בתוך שנה בלבד: ההון העצמי של צים התכווץ ב־70%

חברת הספנות הפרטית צים גררה את החברה־האם, החברה לישראל, שבשליטת עידן עופר, לפתוח את 2012 עם הפסד רבעוני של 82 מיליון דולר, צניחה של 44% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. צים אף חתמה סופית במהלך הרבעון הראשון על הסדר חוב מול הבנקים הזרים לגבי חוב של 2 מיליארד דולר.

הכנסותיה של צים ברבעון הראשון ירדו ב־5% לעומת הרבעון המקביל והסתכמו ב־865 מיליון דולר. במהלך הרבעון נרשמה דווקא עלייה של כ־3% בהיקף ההובלות שמבצעת החברה, אולם מחיר ההובלה הממוצע למכולה ירד בכ־9% ל־1,236 דולר למכולה.

מנגד, ההוצאות התפעוליות ועלויות השירותים של צים עלו בכ־6% ל־905 מיליון דולר. מרבית העלייה בהוצאות הללו נבעה בעקבות עלייה במחירי הדלק, ומיעוטה בשל עלייה בהוצאות עבור חכירת אוניות. כתוצאה מכך, החברה רשמה הפסד גולמי של 79 מיליון דולר והפסד תפעולי של 116 מיליון דולר. תנועת המספריים של עליית מחירי הדלק במקביל לירידת מחירי התובלה הימית הם שני הגורמים המרכזיים שפגעו בצים וגם בחברה לישראל במהלך הרבעון הראשון. עם זאת, בשבועות האחרונים נרשמת התאוששות מסוימת בגורמים הללו, והמשך המגמה לאורך זמן יכול להוציא את צים מההפסדים שאליהם נקלעה מאז תחילת 2011.

תזרים מזומנים שלילי ברבעון

התקופה הקשה שעוברת על צים וגל הפסדים שחווה החברה באים היטב לידי ביטוי בהון העצמי של חברת הספנות שנשחק בכ־70% בתוך שנה בלבד והסתכם בתום הרבעון ב־193 מיליון דולר בלבד. תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת היה שלילי ברבעון הראשון והסתכם ב־82 מיליון דולר. המשמעות: החברה "שרפה" בממוצע מיליון דולר במזומן בכל אחד מימי הרבעון. ה־EBITDA של צים ברבעון הראשון (הפסדתפעולי בניכוי פחת והפחתות) היה שלילי בהיקף של 69 מיליון דולר.

למרות החולשה המתמשכת בדו"חות צים, ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, לא מתכוון להוציא את צים מהקבוצה לגורם חיצוני או לחברה פרטית. "הדרך שלנו לטפל היא למצוא פתרון ארוך טווח. תרגילים חשבונאיים של הוצאה מהחברה הם לא דרכנו. רישום של צים בתוך החברה לישראל או מחוץ לה, הוא אותו דבר בשבילנו. שינויים קוסמטיים לא ישנו את המציאות. אנחנו מקווים שנצליח לסייע לצים, בין אם למכור את החברה או להקטין את חשיפתנו, אך את זה נעשה רק בתנאי שוק צומח. לגבי עסקת בעלי עניין מול בעל שליטה כל מחיר שתנקוב היום בעסקה מול בעל עניין, מישהו יגיד שזה נמוך מדי או גבוה מדי. אנחנו מכירים את התקופה".

עוד עולה מדו"חות צים כי הוצאות הנהלה וכלליות נותרו בצים על רמה של 38 מיליון דולר - נתון שזהה לרבעון המקביל - וזאת חרף הכרזות ההנהלה על מהלך התייעלות רוחבי שכלל גם קיצוץ משמעותי בשכר המנהלים. בדו"ח המאוחד של החברה לישראל עלו הוצאות הנהלה וכלליות בכ־6% ל־122 מיליון דולר.

עם זאת, רפי דניאלי, מנכ"ל חברת הספנות, מבהיר כי "הוצאות הנהלה וכלליות מושפעות גם משערי חליפין ומפרמטרים נוספים בעולם. ההנהלה הפחיתה כ־10% משכרה, כולל אותי. זה התחיל בי בעצם. אצל העובדים זה עדיין לא נעשה באופן מלא. אנחנו מטפלים בנושא הזה בפינצטות. התמקדנו בנושאים התפעוליים ואחר כך בכוח האדם".

