חשיפת "כלכליסט": כך העבירה המדינה את אחד ממשאביה היקרים במתנה לסמי שמעון

דו"ח סודי של מינהל מקרקעי ישראל, הנחשף כאן לראשונה, שופך אור על ההתנהלות הבעייתית והרשלנית של הדרג המקצועי במינהל, את כניעתו ואת אוזלת ידו המוחלטת בפני הדרג הפוליטי. החשיפה מצביעה בעיקר על ההשלכות הכלכליות הקשות שעשויות להיות להתנהלות זו, על חשבון קרקעות שהיו אמורות להיות שייכות למדינה ולציבור.

הדו"ח בוחן את שרשרת האירועים סביב ההבטחה השלטונית שניתנה לסמי שמעון, שהלך לעולמו לפני שלוש שנים, ולפיה הוא יוכל להאריך את חוזי החכירה לאלפי דונמים של קרקע חקלאית הנמצאים ברשותו בתנאים זהים לחוזי החכירה הקודמים.

להבטחה זו משמעות כלכלית אדירה: מדובר בשטחים הממוקמים במיטב אזורי הביקוש, בעיקר במרכז הארץ, בשווי כולל של כמיליארד שקל, לפי הערכות. בין השאר, לשמעון אלפי דונמים בתל מונד, בפתח תקווה וברמת החייל בתל אביב. קרקעות אלה עברו ועוברות שינוי ייעוד בשנים האחרונות ומופשרות לבנייה, כך שערכן מזנק במאות ובאלפי אחוזים. במקום שהמדינה תיהנה מהמשאב הנחוץ כל כך, ייתכן שמי שייהנה ממנו יהיו יורשי עיזבונו של שמעון.

קרקע חקלאית, נווה שרת בתל אביב | צילום: אוראל כהן

בימים אלה מנהל עיזבונו של שמעון מאבק משפטי עיקש ומרובה פרקליטים נגד המינהל בדרישה לאכוף את ההבטחה השלטונית ההיא. הדו"ח הנחשף כאן כלל לא הוצג על ידי הצדדים במשפט, אך נראה כי הוא עשוי להפוך לראיה מכריעה אם יוגש לבית המשפט, משום שלכאורה הדו"ח מוכיח כי אכן ניתנה לשמעון הבטחה מהשלטון, כפי שטוענים מנהלי עיזבונו.

הדו"ח מעיד על התנהלות כה מקוממת ובעייתית של המינהל, שלא מן הנמנע כי המדינה תבקש להורות על פסילת ההבטחה, שלוקה בחוסר סמכות ובחוסר סבירות. כך או כך, אם יוגש הדו"ח לביהמ"ש וזה יאמצו, על מסקנותיו העובדתיות, גורל הקרקעות עשוי להיות מוכרע על בסיס הפרשנות המשפטית שתינתן להן.

מדוע הוסתר הדו"ח?

הדו"ח הוזמן לפני שלוש שנים לבקשת ועדת הביקורת של המינהל. הוא הוצנע, ואף הוסתר ממש, כך שאפילו עורכי הדין המייצגים את עיזבונו של שמעון בסכסוך נגד המינהל כלל לא היו מודעים לקיומו.

דו"ח הביקורת, שערך משרד ברלב ושות', בראשותו של רו"ח יהודה ברלב, יוצא מנקודת הנחה שהבטחה אכן ניתנה לשמעון. זאת, בהסתמך על מסמכים וחוות דעת משפטיות שנמסרו לוועדת הביקורת מהמינהל עצמו, וכן על תגובתו של מיכאל (מיקי) ורדי, שהיה מנהל המינהל ו"אישר את קיומה" של ההבטחה, כפי שנמסרה לו לדבריו על ידי אריאל שרון ב־1992, כשזה כיהן כשר הבינוי והשיכון.

ההבטחה של שרון לשמעון ניתנה ב־1992, אך דו"ח הביקורת בוחן את כל שרשרת האירועים מאז ועד מאי 2005, המועד שבו קיבל שמעון מתנה גדולה נוספת מהמינהל. אהוד אולמרט, שהיה אז השר הממונה על מינהל מקרקעי ישראל וסגן ראש הממשלה, העביר במועצת המינהל את החלטה 1046, ולפיה אוחדו מועדי סיום חוזי החכירה של כל 80 הקרקעות לדצמבר 2009, ונקבע כי בינואר 2010 הם יוארכו ל־49 שנים נוספות, כלומר עד סוף 2058.

"אין להלין על מר שמעון"

דו"ח הביקורת מבהיר כי כלפי שמעון עצמו אין כל טענה: לפי הדו"ח, נוכח מעמדו הציבורי של שמעון בעקבות הסכמתו לרכוש את יכין־חק"ל הכושלת ב־1991, היה זה אך טבעי שהוא יעקוף את הדרג המקצועי במינהל ויקבל גישה ישירה לראשיו ולשר הממונה. "אין לנו להלין על מר שמעון", נכתב בדו"ח, "אלא על מקבלי פניו. לא על עצם הפגישות קובלת הביקורת, אלא על אופן המימוש האופרטיבי שניתן להן".

