בינהם גיוס באמצעות ערבויות ממשלת ארה"ב בהיקף של כ-3.8 מיליארד דולר, שימוש בקופת החשכ"ל והיכולת להיכנס לגירעון בהיקף של עד מיליארד דולר, חוב לארגון הבונדס וחובות נוספים בהיקף של עוד כ-2 מיליארד דולר. השלב האחרון שאליו מקוים לא להידרש באוצר הוא קיצוץ תקציבי או הגדלת המיסים.

ערן היימר, סגן החשבת הכללית במשרד האוצר שעמד בראש צוות ההיערכות הפיננסית אמר כי המשימות שעמדו בפניהם היו מיפוי של הנכסים ובחינה ראשונית של נכסים מבוטחים ולא מבוטחים. מהנתונים שנאספו עולה כי כל משרדי הממשלה דאגו לבטח 100% מנכסיהם מלבד משרד הביטחון שאחוז נכסיו המבוטחים עומד על 0%.

שטייניץ הביע דאגה גדולה בנושא זה ומסר: "לצערי הרב משרד אחד שאמור להיות הכי מודע למצבי אסון לא ביטח את עצמו כנגד רעידות אדמה. את המצב הזה חייבים לתקן כי הנזקים שיכולים להגרם לנכסים בקרייה ובמגדלים השונים של משרד הביטחון עלולים להיות קשים לשיקום. אנחנו חייבים לוודא שמשרד הביטחון יבטח את נכסיו כדי שלא יווצר אירוע שבו המדינה תצטרך לממן את הנזקים שיגרמו על ידי תקציבים אחרים". שטייניץ הוסיף כי בכוונת המשרד להביא את הנושא להחלטת ממשלה ולחייב את משרד הביטחון, אך הוא מקווה כי לא יהיה צורך בכך מכיוון שהחשיבות של הנושא ברורה לכל.

היימר הסביר כי נושא נוסף בו טיפל צוות ההיערכות הוא מתן משכנתאות במקרה של רעידות אדמה. לדבריו, המערכת הבנקאית אינה ערוכה ליום שאחרי רעידת האדמה. "אנחנו נייצר תהליך שמאפשר מתן סיוע במשכנתאות או שכר דירה למי שניזוק", אמר.

בנוסף, בכוונת משרד האוצר לצאת בקמפיין בנושא החשיבות בביטוח נגד רעידות אדמה. על פי הבדיקה שנעשתה כ-60% מהנכסים הפרטיים בארץ מבוטחים כיום, מצב שהוא טוב יחסית למדינות כמו טורקיה, קליפורניה או יוון שבהן הערכות גבוהה לרעידות אדמה. היימר הדגיש כי מדיניות האוצר קובעת כיום שלמשק בית שלא יהיה מבוטח צפויה פגיעה משמעותית במקרה של רעידת אדמה. "למדינה לא יהיו משאבים לטפל בבניית משקי הבית הפרטיים באירוע קטסטרופלי", אמר היימר. "מי שלא יבטח את עצמו יימצא במצב שלא יהיה מי שיעזור לו".

בכוונת הצוות להמשיך ולפעול גם בהאחדה של פוליסות ביטוח במקרה של רעידות אדמה. מהעבודה שנעשתה עולה כי ישנן הבדלים משמעותיים בסטנדרטים של חברות הביטוח השונות בעניין הכיסוי במקרה של רעידת אדמה. בכוונת האוצר ליצור סטנדרט אחיד ולחייב את חברות הביטוח לפעול לפיו.

במשרד הביטחון הגיבו לדברים של שר האוצר: "משרד הביטחון, באמצעות ועדה מיוחדת לנושאי מדיניות ביטוח, קיים עבודת מטה רחבה ומקיפה לבחינה השוואתית של הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מרעידת אדמה או אירוע קיצוני אחר להיקף הביטוח הנדרש. העבודה נבחנת מעת לעת, בסיוע מומחי ביטוח חיצוניים. כל החישובים העלו כי עלות הפרמיה לביטוח כלל נכסי משרד הביטחון מפני רעידות אדמה גבוהה ביותר ומוערכת במאות מיליוני שקלים בשנה".

עוד אומרים במשרד, "מערכת הביטחון בוחנת בימים אלה מגוון של אפשרויות הגנה מפני רעידות אדמה, החל מחיזוק ומיגון מבנים חיוניים באזורי סיכון, ועד לרכישת הגנות ביטוחיות ופיננסיות למתקנים חיוניים ואסטרטגיים".