דו"ח טכנולוגי: אילו מילים אסור להגיד באינטרנט?

הרשימה השחורה

"מצב חירום", "ביטחון", "בן ערובה", "מוות", "מתקן", "סלמונלה" ו"סין" – כל אלה, ומאות מילים אחרות, צריכות להימחק מהלקסיקון שלכם אם אתם לא רוצים שממשלת ארצות הברית תעקוב אחריכם ברשת.

המחלקה להגנת המולדת, הגוף עם השם הסובייטי שמפדח את ממשלת ארצות הברית מאז 2002, נאלצה לאחרונה לחשוף את רשימת המילים שאם הגולש כותב - היא עשויה לעקוב אחריו. בארה"ב, אחרי הכל, מתייחסים לבקשות חופש מידע ברצינות, בניגוד לישראל.

כמובן, הרשימה מכילה גם מילים הגיוניות יותר, כמו אל קעידה, ג'יהאד ועוד. אבל רובן מילים נורמליות ותמימות לגמרי, שלגולש מן השורה יש את כל הסיבות להשתמש בהן. ואף על פי כן, המחלקה להגנת המולדת עוקבת – עד כמה עוקבת, ובאיזה אמצעים, לא ממש ברור – אחרי אנשים שמשתמשים במילים האלה באינטרנט בכלל וברשתות חברתיות בפרט.

הממשל בארה"ב מתעקש שאין מדובר בנסיון לפקח פוליטית על חופש הדיבור, ושלא מדובר בנסיון לדכא מחאה, אבל הודה שהמעקב אחרי מילים כמו "גז" ו"דליפה" כנראה לא יעיל במיוחד ושצריך לעדכן את הרשימה. זו בעיה קלאסית של מודיעין, החל משנות השישים: יותר מידע מכפי שאפשר לעבד בצורה רצינית. מי שהרחיב את רשימת המילים כנראה לא ידע אילו צרות הוא מארגן לעצמו.

ואם כבר דיברנו על מילים שאסור להגיד באינטרנט...

משחקים בצנזורה

המקבילה הסינית של טוויטר, ווייבו (Weibo), זוכה לפופולריות רבה גם מחוץ לגבולות סין. לאחרונה נאלצה החברה שמפעילה את השירות, סינה, להחיל צנזורה על 300 מיליון(!) המשתמשים שלה. מצד אחד, היא צריכה לציית לחוק, ומצד שני היא לא רוצה לעצבן את הגולשים. מה עושים?

יוצרים מערכת ניקוד. כל משתמש ווייבו מקבל 80 נקודות, והוא יאבד נקודות אם הוא מפר את הכללים – כלומר, כותב משהו שהמשטר בבייג'ינג לא חפץ ביקרו. בניגוד לגרסאות קודמות של הצנזורה בסין, הפעם יהיה אפשר לאבד ניקוד גם על משחקי מילים. כאשר המשתמש יגיע לאפס נקודות, החשבון שלו ייסגר.

מצד שני, משתמש שיהיה כלב טוב, יקבל מהמשטר עצם פה ושם: אם הוא ביצע איבד נקודות ואז לא ביצע עבירה במשך חודשיים, כלומר ויתר על חופש הביטוי שלו, הוא יקבל את הנקודות בחזרה. משתמשים נאמנים במיוחד יוכלו לקבל ניקוד מעבר ל-80 הראשוניות, ולהגיע עד ל-100 - מה שכנראה יקנה להם את אות יקיר הדיקטטורה.

כדי לשמור על המערכת קפקאית, המשתמשים לא יודעים כמה נקודות הם יאבדו על כל עבירה. תחשבו לבד מה עשיתם. כמובן, משתמשים שבאמת יעצבנו את הצנזורים לא יאבדו רק נקודות במשחק של ווייבו: הם גם עלולים לאבד כמה שנים מהחיים שלהם באיזה גולאג, ואולי אף את החיים עצמם.

