גיקיפדיה: MP3? לא לבעלי לב חלש

• יש לכם שאלות טכנולוגיות לגיקיפדיה? שלחו אותן לאימייל tech@calcalist.co.il
• לכתבות הקודמות בסדרת גיקיפדיה
  

קוצב לב מלאכותי הוא דבר קצת מפחיד. נכון, מדובר במכשיר מציל חיים שמסדיר את קצב פעימות הלב באמצעות יצירת גירוי חשמלי. ובכל זאת, מדובר במכשיר חשמלי המותקן בתוך הגוף, ואשר מי יודע אילו סוגי קרינה אלקטרומגנטית עלולים להשפיע עליו וחלילה לשבש את פעילותו או אף לעצור אותה לחלוטין. אין זה פלא, לכן, שמושתלי קוצב לב רבים חוששים כי מעבר דרך גלאי מתכות יביא לתקלה שעלולה לסכן את חייהם.

אזהרה שפרסם מנהל ה־FDA ב־1998 (ואשר הוכרזה בינתיים כלא עדכנית) שיחקה גם היא תפקיד ביצירת חשש זה. לפי אותה אזהרה, במהלך עשר השנים שקדמו לפרסומה התקבלו ב־FDA לא פחות מ־44 דיווחים שלפיהם גלאי מתכות ומערכות אלקטרומגנטיות למניעת גניבה בחנויות גרמו לבעיות בתפקוד השוטף של קוצבי לב ומערכות רפואיות דומות. בין הבעיות שדווחו: שינוי בקצב הפעימות, מעבר פתאומי בין מצבי פעולה שונים וכאבי חזה.

ההנחה היא שהשדה המגנטי שמייצרים אותם מכשירים עלול להשפיע על הרכיבים המתכתיים שנמצאים בקוצב הלב ולשבש את פעילותם. אף שב־FDA העריכו שברוב המקרים אינטראקציה עם גלאי מתכות לא צפויה לגרום לסימפטומים קליניים משמעותיים, ההמלצה היתה ברורה: יש להימנע ככל האפשר משהייה ממושכת בקרבתם ולהעדיף חיפוש ידני.

ולא רק בגלאי מתכות מדובר: גם טלפונים סלולריים, מיקרוגלים ואפילו אוזניות ונגני מדיה הוזכרו כמכשירים העלולים לסכן את פעילתם של קוצבי לב. מחקרים שנערכו בשנים שחלפו מאז פרסום האזהרה של ה־FDA מנסים לספק תמונה מדויקת יותר על גורמי הסיכון.

אוזניות מסוכנות

במחקר שהתפרסם ב־2003 ב־Journal of the American College of Cardiology, נבדקה השפעתם של גלאי מתכות המוצבים בשדה תעופה על 348 מושתלי קוצב לב. בשום מקרה לא זוהתה הפרעה בפעילותו התקינה של המכשור הרפואי. ב־2011 חוקרים ממרכז הלב הגרמני במינכן ביצעו מחקר דומה, שתוצאותיו התפרסמו ב־Annals of Internal Medicine, הפעם עם גלאי מתכות ידניים נפוצים: 388 נשאי קוצב לב נחשפו לגלאים אלו במשך 30 שניות - בלי כל השפעות חריגות.

כיום, עמדת איגוד הלב האמריקאי היא שקיימת סבירות נמוכה שאינטראקציה עם מכשירים מסוג זה תגרום לסימפטומים משמעותיים, ומרבית בעלי קוצב לב לא צריכים לחשוש ממעבר דרכם, אם כי ההמלצה היא שלא לשהות בקרבתם מעבר לדרוש.

באשר למכשירי מיקרוגל, אף שהקרינה שהם מייצרים היא בעלת פוטנציאל לפגוע בפעילותו של קוצב לב, החשש מפגיעה זו אינו רלבנטי כיום. לפי מחקר שפורסם ב־1992 ב־Journal of Occupational Medicine, דליפת הקרינה ממכשירי מיקרוגל מודרניים, לפי התקן האמריקאי, הנה קטנה מדי מכדי לגרום לבעיות, ובכל מקרה קוצבי לב מודרניים בנויים באופן שמגן עליהם מסוג פגיעה זה.

מיקרוגל. הסכנה חלפה עם ירידת הקרינה | צילום: shutterstock

החשש מטלפונים סלולריים והשפעתם המסתורית על קוצבי לב גובה דווקא במחקר מדעי, דוגמת זה שפורסם ב־1996 ב־Journal of the American College of Cardiology. במסגרת המחקר נערכו 672 מבדקים שנעשו על 39 פציינטים, שכללו שימוש בטלפון סלולרי במרחק של פחות מ־10 ס"מ מקוצב הלב, וזוהו שיבושים בפעילותו ב־26 מהמקרים (3.9%). זהו שיעור נמוך, אך החוקרים מצאו אותו כמספק כדי לקבוע כי טלפונים סלולריים בקרבה רבה עלולים לשבש פעילות של קוצבי לב.

עם זאת, בשני העשורים שחלפו מאז שנערך מחקר זה, הטלפונים הסלולריים עברו שדרוגים ושיפורים משמעותיים, ומחקרים עדכניים יותר שנערכו מספקים מסקנות אחרות. ה־FDA ואיגוד הלב האמריקאי מסכימים שהטלפונים הסלולריים שנמכרים כיום בשוק אינם פוגמים בקוצבי לב או משבשים את פעילותם. עם זאת, ה־FDA ממליץ על כמה צעדי זהירות כמו דיבור באוזן המרוחקת מקוצב הלב והימנעות מהחזקת המכשיר בסמוך אליו. גם מכשירי בלוטות' ונגני מדיה שונים, כך מתברר, לא מהווים סכנה משמעותית.

אז הכל בסדר ואין מה לחשוש? לא בדיוק. מכשירים המייצרים שדות מגנטיים חזקים יכולים גם יכולים להשפיע ולשבש את פעילותם של קוצבי לב. מדובר, כמובן, במכשירים המייצרים שדות מגנטיים חזקים הרבה יותר מאלו של גלאי המתכות - למשל סורקי MRI רפואיים או מכשירים רפואיים אחרים. אלו עלולים להוות סכנה אמיתית, וההמלצה לבעלי קוצב לב היא ליידע את הרופא המטפל.

גם בבית אפשר למצוא סכנה: חוקרים מהמוסד לבטיחות מכשור רפואי ב־Beth Israel Deaconess Medical Center גילו שאוזניות רבות מכילות רכיבים מגנטיים, ושהנחתן על החזה יכולה לשבש את פעילותם של קוצבי לב (שיבושים התגלו אצל 23% מהנבדקים). ואולם, כאשר הוחזקו האוזניות במרחק של 3 ס"מ או יותר מהעור, לא אובחנו כל שיבושים. לבעלי קוצב לב רצוי להימנע מאחסון אוזניות בכיס החולצה או מתלייתן על העורף כאשר אינן בשימוש.