אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ניתוח "כלכליסט": מסקנות בלי שיניים צילום: מיקי אלון

ניתוח "כלכליסט": מסקנות בלי שיניים

ועדת המזון ממליצה להסיר חסמים על יבוא, להקשיח את הרגולציה על הקמעונאים הגדולים ולחשוף את המחירים ברשתות השיווק. כלכליסט מנתח את ההמלצות והסיכוי שלהן להתממש רגע לפני השימועים

05.06.2012, 07:00 | גיל קליאן

ועדת המזון בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי פרסמה אתמול (ב') את המלצותיה הסופיות. "כלכליסט" מנתח את השפעות הדו"ח, המלצותיו והסיכויים ליישומן.

הניסיון לחזק את הספקים הקטנים עלול להחלישם

בכל הקשור לספקי המזון נותן קדמי שורה של המלצות נהדרות שכולן כמעט בלתי אפשריות ליישום. קדמי ממליץ לחזק ספקי מזון בינוניים וקטנים, אבל אינו מגדיר בדיוק כיצד לחזק אותם. המלצה אחרת היא להגדיל את שטח המדף שנותנת הרשת כדי להציג ספקים קטנים ובינוניים, אבל כאן עולה שורה של שאלות נוספות, כמו איך מגדירים ספק קטן וכמה שטח מדף יינתן לספקים אלו. בנוסף, שטח המדף שייך לרשת הקמעונאית, ולא ברור האם המדינה יכולה להפקיע אותו ללא חקיקה. כל השאלות הפתוחות האלו מקטינות משמעותית את סיכויי המימוש של ההמלצה.

קדמי ממליץ גם לעודד את מגזר האשראי להשקיע בספקים קטנים. מדובר שוב בהמלצה כללית שלא ברור איך תיושם ואפילו על ידי מי. המלצה שיכולה להגיע לשלב היישום ולחזק את ספקי המזון הקטנים היא מתן עדיפות לספקים אלה במכרזים ממשלתיים, אך כאן מדובר בטיפה בים.

התחרות העיקרית של ספקי המזון הקטנים והבינוניים היא מול המותגים הפרטיים של רשתות השיווק. המותגים של הספקים הקטנים לא נאבקים במובילי הקטגוריה (הלידרים), אלא מתחרים על ליבם של צרכנים שהחליטו כבר לא לקנות מותג, ועכשיו מתלבטים איזה No Name לקנות. לכן, מוזר למצוא בין המלצות ועדת קדמי את ההמלצה לחזק את המותג הפרטי של רשתות השיווק. קדמי מציע שהממשלה תיזום פעולות לעידוד המודעות למותגים פרטיים, ולכך שאיכותם אינה נופלת מהמותגים המובילים. צעד כזה הוא החלום הרטוב של הנהלת שופרסל ויפגע אנושות בספקים הקטנים, שמשוועים למעט פרסום חינם.

בכל הקשור לפעילות הספקים הגדולים, מציע קדמי שורה של פתרונות שנשמעים נהדר, אבל שיישומם לא ברור. כך למשל, אוסר קדמי על מעורבות של ספק מזון בקביעת שטח מדף ברשת. בעולם הקמעונאות מספיק שהספק ייתן בונוסים לרשת על מכירות, וכבר תימרץ אותה להגדיל את שטח המדף שלו מרצונה החופשי. המלצה אחרת של קדמי אוסרת על רכישת שטח מדף על ידי ספקים. המלצה זו פשוטה יותר לאכיפה, אך עלולה לפגוע גם ביצרנים חדשים שקונים שטח מדף על מנת לייצר תחרות חדשה, כמו במקרה הנוטרילון של טבע, שנהנה עם השקתו משטחי מדף מוגדלים למרות שלא היתה לכך הצדקה מסחרית.

