אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אפילו הכנסת מתקשה להשוות בין הריביות שמציעים הבנקים בישראל צילום: מיקי אלון

אפילו הכנסת מתקשה להשוות בין הריביות שמציעים הבנקים בישראל

מרכז המידע והמחקר של הכנסת הכין השוואה בינלאומית בנושא, אך לאחר מכן פרסם תיקון כיוון שהנתונים לא היו בני השוואה

23.05.2012, 06:55 | שאול אמסטרדמסקי

היכולת להשוות בין ריביות הבנקים בישראל היא כל כך מצומצמת, עד שמתברר שאפילו מרכז המידע והמחקר של הכנסת מתקשה לעשות זאת בהצלחה. הסיפור הבא יכול לשקף את המצב:

ב־21 במרץ האחרון קיים יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה־הכהן דיון מיוחד על גובה עמלות הבנקים בישראל. לשם כך ביקש שאמה־הכהן ממרכז המידע והמחקר של הכנסת שיכין השוואה בינלאומית בנושא. ערב הדיון הזדרז יו"ר הוועדה להפיץ את ההשוואה בין גופי התקשורת וקטף כותרות. טבלה אחת, זו שהשוותה בין הריביות שגובים הבנקים בישראל על האוברדרפט לבין הריביות של הבנקים בחו"ל, משכה במיוחד את תשומת הלב התקשורתית.

אלא שזו היתה רק תחילתו של סיפור הריביות הגבוהות. בדיון שהתקיים למחרת פרסום הידיעות טען מנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל כי אזרחי ישראל לא משלמים ריבית גבוהה יותר בהשוואה לאירופה, וכי לא ניתן להשוות בין אוברדרפט בישראל לבין מוצרים דומים בחו"ל. "הדו"ח לא קשור למציאות", טען אז פרל. עמי צדיק, נציג מרכז המידע והמחקר של הכנסת, הגיב לדבריו ואמר כי איגוד הבנקים העביר למרכז המחקר השוואות מגמתיות לאחר שקיבל את טיוטת המסמך.

אלא שבדיקת "כלכליסט" מגלה כי ארבעה ימים לאחר מכן, מרכז המחקר והמידע פרסם תיקון למסמך ההשוואתי. במסמך המתוקן הושמטה הטבלה שמשווה את הריביות על האוברדרפט בין ישראל לבין חו"ל, אף שהיא זו שהיתה הבסיס לדיון בוועדת הכלכלה. ההסבר: במרכז המידע והמחקר הודו שהנתונים אינם בני־השוואה. למרות זאת, במסמך נותרה השוואה בין פערי הריבית על הלוואות לריבית על פיקדונות בישראל ובעולם. משום מה, לאחר תיקון המסמך שאמה־הכהן לא טרח לעדכן את התקשורת.

שאמה־הכהן מסר בתגובה: "נתון כזה או אחר במחקר בן עשרות עמודים אינו משנה את ההבנה שתחום הבנקאות נעדר תחרות אמיתית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות