בלעדי ל"כלכליסט": מסעדות וקבלני בניין ברשימה השחורה של מרכנתיל דיסקונט

הבנקים בישראל מנסים ליצור את הרושם כי העסקים הקטנים הם בראש מעייניהם. ראשי הבנקים מצהירים כי ילכו לקראת העסקים הקטנים עם הלוואות מהירות, ויתור על ביטחונות ורצון אמיתי להתגמש. אולם ל"כלכליסט" נודע כי לבנק מרכנתיל דיסקונט יש "רשימה שחורה" של ענפים שלהם אין הוא מעוניין להגדיל את האשראי. אמנם הבנקים ממשיכים לממן חברות בכל התחומים, כולל כאלה שהם רואים בהם סיכון גבוה, אך יכולת גיוס האשראי בענפים מסוימים, כפי שעולה מהרשימה של מרכנתיל דיסקונט, קשה באופן משמעותי יותר מאשר בענפים אחרים.

יעקב טננבאום מנכ"ל בנק מרכנתיל דיסקונט | צילום: יובל חן

אלה סוגי העסקים המסומנים במרכנתיל כמסוכנים, ושבהם לפיכך מורגש מחנק האשראי במלוא העוצמה:

1. עסקי בנייה קטנים

העסקים שכל הבנקים מציינים כמסוכנים ביותר הם בענף הבנייה. מהם, קבלני ביצוע מוגדרים כענף החלש ביותר בשרשרת: הם אינם יכולים להעלות מחירים בהתאם לתשומות, הם ניגשים לפרויקטים גבוליים מבחינת הרווח והסיכון שלהם גבוה. עוד תחומים בעייתיים הם מוצרי בנייה, כריית חול ומיזוג אוויר.

2. מסעדות

במסעדה נדרשת השקעה גבוהה ומשך החיים הממוצע שלה הוא שנה עד שנה וחצי. בפועל, הבנקים אינם מממנים הקמת מסעדות אלא רק ביצוע מקדמות על חשבון כספים מכרטיסי אשראי ופעילויות מימון מינימליות.

3. תחנות דלק עצמאיות

בעוד שלחברות הדלק הגדולות גמישות ביכולת האשראי ועמידוּת בהורדת מרווח השיווק, לקטנות אין יכולת זו. הבנקים גם חוששים מהעלמות מס וממעורבות גורמי פשע בענף.

4. טקסטיל ואופנה

תחום הבדים חשוף לתחרות זולה מסין, וכך חברות שעוסקות במסחר סיטונאי בבדים נמצאות, לדעת הבנקים, בסיכון גבוה. ענף האופנה חשוף גם לשינוי טעמים, וההיסטוריה רצופה עסקים קטנים בתחום זה שקרסו. נוסף על כך, הבנקים אינם יכולים להשיג שעבודים טובים בחברת אופנה, שכן קריסת חנות מותירה את הבנק עם פיסות בדים ללא הרבה ערך.

5. ריהוט ומוצרי עץ

קיקה, 5 נגרים ומטבחי דואיט קרסו בחודש האחרון ומיקדו את תשומת הלב בקשיים של ענף הריהוט. ענף זה מצוי בתחרות עזה עם יבוא סיני זול ומאופיין בימי אשראי ארוכים, כך שהתשלום לעסקים מלקוחות נעשה רק לאחר שבעל העסק הוציא כספים על חומרי גלם ושכר עבודה, ולכן הוא תלוי במידה רבה בבנקים.

6. שיווק רכב מיד שנייה

התחרות עם חברות הליסינג הגדולות, ההנחות של היבואנים על רכב חדש ומעבר הישראלים למכוניות קטנות וזולות מקשים על עסקי היד השנייה להשיג מימון בנקאי לפעילותם.

7. חלפנות כספים

הבנקים מקשים על מימון תחנות הצ'יינג' בגלל הסיכון להלבנות ההון. מובן שאין זה אומר שכל העוסקים בתחום הם עבריינים מועדים, אך בשל התנועות הגבוהות במזומן והקושי בזיהוי הלקוח הסופי, גדל החשש של הבנקאים.

נוסף על רשימה זו, יש ענפים המוקצים יותר בבנק אחד מאשר במשנהו. תחום היהלומים, למשל, הוא תחום המומחיות של בנק אגוד, ואילו בבנק הפועלים לא מעוניינים לגדול בו.

בדף שחולק לקציני האשראי של מרכנתיל דיסקונט מצוין כי הבנק אינו מעוניין לגדול באשראי בתחומי הבידור והפנאי, בשל השפעת ההאטה במשק. עוד מצוינים שם תחומי הדפוס וההוצאה לאור בשל המעבר לאינטרנט, מסחר בתערובת חקלאית בגלל הריכוזיות בתחום וצריכת אשראי גבוהה ביחס למחזור העסקים.

הדרישות לביטחונות גדלו

יש הטוענים שהעסקים הקטנים לא סובלים ממחנק אשראי. רונן שטיין, ראש האגף הקמעונאי בבנק הפועלים, לדוגמה, משדר עסקים כרגיל. "אנו בוחנים כל בקשת אשראי ואנו לא מזהים קשיים בענפים לפי שעה", אומר שטיין.

עם זאת, הבנקים בישראל מקצים לעסקים קטנים פחות מ־6% מתיק האשראי שלהם, אף שחלקם ברווח הנקי של הבנקים כפול. ולפי סקר התאחדות התעשיינים, 58% מהעסקים דיווחו על דרישות ביטחונות נוספים של הבנקים במרץ 2012 לעומת 47% בינואר 2009 - שיא המשבר הקודם בשווקים. הוחמרו גם הדרישות להביא הון מהבית.

אתמול דיווח מרכנתיל דיסקונט על רווח נקי של 39 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל, והודיע על חלוקת דיבידנד של 70 מיליון שקל. בבנק סירבו להגיב לידיעה.