צילום: רחל בית אריה
החלום ההוליוודי נודד לסין
הירידה בפעילות אולמות הקולנוע בארה"ב הפכה את השוק הסיני לאטרקטיבי עבור הוליווד. הגמישות שמגלה בייג'ינג תאפשר הגדלה של מכסות הסרטים הזרים המותרים להקרנה בסין. ג'יימס קמרון אפילו מתכנן להפיק שם סרטי המשך ל"אווטאר"
הקונצרן הסיני וונדה קנה בתחילת השבוע שעבר את AMC, מפעילת בתי הקולנוע השנייה בגודלה בצפון אמריקה, תמורת סכום משוער של 2.6 מיליארד דולר. העסקה תיתן לוונדה שליטה ביותר מ־5,000 אולמות קולנוע בארה"ב ובקנדה, ותהפוך את וונדה־AMC למפעילת בתי הקולנוע הגדולה בעולם. היא תהיה גם החברה הראשונה שפועלת הן בארה"ב והן בסין, שני השווקים הגדולים בעולם לסרטי קולנוע.
הרכישה תמנף את מעמדה של וונדה מול אולפנים הוליוודיים, שיותר ויותר מהם רואים את השוק הסיני כיעד החם הבא שלהם. היא גם משמשת כדוגמה האחרונה של ברית ההולכת ומתהדקת בין סין להוליווד - שיתוף פעולה שמבוסס על אינטרסים כלכליים נכבדים - ובדרך מנסה לגשר על פערים תרבותיים עצומים לא פחות.
השוק לסרטי קולנוע בסין, שדרך במקום במשך שנים, הפך בשלוש השנים האחרונות לשוק המתפתח במהירות הרבה ביותר בעולם. נראה שיותר ויותר חברות אמריקאיות מבקשות ליטול חלק במכרה הזהב הזה. שיתופי הפעולה מתחילים בהפקת סרטים, עוברים דרך ניסיונות לשכנע את שלטונות סין לאפשר הפצה של יותר סרטים הוליוודיים, וממשיכים לעסקאות כמו זו המתגבשת עם AMC. בעסקה שנחתמה בשבוע שעבר, ענקית המדיה ניוז קורפ קנתה 20% מ־BOMA, חברה שעוסקת בכל היבטי התעשייה - מייצוג אמנים ועד להפעלת בתי קולנוע.
השוק המפתה בעולם
קחו למשל את הלהיט "איירון מן": דמותו של איש העסקים שמחזיק בזהות שנייה כגיבור־על הלוחם בפשע הפכה לאייקון אמריקאי מודרני; אבל בחודש שעבר הודיעה חברת דיסני, המפיקה של סרטי "איירון מן", שהסרט השלישי בסדרה יופק בסין תוך שיתוף פעולה עם DMG שבסיסה בבייג'ינג. "שיתוף הפעולה האסטרטגי בין דיסני ל־DMG יחשוף לעולם את התרבות הסינית הנהדרת וייצור סרטים בינלאומיים אמיתיים שיהיו סיניים וגם אמריקאיים", כך אמר פיטר שיאו, יו"ר DMG, במעמד חתימת העסקה בבייג'ינג. במרץ, דרימוורקס הודיעו על שיתוף פעולה עם כמה חברות סיניות להקמת אולפן חדש בשנגחאי.
הממשלה הסינית תומכת בהתלהבות בשיתופי הפעולה האלה, שנתפסים כדרך לייצא מטען תרבותי ולא רק מוצרי צריכה זולים. בשנה שעברה היא החליטה על השקעה של 45 מיליארד דולר בהקמת מערך הסברה שיקדם אותה כמעצמה תרבותית. במסגרת זו, הסינים מקימים ערוצי טלוויזיה בכמה שפות לפי הדגם של אל־ג'זירה, מקדמים הפצה של העיתונים הממשלתיים בעולם, מייצאים אמנים וגם תומכים בתעשיית הסרטים המקומית.
עבור האולפנים ההוליוודיים, השוק הסיני להפצת סרטים הוא המפתה בעולם, בעיקר מול הירידה בהיקף רכישת כרטיסי קולנוע בארה"ב שהגיע לשפל של 16 שנה. בניגוד חד, מכירות כרטיסי קולנוע בסין עלו ב־2011 ב־35% ל־2 מיליארד דולר, מה שהופך את סין לשוק הסרטים השני בגודלו בעולם, לאחר שעקף את יפן. מספר אולמות הקולנוע הוכפל בתוך חמש שנים ל־10,000 אולמות, וצפוי להגיע ל־15 אלף תוך שנה או שנתיים. במקביל, ההכנסות מהקרנות סרטים בצפון אמריקה ירדו ב־2011 ב־4% ועמדו על 10 מיליארד דולר.
בפברואר, אחרי שנים של דיונים בין נציגי הסחר של סין וארה"ב, הועלתה מכסת הסרטים הזרים המותרים להקרנה בסין מ־20 ל־34 בשנה, אף כי עדיין מדובר במספר נמוך להפליא. שיתופי פעולה עשויים לסייע לארה"ב לעקוף את המכסה הזו, אם סרטים שיצולמו בסין וישותפו בהם שחקנים סינים יוכרו כסרטים מקומיים. הדגש הוא על סרטים בתלת־ממד ו־IMAX, ואולמות שמציגים את הטכנולוגיות החדשות יחסית צצים בסין בקצב מסחרר. סרט הלהיט "טיטניק", למשל, שיצא השנה בגרסת תלת־ממד, גרף בסוף השבוע הראשון להקרנות בסין 67 מיליון דולר - יותר מ־65% מההכנסה העולמית לסרט, ויותר מפי שלושה הכנסות השבוע הראשון להקרנה בארה"ב, שעמדו על 19 מיליון דולר. כך על פי נתוני פוקס המאה ה־20, מפיצת הסרט. אלו היו ההכנסות הגבוהות ביותר לסרט בתולדות סין.
אם הזוהר של סיפור האהבה המוצג ב"טיטניק" התעמעם עם השנים עבור צופי הקולנוע במערב, הסינים עדיין שבויים בקסמו. ההפצה של הסרט עוררה דיונים סוערים ברשתות החברתיות לגבי מקור סיפור האהבה שפיתחו הסינים עם ספינת המותרות הטובעת. "'טיטניק' מציג סיפור סינדרלה הפוך על יחסים בין צעיר עני לנערה עשירה", כתב מבקר הקולנוע סואו יה־בין במאמר שפורסם ב"יומון העם" שהופץ אלפי פעמים בוויבו, הטוויטר של סין.
לדבריו, הסיפור קוסם לצעירים בחברה שבה גברים נמדדים בעיקר לפי הכנסתם ומצעירות מצופה לחפש בעל עשיר. אבל הקרנת "טיטניק" חשפה גם מעט מהבעייתיות של התערבות הממשל בשוק הסרטים, כשהתברר שסצנת העירום של קייט ווינסלט בסרט צונזרה. "לא חיכיתי 15 שנה רק כדי לראות קרחון", התלונן משתמש וויבו בהערה שצוטטה רבבות פעמים. בהקרנה המקורית של "טיטניק" ב־1997, אגב, הסצנה הוקרנה בשלמותה - זה היה אחד הסרטים הזרים הראשונים שזכו להצלחה במדינה.
המשיכה של השוק הסיני עשויה להשפיע על אולפנים הוליוודיים לכלול יותר מוטיבים מתרבות סין בסרטים - עוד גורם, כך נראה, שמגביר את התלהבות הצופים המקומיים. ב־2011, שני הסרטים הנצפים ביותר בבתי הקולנוע בסין היו הסרט המצויר "קונג פו פנדה 2", שעלילתו מתרחשת בסין, ו"רובוטריקים 3" שצולם בחלקו בסין ומכיל פרסום סמוי לכמה מוצרים מקומיים. "רובוטריקים" גרף 170 מיליון דולר בקופות בסין.
מוטיבים מתרבות סין
אפילו במאי "טיטניק" ג'יימס קמרון מחפש שיתופי פעולה בסין. הוא הגיע לבייג'ינג בסוף אפריל להקרנת הבכורה של סרטו בתלת־ממד, וסיפר בראיון ל"אקונומיסט" כי הוא נמצא במגעים עם חברת הסרטים של בייג'ינג, חברת הפקת סרטים בבעלות הממשלה, להפקת סרטי המשך ללהיט שלו "אווטאר".
"יש כאן הרבה יתרונות כלכליים", ציין קמרון בראיון לגבי האפשרות שאווטאר 2 ו־3 יופקו בסין. לדבריו, הנושא המרכזי במגעים שלו עם הסינים הוא הרצון שלו ושל חברות הפקה אחרות לראות רווחים גבוהים יותר מההקרנות בסין. כיום רק כ־13% מהרווחים מבתי הקולנוע חוזרים אל המפיקים בהוליווד, שיעור נמוך בהרבה מהרווחים שהם גורפים משווקים אחרים.
כשהוקרן בסין ב־2009, "אווטאר" לא צונזר, אבל הורד מהמסכים מוקדם מהמתוכנן לטובת סרט מקומי על חיי הפילוסוף קונפוציוס. משתמשי וויבו רבים טענו שמדובר בחוסר נוחות של הממשלה מההקבלות הברורות בין הסיפור של "אווטאר" למציאות היומיומית בסין.
בסרט, חברה מסחרית מפתחת באגרסיביות את כוכב הלכת פנדורה תוך פגיעה חמורה בסביבה ובזכויות של התושבים המקומיים, שלבסוף מתקוממים נגדה. "את המציאות שבה אנשים נזרקים מהבתים בשביל כסף יוכל להבין רק מי שחי בחלל החיצון - או בסין", כתב אז חאן חאן, הבלוגר הפופולרי בסין, לעשרות מיליוני הקוראים שלו. לשאלת "האקונומיסט" איך יתמודד עם הצנזורה, ענה קמרון: "אעשה מה שצריך כדי לשמר שוק חשוב לסרטים שלי. אשחק לפי החוקים. אין לי ברירה".
תגובה אחת לכתיבת תגובה