כמה עובדים פיטרתם לאחרונה?

"בישראל אנחנו מנהלים מו"מ מול ההסתדרות ומול הוועד לגבי תוכנית פיטורים של כ־100 עובדים. בחו"ל פיטרנו סדר גודל של 300–400 עובדים".

בשורה התחתונה רשמה צים הפסד כואב של 163 מיליון דולר לעומת הפסד של 111 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2011.

ההפסדים נרשם אף על פי שהוצאות המימון החברה התכווצו ב־60% ל־42 מיליון דולר בלבד. ירידת ההוצאות נרשמה בעיקר בשל שיערוך נגזרים פיננסיים במסגרת הסדר החוב שביצעה צים מול הבנקים.

החברה לישראל: קיפאון בהכנסות

להרעה בתוצאותיה של צים יש משקל רב לכך שההון המיוחס לבעלי המניות של החברה לישראל התכווץ במהלך הרבעון הראשון של השנה ב־6% ל־2.3 מיליון דולר.

הכנסותיה של החברה לישראל בדו"ח המאוחד הסתכמו ברבעון הראשון ב־2.6 מיליארד דולר, בדומה לרבעון המקביל אשתקד. פרט לכיל שנחשבת למכונת המזומנים של הקבוצה, וצים שתופסת את משבצת "הכבשה השחורה", ניתן לראות שקיימות עוד כמה נקודות אור. זרוע האנרגיה אי.סי פאואר רשמה רווח רבעוני נקי של כ־12 מיליון דולר, בדומה לרבעון המקביל אשתקד, וזאת תוך שמירה על קצב הכנסות יציב של 132 מיליון דולר ברבעון.

במיזמי הרכב של החברה לישראל, קורוס ובטר פלייס, עדיין נרשמים הפסדים שנובעים מהשקעות שעדיין לא מניבות הכנסות, אם כי בחברה לישראל מקווים כי בשנים הקרובות ייצרו שתי הזרועות הללו תזרימים גבוהים. קורוס רשמה הפסד של כ־19 מיליון דולר ברבעון לעומת הפסד של כ־48 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ואילו בטר פלייס רשמה הפסד של כ־51 מיליון דולר לעומת הפסד של כ־43 מיליון דולר ברבעון המקביל.

עוד עולה מדו"חות החברה לישראל כי היא והחברה־הבת צים הסכימו לפשרה בעניין הבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד החברות בטענה שהחברה לישראל השתתפה בהנפקת זכויות שבוצעה בצים ב־2008 מבלי לקבל את כל האישורים הנדרשים. במסגרת הפשרה, נקבע כי צים תחזיר בעתיד לחברה לישראל 45 מיליון שקל, ותשלם פיצויים לתובעים ועורכי דינם בסכום של כ־4.5 מיליון שקל.

ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, מציין כי צים היא זו שחתרה לפתרון ולפשרה שהתקבלה. "אנחנו חושבים שלכל התהליך הזה לא היה מקום. חשבנו האם התהליך היה נכון והאם המהות נכונה. אם אנו נוגעים למהות, המשך הדיונים יכול היה להימשך לאורך שנים וליצור עננה של אי־ודאות לחברה - ומצב כזה היה משפיע על מי שמנהל עסקים מולנו. לכן, חשבנו שיש מקום לפזר את העננה. צים היא זו שחתרה לפתרון כי הסיכון הזה לא טוב ולא ראוי לה".

איך קיבלת את המהלך של בנק הפועלים להמיר את שטרי ההון של החברה־הבת טאואר ג'אז?

"הדיון הוא אך ורק בין טאואר לבנק, ולכן כל הניסיון לייצר מחלוקת בינינו לא נכון. מערכת היחסים שלנו עם הבנק, גם העסקית וגם האישית, היא מצוינת. אחד הדירקטורים שכיהנו אצלנו משמש כיו"ר דירקטוריון הבנק".

ואיפה עומד עניין מינוי המנכ"ל החדש לכיל?

"יש מועמדים פוטנציאליים. יש לא מעט. הבעיה היא לבחור את המועמד הראוי. זה תהליך שייקח עוד כמה חודשים להערכתי".