ייצוגית של 2.3 מיליארד שקל נגד הבנקים: עמלות גבוהות מדי בכספומטים

העמלות במכשירי הכספומט הגיעו לפתחו של בית המשפט. ל"כלכליסט" נודע כי בחודש מרץ הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית בהיקף של 2.3 מיליארד שקל נגד חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות ובינלאומי), שב"א, כספונט ואחרות עקב גביית עמלות גבוהות מהמותר.

התובע שלומי חרזי ועורכי דינו אסף שרעף ואמיר גולדפרב טוענים כי הבנקים, באמצעות שב"א וכספונט, מאלצים את הציבור ליצור פעולות מיותרות של משיכת כספים ועל ידי כך לגבות עמלות גבוהות.

כך למשל בכספומט שאינו נמצא ליד סניף בנק מוגבלת משיכה בכספומט של שב"א בעד 2,000 שקל, ובכספומט של כספונט עד 500 שקל. כמו כן משיכת כספים מחויבת בעמלה של 2.5 עד 7 שקלים בנוסף לעמלה בחשבון הבנק בגין פעולה בערוץ ישיר.

התובע טוען כי על אף שהבנקים מתירים משיכה של עד עשרת אלפים שקלים בפעם אחת, המגבלות הללו מאלצות את הישראלים לבצע משיכות נוספות וכך לשלם עמלות כפולות ומשולשות. בכתב התביעה נטען כי עמלות אלה יוצרות מסלול עוקף לחוקי הגבלים עסקיים שאליהם מחוייבים הבנקים בשב"א, ובכך הבנקים הפכו לשותפים בהסדר כובל בלתי מאושר. "אילוצו של הלקוח לפצל את המשיכה את המשיכה למספר משיכות ובתוך כך לשלם למפעילות ולבנק עמלות נוספות מהווה הטעיה של הלקוח" נכתב בתביעה.

שב"א, המנוהלת על ידי גדעון מילויצקי, מוחזקת על ידי לאומי (42%), פועלים (35%), דיסקונט (20%) ובינלאומי (3%). למזרחי טפחות יש משקיף בדירקטוריון. בשבוע שעבר החליט הממונה על הגבלים עסקיים פרופ' דיויד גילה להאריך את תקופת הפטור מהסדר כובל של שב"א בארבעה חודשים. במקביל אילץ גילה את שב"א לחשוף לראשונה את דו"חותיו הכספיים.

כספונט מוחזקת על ידי וריפון (75%), דיסקונט (10%), חברת כאל (10%) ותמיר פישמן נאמנויות (5%).

עורך דינה של שב"א, מיקי שפיגלמן ממשרד שפיגלמן, קורן, ברק, זמיר ושות', מסר ל"כלכליסט" כי "אין כאן עילת תביעה כי אין חובה על אף לקוח למשוך כספים". שפיגלמן הוסיף כי ללא המגבלה השירות של שב"א היה נפגע מכיוון שישנה כמות מוגבלת של כספים בכל כספומט.

מהנהלת כספונט נמסר כי "חברת כספונט טרם קיבלה את המסמכים הקשורים לתביעה. כאשר יתקבלו החומרים, החברה תלמד את הנושא ותחליט על פעולויותיה הבאות".