"השיח האלים בחברה הישראלית מחלחל גם לבתי המשפט"

"בית המשפט הוא לא שמורת טבע. בחברה הישראלית, תרבות השיח ירודה וגרועה. בבתי ספר, ברחוב, בתקשורת, בפופוליטיקות למיניהן השיח אלים והוא מחלחל לבתי המשפט. אי אפשר ליצור אצלנו משהו חדש ואחר"  כך אמר היום נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יוסף אלון, בכנס לשכת עורכי הדין. הוא דיבר בפאנל שעסק בתרבות הדיון בבתי המשפט.

השופט דוד חשין, מנחה הפאנל, ציטט מדברי השופט חיים כהן: "תרבות דיון בבית משפט - אין". הוא הציג את מסקנות הוועדה בראשות השופטת שטרסברג כהן, שהחליטה לחבר אמנה שתמסד את יחסי עורכי הדין והשופטים. האמנה נחתמה על ידי הנשיאה היוצאת דורית ביניש וראשי הלשכה האחרונים, יורי גיא-רון ודורון ברזילי.

עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, אמר: "שופט בישראל שומע למעלה מכפליים משופט מקביל בעולם המערבי. בנוסף נתון השופט לפיקוח וביקורת נוקבת על ידי גורמי חוץ ובראשם נציב התלונות על השופטים. וכמובן התקשורת. הסיקור בישראל חסר פרופורציות לעומת המקובל בעולם. הביקורת על ההליך לא תמיד משקפת ונכונה. כלל הסוביודיצה הוא אות מתה, משפטים מתנהלים בתקשורת והדבר משפיע על ההליך ועל הלכי הרוח. תרבות הרייטינג שחדרה - כל אלה משפיעים על שחיקת השיח".

עו"ד ברוריה לקנר נציבת תלונות הציבור של לשכת עורכי הדין השיבה בשם עורכי הדין: "אין ספק שלעומס יש משקל, אבל במקום שבו העומס 'מצדיק' אכיפה אגרסיבית של הסדרי טיעון ופשרות, במקום שחזות הכל היא יעילות - נפגעות זכויות יסוד של הפרט, נפגע אמון הציבור בבתי המשפט ולא נעשה צדק".

"אין כאן תרבות של החזרת חובות"

"תכריזו על שמיטת חובות כללית ותסגרו את כל התיקים. אין כאן תרבות של החזרת חובות. החייבים הם רמאים. נהג מונית מדווח על 3,500 שקל שהוא מרוויח בחודש ולוקח עוד 4,000 בשחור. תפעילו חוקרים פרטיים ותתפסו את אותם מעלימים. את כל הפתרונות אתם מחפשים על חשבון הנושים" - כך אמר עו"ד אורן הראל בכנס לשכת עורכי הדין שנערך באילת. הוא דיבר שלשום במושב מקצועי שעסק בנושא חדלות פרעון בהנחיית עו״ד ליאור שפירא, יו"ר ועדת הוצל"פ של הלשכה.

הראל, שהשתתף בריאליטי "המרוץ למיליון", תקף את הגישה הרחומה, לדבריו, שהמדינה מפתחת כלפי חייבים. עו"ד גלעד חריש ניסח את הבעיה במלים עדינות יותר: "הבעיה אינה הוצאה לפועל מול הליכי פשיטת רגל, אלא חייב נוכל וסרבן אל מול חייב תמים שראוי לסיוע".

"הנאשמים" בחמלת יתר כלפי החייבים, לטענת הראל, הם נציגי הממסד שהיו רוב משתתפי הפאנל: מנהל רשות האכיפה והגבייה דוד מדיוני, הכנ"ר פרופ' דוד האן והשופטים איתן אורנשטיין ועודד מאור יו"ר הוועדה לשיפור וייעול הליכי האכיפה והגבייה בישראל.

"המקום הטבעי של חדל פירעון הוא בהליכי פשיטת רגל", אמר מאור, "וזאת כדי לפטור אותו מהחובות שאינו יכול לשלם ולהחזיר אותו למסלול חייו". מאור דיבר על 70 אלף החייבים המוגדרים "מוגבלים באמצעים" שמשלמים 100-200 שקל בחודש: "זה חסר תועלת. זה לא מכסה את הריבית. הנושים לא מקבלים דבר, גם אם החייב ישלם עד סוף חייו. והוא לעומת זאת לא יוצא ממעגל החובות עד סוף ימיו. יש לומר באומץ - מוסד 'החייב המוגבל באמצעים' אינו רצוי. זה מוסד שמנקז אליו מדי שנה 19 אלף חייבים נצחיים".

הכנ"ר האן היה נחרץ אף יותר: "אותי לא מעניין כמה תיקי הוצאה לפועל ייפתחו, אלא העובדה שהתיקים האלה לא נסגרים. מערכת יעילה צריכה לדעת מתי לסגור תיק ולא להמשיך ללא סוף. כשנכנסים להליך פשיטת רגל, איש אינו יודע מתי הוא יסתיים - לא החייב, לא הנושה, לא בית המשפט, לא הכנ"ר. הבעיה היא ששוללים פה זכויות וחירויות של חייב. זה בסדר לתקופה מוגבלת, אבל לא בלי סוף. עבריין פלילי יודע שהוא נכנס לכלא לאיקס שנים, בפשיטת רגל אין לך מושג מתי זה ייגמר. זה גם מדכא יזמות עסקית".

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן בורנשטיין, אמר: "בסופו של דבר אסור להתעלם מהנושים. מה עם אותו נושה, בעל מכולת, שחייבים לו כסף? לא יכול להיות שאחרי כמה חודשים החייב כבר ינפוש בחו"ל, והנושה יסתכל על זה בעיניים כלות".