סמארטפון? זה מה שפייסבוק צריכה?

אתמול כתבנו על ששוב יש דיווחים על כך שפייסבוק עומדת לצאת לשוק עם סמארטפון משלה, והפעם השמועות נקבו בתאריך, סוג של – 2013 – וטענו שהצוקרברגיה הצליחה לשים יד על כמה מהנדסים של אפל שאשכרה עבדו פעם על האייפון. נראה שאפל מתחילה להבין את מה שגוגל הבינה כבר לפני שנתיים: שלפייסבוק אין בעיה לשלם סכומי עתק כדי להשיג את העובדים שהיא רוצה.

אם פייסבוק אכן עובדת על סמארטפון, והכל עדיין בשלב הדיווחים הלא רשמיים – כינוי מנומס לשמועות – אז למשקיעים האומללים של פייסבוק, שכבר חטפו מספיק מכות, יש את כל הסיבות להיפטר מהמניה, ויפה שניה אחת קודם. אלה שעוד לא עשו זאת, כמובן (ראו בקצרצרים). 

קודם כל, כבר יש שתי חברות שחולשות על שוק הסמארטפונים: גוגל ואפל. RIM ונוקיה, ותיקות בשטח, נסוגות מפניהן, הרעיון שדווקא פייסבוק תצליח להגיע עם מכשיר מהפכני, שיתן למשתמשים סיבה טובה לעבור אליו, מפוקפק בלשון המעטה.

מעבר לכך, אין שום צורך בגרוטאה כזו. מישהו באמת חולה-פייסבוק עד כדי כך שהוא לא ייצא מהבית בלי מכשיר שממותג על ידי הטרשת החברתית, ושהותאם במיוחד כדי שהיא תהיה הכלי המרכזי בו? לא עדיף לפייסבוק להשקיע מאמצים, המממ, בואו נראה, באפליקציית אנדרואיד שאשכרה עובדת כמו שצריך?

חוץ מזה, לא פשוט להפיק רווחים מעסקי מכשירי הסלולר, אלא אם קוראים לך אפל. לפייסבוק אין ניסיון בשיווק של חומרה – המרושעים יאמרו שאין לה נסיון בשיווק בכלל, בהתחשב במה שאנחנו יודעים בנוגע להצלחת הפרסום דרכה. כל זה יכול לפגוע ברווחים של החברה. לא שאני נגד פגיעה כזאת, אבל אם הייתי משקיע בה - נו, המצב היה אחר.

ואם כבר פייסבוק... 

השודד מאזין

שני שודדים חמושים בסכין פרצו לבית בדרום מזרח אוסטרליה. זה בפני עצמו לא היה מושך תשומת לב, אבל הסיבה לכך שהשודדים הגיעו לכתובת הספציפית ההיא היתה סטטוס בפייסבוק. כידוע, יש משהו כמו 900 מיליון משתמשים בפייסבוק, אז הסיפור רלבנטי ללא מעט אנשים.

והם פספסו. מעשה שהיה כך היה: צעירה אוסטרלית פרסמה בדף שלה תמונה של כמות גדולה של מרשרשים שמונחים על שולחן, שהיא סייעה לסבתא שלה לספור. מכאן אצו הפורצים אל הבית של אמה, שבו היא כבר לא מתגוררת. הפורצים המאוכזבים לקחו מהאם סכום כסף קטן והלכו.

כל זה מעלה כמה שאלות: איך ידעו הפורצים על התמונה (אם הם חברים של הצעירה, הם מטומטמים בקנה מידה נדיר), והשאלה הקשה יותר – איך לעזאזל הם שמו יד על הכתובת הישנה שלה. אם אתם הולכים לפרסם משהו בפייסבוק, נסו לוודא ששני פרטי המידע האלה לא זמינים למי שלא צריך להכיר אותם. וזה יותר מסובך ממה שזה נראה.