מפעל שוקולד השחר, צילום: גיל נחושתן מפעל שוקולד השחר | צילום: גיל נחושתן מפעל שוקולד השחר, צילום: גיל נחושתן

 

ההמלצות מגבילות באגרסיביות את כוחן של רשתות השיווק, אך לא ברור כיצד יאכפו

רשתות השיווק הגדולות, שופרסל ומגה, הן ככל הנראה הנפגעות הגדולות ביותר מהמלצות ועדת קדמי. הוועדה מגידרה סטנדרטים ברורים שיגבילו את כוחם של הקמעונאים הגדולים, כמו הגדרת המרחק המותר בין שני הסניפים של אותה רשת שיווק.

בכל מקרה, הרשתות הגדולות לא אמורות להיות מופתעות מהמלצות הוועדה הסופית, כיוון שהגבלת כוחן היה מסר ברור שיצא כבר מדו"ח הביניים שפרסמה הוועדה. אך כעת משרטט קדמי שורה של כללים שיגבילו את היכולת של הרשתות הגדולות לפתוח חנויות חדשות.

כמו כן, קדמי ממליץ כי ההגבלות על הרשתות יוטלו בהתאם לשליטה שלהן בנתח שוק לא ברמה הארצית, אלא ברמה המקומית. בחינה כזו עלולה להקשות על שחקן כמו רמי לוי, למשל, להתרחב עוד באזור ירושלים, שם הוא מחזיק באחיזה משמעותית מאוד בשוק. החלטה זו עשוייה בסופו של דבר לעודד התרחבות של רשתות שיווק שעד כה פעלו ברמה מקומית.

להמלצות אלה מצטרפות המלצות נוספות, קטנות יותר, שנועדו להרחיב את התחרות וההיצע הקמעונאי. כך למשל, מדבר קדמי על הרחבת התחרות באמצעות עידוד קונספטים קמעונאיים חדשים כמו שווקי איכרים. כיצד יעודדו את אותם שווקים? לא ברור.

קדמי מדבר גם על הקלות ברישוי עסקים לגופים קמעונאיים חדשים בשוק, ועל תיעדוף קמעונאים חדשים על ידי הרשויות המקומיות. עד כמה הגברת התחרות בשוק קמעונאות המזון מעניינת בכלל את הרשויות המקומיות והם ירצו להתערב בשוק? כנראה שזה תלוי ברשות וברמת התחרות המתקיימת באיזור הספציפי.

המלצה נוספת אליה מתייחס קדמי בדו"ח הסופי הוא ביטול התניות בהשכרת נדל"ן, במקרים בהם רשת אחת ביצעה התניות שלא לאפשר פתיחת סניף של רשת אחרת בסמוך אליה.

שאלה מרכזית שעולה מדו"ח ועדת קדמי היא מה יקרה לסניפים ומתחמים קיימים שאינם עומדים בהנחיות של קדמי. האם המדינה תחייב רשתות לסגור או למכור סניפים כדי לקדם תחרות קמעונאית? שאלה זו נותרה פתוחה.

דודי ויסמן, בעל השליטה במגה, צילום: אביגיל עוזי דודי ויסמן, בעל השליטה במגה | צילום: אביגיל עוזי דודי ויסמן, בעל השליטה במגה, צילום: אביגיל עוזי

 

ביטול תקנות יבוא ייתקל בהתנגדות משרד הבריאות

קדמי הלך לקראת יבואני המזון באמצעות הפחתת חלק מהמכסים. כמו כן, קדמי מצהיר שייתכן כי קיימת בעיה בהליכי האישור שנוגעים להכנסת מוצרי מזון מיובאים לישראל. כך למשל, קדמי כותב כי בישראל, בניגוד למדינות אחרות דוגמת ארה"ב, יבואן המזון מחויב לחדש מדי שנה את רישיון היבואן.

לפי קדמי, חידוש הרישיון השנתי מיותר ככל הנראה, והנו חלק מכמות אדירה של תקנים ותקנות מחמירים שנועדו להגן על האזרח הישראלי, במקומות שבהם הרגולטור האמריקאי והאירופי מקל יותר. משמעות כל תקנה נוספת היא עלויות נוספות שמוטלות על היבואן, ומגולגלות בסופו של דבר לפתחו של הצרכן.

קדמי ממליץ לאמץ מערכת שונה של בדיקות בריאותיות במזון שאינו רגיש, בהתאם למודל האמריקאי או האירופי. משמעות מערכת כזו תהיה הקלה על היבואנים, שאמורה להתבטא בעלויות הסופיות. האם משרד הבריאות יסכים לכך? נראה שלא.

תקנה שייתכן כי סיכויי ישימותה גבוהים יותר נוגעת לייעול תהליך חלוקת מכסות היבוא, שמחולקות ליבואנים כדי לקבל הקלות במכסים במקרים שבהם הייצור המקומי לא מדביק את דרישת הצרכנים. קדמי מציע שחלוקת המכסות תתבצע על פי שני קריטריונים שיכולים להיות סותרים: חלוקת המכסות באופן שימקסם את ניצולן, כאשר סביר להניח שחברה גדולה וחזקה תנצל את המכסות שלה ביעילות גדולה יותר; וחלוקת מכסות באופן שיקדם מתחרים קטנים. זאת בניגוד למתרחש היום בשוק הדבש, לדוגמה, שבו החברות מקבלות מכסות לפי חלקן היחסי בשוק.

מכסים יבוטלו היכן שלא נדרשת הגנה על חקלאים

הסוגיה המרכזית שהטרידה את החקלאים ביחס למסקנות ועדת קדמי היתה המכסים. כיום המדינה בוחרת שלא לסבסד את החקלאים באופן ישיר אלא באופן עקיף, על ידי הטלת מכס על יבוא תוצרת חקלאית מחו"ל. כך, החקלאי הישראלי יכול להעלות מחיר בלי חשש מתחרות, כשמי שמשלם את המחיר במודל הוא הצרכן.

קדמי לא קרא לשינוי המודל הזה, אף ששינויו יכול להביא למהפכה במחירי המזון בישראל, אך קרא לביטול מכסים. כמו בהמלצות דו"ח הביניים, קדמי ממליץ להפחית שורה של מכסים שלטעמו מגנים על החקלאים במקומות שבהם ההגנה כבר לא נדרשת. רשימת המכסים של קדמי כבר הוגשה לאישור הממשלה, אך נתקלה בהתנגדות מצד האוצר.

לטובת הצרכנים, קדמי רוצה שהרשתות יחשפו את הסוד השמור ביותר שלהן: המחירון

ועדת קדמי החליטה להעצים את הצרכן, על מנת שזה יבצע החלטות רציונליות ונכונות עבורו וייקדם על הדרך את התחרות בשוק המזון. בהמלצותיו חושף קדמי את המובן מאליו, ובפרט את היכולת הנמוכה של הצרכן הישראלי להשוות כיום בין המחירים של סניפי הסופר השונים.

למעשה, מציין קדמי כי הוא מעוניין להילחם בפרקטיקות של חוסר שקיפות במחיר וממליץ להגביר את האכיפה הקיימת, שמרוכזת, אגב, בידי משרד התמ"ת, שבראשותו עומד קדמי עצמו. במקביל מציע קדמי לייצר מאגר מחירים מקוון, שבאמצעות ממשק נוח וידידותי יאפשר השוואות מחירים בכל הארץ.

המחירון של מוצרי המזון הוא אחד הסודות השמורים ביותר של כל רשת קמעונאית. אין ספק שאם קדמי יצליח לייצר מחירון אינטרנטי זמין וזול הצרכן ירוויח בגדול, אבל נראה שהסבירות לכך נמוכה מאוד, אלא אם כן הוא יחייב את הרשתות באמצעות חקיקה למסור מחירונים לאתר הזה באופן שוטף.

כמו כן, ממליץ קדמי לעודד מיזמים טכנולוגיים להשוואת מחירים, באמצעות המדען הראשי וגופים נוספים. האמת היא שאם מישהו כבר עלה על פתרון טוב להשוות מחירים בסופר, הוא כנראה יושב על מוצר ששווה מיליוני שקלים גם בלי סיוע מקדמי או מהמדינה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות