השורה התחתונה של המדיניות הירוקה

המחקר נערך בקרב 4,000 מנהלים ובכירים בסקטורים שונים של השוק המסחרי ברחבי העולם, ומצא כי יותר ויותר חברות מכירות בחשיבות של עסקים בני קיימא, ואף רואות שיפורים ברווחיות כתוצאה מיישום של פרקטיקות ירוקות.

הסביבתיות מחלחלת אל בסיס המודל העסקי

התוצאה הראשונית של הסקר מעידה כי נושא הקיימות קיבל בשנתיים האחרונות דחיפה משמעותית כאחת האג'נדות המרכזיות אצל הנהלות חברות מסחריות. כ־70% מהנשאלים השיבו כי החברות שבהן הם עובדים הפכו את הקיימות לנושא מרכזי באג'נדה הניהולית. לדברי 20% מתוכם, המהלך נעשה רק בשנתיים האחרונות. במקביל, 67% מהנסקרים טענו כי אימוץ עקרונות של קיימות הוא קריטי כיום ביצירת יתרון תחרותי עבור החברה שבה הם עובדים. 22% נוספים טענו כי הקיימות איננה קריטית כיום, אבל ללא ספק תהפוך לכזו בעתיד הקרוב.

האם התמונה הוורודה הזו משקפת את המציאות? לא בהכרח. הנסקרים גם התוודו כי הקיימות מדורגת רק במקום השמיני בסדר העדיפויות הניהולי של חברות מסחריות. למרות זאת, התוצאות המעורבות האלה הן בסך הכל בשורות טובות. המחקר מראה כי התנועה הסביבתית מצליחה לחלחל אל בסיסו של המודל העסקי. לא רק שחברות רואות צורך גובר בהכנסת עסקים ירוקים יותר לבסיס הפעילות של החברה. רבות מהן, שליש על פי המחקר, אף רואות הטבות פיננסיות וגידול ברווח בעקבות יישום קיימות בחברה.

הצרכנים והמשקיעים מעוניינים בקיימות

אבל מדוע בעצם חברות מבצעות את המעבר מעסקים כרגיל אל הקיימות? ב־MIT מצאו שתי סיבות מרכזיות: רצון הצרכנים ורצון המשקיעים. 41% מהמשיבים הצביעו על רצון הצרכנים בתור הסיבה המרכזית למעבר, אבל 25% מהם הודו כי משקיעים מוסדיים דורשים יותר ויותר מידע ושקיפות על הערכים הסביבתיים של החברות שבהן הם מבקשים להשקיע. מחברי הדו"ח גילו כי משקיעים רואים במדיניות הסביבתית של חברות אינדיקטור המעיד על חוסנן לטווח ארוך, כמו גם על הרווחיות שלהן.

וכשמדובר ברווחיות, גילה הסקר את השורה התחתונה של אימוץ מדיניות עסקית ירוקה, את שורת הרווח. ענפי התעשיה שקוצרים את הרווח הגדול ביותר מאימוץ אג'נדה של קיימות הם יצרני מוצרי צריכה, שירותים תעשייתיים, ענף הבנייה וחברות האנרגיה. כולם ענפים שצורכים משאבים באופן אינטנסיבי ולכן גם רואים את השיפור בשורת הרווח. המרוויחים הקטנים ביותר באים מסקטור המדיה והבידור, שירותים פיננסיים וסקטור הטכנולוגיה והתקשורת. הנתונים של תחתית הטבלה לא מפתיעים, מאחר שאלה הם גם שלושת הסקטורים שמאמצים במידה הנמוכה ביותר את האג'נדה הסביבתית כערך ניהולי.