לפי הדו"ח, במקום שמנהל המינהל לשעבר, ורדי, והשר שרון יקשיבו לדרישותיו של שמעון ויודיעו לו כי אלה יועברו לבדיקה מקצועית, הם "הבטיחו הבטחות שלא בתחום סמכותם וללא בדיקה מקדימה ומחייבת באמצעות הגורמים המקצועיים במינהל". בדו"ח נקבע לפיכך כי "הם כשלו בתפקידם".

סמי שמעון ז"ל

הדרג המקצועי כולו כשל, לפי הביקורת, ובדו"ח נכתב כי "היועצים המשפטיים, מנהלי האגף החקלאי ומנהלי המחוזות במינהל בתקופה המבוקרת נרדמו גם הם על משמרתם". זאת, משום שהיו מכותבים לכמה מההתכתבויות בין המינהל ליכין־חק"ל, ש"מהן עולים בבירור עיקרי ההבטחה השלטונית". כן נכתב כי "משלא התעוררו בזמן והעדיפו לדחות את הקץ עד למועד הקובע של מימוש ההבטחה, הופתעו לכאורה היועצים המשפטיים לגלות, עשר שנים מאוחר יותר, את תביעת החברה לעמוד בהבטחה הכתובה שניתנה על ידי מנהלי המינהל והשר הממונה".

הדו"ח קובע כי "אילו גילו היועצים המשפטיים ערנות וסקרנות כמצופה מהם, היו כבר אז נדרשים בסיוע בתי המשפט או היועמ"ש לבחינה משפטית של הסוגיה... בכך, ייתכן מאוד שלימים היה נחסך מהמועצה הצורך להתכנס, לדון ולהחליט בתנאים של הארכת החוזים לחברה".

"אולמרט חשש"

כלפי ההחלטה מ־2005, שלפיה אוחדו כל חוזי החכירה של יכין־חק"ל, מפנה הדו"ח מילות ביקורת חריפות במיוחד. נכתב בו כי מטרתו המוצהרת של אולמרט, שהיה יו"ר ישיבת המועצה שקיבלה את ההחלטה, היתה למנוע מבוכה מיותרת מהמינהל בגלל אותן הבטחות שלטוניות, וכי הוא "האיץ בחברי המועצה לקבל החלטה באותו יום ובכיוון שאליו חתר, כדי להימנע ממימוש הזכות השמורה לחברה לתבוע את המינהל בגין הפרת הבטחה שלטונית...

"תרחיש ריאלי שכזה, שלו היה מודע מר אולמרט ושממנו חשש ככל הנראה, היה חושף לעין כל את התנהלותם הלקויה של ראש המינהל והשר הממונה, שנטלו לעצמם חירות וסמכות שלא כדין בשם המינהל כדי להיטיב את תנאיו של מר שמעון על ידי היענות גורפת לתביעותיו, הנעדרת עיגון מקצועי ופרוצדורלי מקובלים ומחייבים".

להמלצה של היועצים המשפטיים לאחד את מועד הסיום של החוזים - לא נמצא תקדים, נכתב בדו"ח הביקורת. "העילה להמלצה נבעה משיקולי נוחות מינהלתיים" גרידא. על דברים אלו מצוין בביקורת כי ורדי עצמו אמר בתגובה לכך שמדובר ב"בלבולי ביצים".

בסיום הדו"ח נכתב כי בכפוף להנחת העבודה כי הממצאים והמסקנות העולים מהדו"ח מאפיינים את התנהלותו בשגרה של המינהל, סבורה הביקורת כי למינהל ולמועצה "נכונה מלאכה מרובה שבמסגרתה יידרשו לביצוע רפורמות ייעול בתפקוד השוטף של המינהל, כדי למנוע הישנות אירועים הדומים לאלה".

"מתנה על חשבון הציבור"

עו"ד רויטל ברילנשטיין מהאגודה לצדק חלוקתי אמרה ל"כלכליסט" על הפרשה, "מדובר במתנה יקרת ערך, של מיליארדי שקלים, על חשבון הקופה הציבורית המצומצמת. השבת קרקע חקלאית שעתידה לעבור שינוי ייעוד לרשות המדינה תוכל לספק מספר רב של יחידות דיור, שתמורת שיווקן תשולם לאוצר המדינה ולא תיכנס לכיסים פרטיים של בעלי הון".

עו"ד יוסי בנקל, המייצג את עיזבונו של שמעון, אמר בתגובה לכתבה: "דו"ח הביקורת, שלמרבה הצער הוסתר מידיעת יכין־חק"ל ומר שמעון המנוח, מלמד כי כתב התביעה הנו יותר ממבוסס".

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה לכתבה: "המינהל מצוי בהליך משפטי מול יכין־חק"ל, ועמדותיו יימסרו במסגרת ההליך המשפטי".

מאמיר דן, יועץ התקשורת של אהוד אולמרט, נמסר: "מדובר בסוגיה שטופלה בשעתו על ידי כלל הגורמים המקצועיים במינהל, וזכתה לאישור כל הגורמים לרבות נציגי היועמ"ש".