קצרצרים

המנהיג החדש של אפל, טים קוק, ערך בימים האחרונים סדרת פגישות במקום שאליו מנהיג הכת הקודם העדיף לא להגיע: גבעת הקפיטול. קוק נפגש עם שורה של בכירים בקונגרס, ואחד המשתתפים בפגישה טען שמדובר היה בשיחות נימוסין, שאין להן כל קשר לסוגיות שבהן אפל מתחככת בימים אלה עם הרגולטורים. ויש הרבה סוגיות כאלה: מפרשת הספרים, דרך השמועות על כניסת אפל לעסקי הטלוויזיה ועד סוגיות הקשורות לפרטיות המשתמשים באייפון. אז, כן, יכול להיות שהיו שם שיחות נימוסין בלבד, וזה סביר בערך כמו האפשרות שכל משתתפי הפגישות בהו במהלכן בחד קרן ורוד.

המשקיעים הקטנים למדו בדרך הקשה שהנפקות ענק הן משחק לכרישים ולחברות גדולות, שמדי פעם מעבירות מידע סודי ביניהן. על כן המשקיעים משחקים את תפקידם במחזה, ונפטרים ממניות פייסבוק כאילו היו הצעה לחבילת נופש שכוללת הפעלות מצד מירי רגב. עד יום שישי האחרון, 80% מהלקוחות הפרטיים שהחזיקו במניות פייסבוק נפטרו מהן. יפה.

הטמבל החביב על המדור הוא ללא ספק פול צ'יימברס – האיש ששלח ציוץ זועם בעקבות סופת שלג שאיימה לשבש את החופשה שלו, והודיע שאם נמל התעופה שבקרבתו לא יישאר פתוח, הוא יפוצץ אותו. בפרקים הקודמים צ'יימברס הורשע באיום, הוא ערער וערער וערער, ועכשיו הורה בית משפט עליון לדון שוב במקרה שלו. האיום של צ'יימברס היה ילדותי במיוחד ("יש לכם שבוע להתארגן, או שאני מפוצץ את נמל התעופה"), ורק אנשי אבטחה ושופטים שחוש ההומור שלהם הוסר בניתוח יכלו לקחת אותו ברצינות.  

מלחמות הסמים אוכלות את מקסיקו ומפילות בה עשרות אלפי חללים, כשאחד ממוקדי האלימות הקשים היא סיודד חוארז, הסמוכה לגבול האמריקאי. בהתאם לקריסה המתמשכת של שירותי הממשלה המקסיקניים, שמעולם לא הרשימו יותר מדי גם כך, מתחילים כעת להשתמש בעיר במערכת לטיפול וירטואלי בנפגעי טראומה - ונפגעים כאלה לא חסרים שם. המערכת פותחה במקור כדי לסייע לחיילים אמריקאים ששבים מעיראק, והיא מציגה לפציינטים תמונות שקשורות לאירוע הטראומטי שעברו. נטען כי היא משיגה צמצום של תסמינים פוסט טראומטיים בשיעור של 80%.

מערכת חדשה שמותקנת בכמה עשרות ערים בארה"ב, ShotSpotter, נועדה לאתר במהירות קולות ירי ולזהות את המיקום המדויק שלהם. בעזרת המערכת, שמורכבת מחיישנים שמוצבים על בניינים, עמודי תאורה ומבנים אחרים, השוטרים יכולה להגיע לזירות פשע יותר מהר. גופי המשטרה בארה"ב מרוצים מה-ShotSpotter, כי היא גורמת ליורים לדעת שקל לאתר אותם, וגם זולה יחסית ומאפשרת לקצץ בהוצאות אחרות. המתנגדים, מנגד, אומרים שהמערכת פוגעת בפרטיותם של אנשים שמתגוררים בסמוך אליה. בינתיים היא חושפת בינתיים מציאות מדכאת: יש הרבה יותר אירועי ירי מכפי שאנשים מדווחים עליהם.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"