אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"איכות המים בישראל מידרדרת" צילום: עמית שעל

"איכות המים בישראל מידרדרת"

כבר 20 שנה שאלון חנסב עובד בעסק התקנת הדודים שהקים אביו, צובר סיפורים ורואה את הענף מידרדר: "כל חאפר שיש לו טנדר, טלפון ומפתח צינורות הופך להיות קבלן דודים"

05.06.2012, 08:32 | דותן לוי
כששוכרים את שירותיו של אלון חנסב, בדרך כלל מדובר במקרים דחופים. חנסב (40), מתקין ומתקן דודי שמש כבר 20 שנה, התרגל לטלפונים הבהולים של לקוחותיו. "בדרך כלל זה קורה בחורף, כשאנשים נתקעים בלי מים חמים כי הקולטים או גוף החימום נסתמו, או שדוד המים החל לנזול וגרם לרטיבות ולנזקים בתוך הבית", הוא מספר. בשיחה על כוס קפה, הוא "יורה" במהירות ובבדיחות הדעת כמה סיפורים נבחרים שאסף "על הדרך" במהלך שנים ארוכות של עבודה עם לקוחות מכל הסוגים, החל בשכנים שגונבים אחד לשני מים חמים, עבור בסטודנטים ששרדו חודשים ארוכים בשיא החורף ללא מים חמים ועד לבעל חברה ציבורית מהידועות במשק, שהסתיר את הכספת הביתית דווקא מאחורי הדוד.

אלון חנסב , צילום: עמית שעל אלון חנסב | צילום: עמית שעל אלון חנסב , צילום: עמית שעל

מעט אנשים יודעים איך נראית עבודתם של מתקיני הדודים מכיוון שהעבודה וגם הציוד נמצאים על הגג, הרחק מעינו של הלקוח. לפי חנסב, מדובר בעבודה סיזיפית וקשה, "עבודה פיזית מאוד: צריך להרים דוד ששוקל 60–90 ק"ג עם חבלים לגג הבניין וגם ההתקנה לא קלה, היא נמשכת 1–3 שעות לדוד ולקולטים. אני מגיע לעסק ב־7 בבוקר. רוב העבודה מתבצעת ללא הזמנות מראש, כי מי שהדוד שלו נוזל צריך את העבודה מיד. לרוב אני לא באמת יודע איך ייראה היום שלי. אני מרכז ציוד לכמה עבודות, ואחרי התארגנות אני יוצא לשטח. יש ימים שאנחנו יוצאים ב־2–3 צוותים נפרדים ועובדים במקביל. את יום העבודה מסיימים בדרך כלל ב־6–5 אחר הצהריים".

ה"נחיתה" שלו בתחום היתה רכה: כשהשתחרר מהצבא הוא החל לעבוד עם אביו בעסק המשפחתי "לתקופה קצרה". התקופה הקצרה התארכה, ומאז הוא בעסק עם אביו, אמו שמנהלת את המשרד ו־3–4 פועלים, תלוי בלחץ העבודה. העסק, "לפיד דודים", נוסד כשאביו עלה מאיראן כחשמלאי מוסמך ב־1966, עבר כמה עבודות ולפני 45 שנה החל להתקין ולייצר דודים. במשך עשרות שנים סיפקה החברה של משפחת חנסב דודים והתקינה אותם בפרויקטים של עמידר, אבל "לפני עשר שנים הפסקנו עם הייצור, זה כבר לא השתלם. רק התשלום עבור מכון התקנים עומד על 40–50 אלף שקל בשנה, כך ששווה לנו יותר לדרוש מאחד מארבעת היצרנים הישראלים הגדולים לייצר דודים לפי הדרישות שאנחנו מכתיבים.

"בשנים האחרונות הענף הידרדר", הוא טוען, "חסמי הכניסה הם נמוכים וכל חאפר שיש לו טנדר, טלפון ומפתח צינורות הופך להיות קבלן דודים. זה מתסכל מאוד, כי החאפרים יכולים להיות זולים ב־10%–30%, אבל אנשים לא מבינים שאם המתקין לא מורשה על ידי היצרן אין להם אחריות. בגלל המיקום של הדודים על הגג וחוסר ההבנה של הציבור, אני נתקל בהרבה מקרים שבהם התקינו ללקוח דוד באיכות מחפירה, עם חלקים שלא עומדים בתקן וצינורות לא מבודדים שמביאים לצריכה מוגברת של חשמל בחורף. כשמזמינים אותי לתקן מקרים כאלה הלקוחות כבר מבינים את הטעות שעשו, אבל במשא ומתן הראשוני זה מתסכל. אנשים לא תמיד מעריכים עבודה טובה, הם בעיקר מנסים לשחוק את המחיר כמה שיותר".

הדודים והקולטים שנראים זהים לרוב לחלוטין עברו כמה שינויים בשנים האחרונות, הוא מסביר, ולא כולם לטובת הלקוח. "בשנים האחרונות מגיעה יותר סחורה מסין, וגופי החימום הם ברמה נמוכה. המגמה של היצרנים היום היא לצמצם בחומרי הגלם ולפצות על כך בטכנולוגיה חדישה. הקולטים יעילים יותר אבל הבלאי גבוה. ניסו לייצר דודים יותר איכותיים וזה לא הוכיח את עצמו, כולם חזרו לטכנולוגיה של פעם".

חנסב וחבריו למקצוע הם חיישן מצוין לטיב המים בישראל. שאלו אותו על איכות המים בכל עיר בגוש דן, לעתים גם מחוצה לו, והוא יידע לספר על כמות האבנית שבהם. "איכות המים הידרדרה בשנים האחרונות, המים מלאים אבנית", הוא טוען, "זה בולט במיוחד בכפר סבא, הוד השרון והרצליה. המאיצים והקולטים בערים אלו נסתמים מהר יותר מבערים אחרות". זו גם הסיבה לדבריו שדודים כיום דורשים תיקון בכל ארבע שנים בממוצע, בעיקר בגלל גופי חימום שהתקלקלו או סתימות של אבנית.

העבודה הכי נפוצה, הוא אומר, היא "נזילות ותיקון של מערכות החשמל. יש הבדל עצום בין קיץ לחורף: התקופה הכי לחוצה היא בחורף, כי בקיץ אנשים מתרחצים בעזרת החימום של קולטי השמש. אם יש נזילה בקיץ לא תמיד מרגישים אותה, אבל בחורף, כשמדליקים את הדוד ואין מים או כשיש קצר - אלה הימים שבהם קוראים לנו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות