עד האסון הבא

באסון קריסת עמודי התאורה בהר הרצל הכתובת היתה על הקיר. גם היום אני מעריך בצער רב כי עוד נדע אסונות לאומיים. זה עלול לקרות בתשתיות, בתחבורה, בבניין, בשיטפון, בקריסת חשמל או בהצפה של ביוב אבל זה יקרה כל עוד תימשך ההתנהלות הלא תקינה של מדינת ישראל בנושא ההתקשרות עם מבצעי העבודות, שנמשכת כבר שנים. בעקבות אסון ורסאי הוקמה ועדת זיילר, ועדה חקירה ממלכתית, שפרסמה דו"ח שהוא אחד המסמכים המקצועיים והמקיפים ביותר על תחלואי ענף הבנייה בישראל. לאור היקף ההמלצות, הקימה הממשלה ועדת היגוי מצומצמת ליישום מסקנות ועדת החקירה. המלצותיה אומצו על ידי הממשלה ב־31.12.2006 אך הממשלה לא עשתה מאז דבר כדי ליישמן.

אחת ההמלצות במסגרת הדו"ח היתה לחייב סטנדרטיזציה של חוזים בבנייה ציבורית, כזו שעשויה למנוע חלק גדול מהנסיבות שהובילו לקריסת הרצפה באולם ורסאי וכפי שנראה מפרטי החקירה שהתפרסמו על האסון בהר הרצל, גם את האסון הזה. ברוב מדינות המערב נהוג חוזה סטנדרטי שבו עושים שימוש כל הגופים הציבוריים, אבל בישראל, כמו בישראל, כל משרד ממשלתי, כל חברה ממשלתית וכל רשות מקומית מפרסמים מכרז כראות עיניהם. כל גוף חושב שהוא ימציא מחדש את הגלגל.

אסון ורסאי | צילום: שאול גולן

בדו"ח זיילר נקבע כי "היתרון בסטנדרטיזציה של חוזים הוא בביטחון היחסי ובהרגלים הנוצרים. מדובר בניסוחים שעמדו בניסיון, גם במבחנים ובפרשנויות של בתי משפט. כל צד יודע מה מצופה ממנו, ולמה הוא יכול לצפות מאחרים, הסיכון לחיכוכים הוא קטן. השימוש בחוזים סטנדרטיים הופך את הנורמות לברורות. קל להעריך את העבודה, עלויות, חובות וזכויות. כל אלו הם יתרונות לא מבוטלים. יתרון נוסף הוא יצירת דפוסים קבועים של עבודה ומערכות יחסים. חוזה ונספחיו מוכנים מן המדף, חוסכים זמן והוצאות. שגרה מתוקנת היא אחת הערובות ליצירת מוצר איכותי ובטיחותי". בדיקה כלכלית שנערכה קבעה שהעלות למשק בגין ריבוי החוזים בתחום הבנייה והתשתיות היא למעלה מחצי מיליארד שקל לשנה. כך לדוגמה, אחד העקרונות שמובילים את החוזה הסטנדרטי שבו נעשה שימוש במדינות המערב הוא בחירת הקבלן המבצע לא רק על בסיס הצעה כספית אלא גם על פי קריטריונים של איכות. כאשר המחיר הוא שקובע וקבלנים שרוצים להשתתף במכרז צריכים להציע מחירי הפסד התוצאה היא פגיעה באיכות הפרויקט או לחלופין קריסה כלכלית של הקבלן, וזו אינה התוצאה הרצויה. גם דו"ח זיילר המליץ בין היתר לא למסור עבודות למציע הזול ביותר אלא לקבוע גם פרמטרים לאיכות.

התאחדות בוני הארץ הגישה בג"ץ נגד משרד האוצר ומשרדי ממשלה אחרים בגין אי מימוש החלטות הממשלה להמלצות ועדת זיילר בעניין אסון ורסאי. ביקשנו מהמדינה להשיב מדוע לא יושמו ההחלטות של דו"ח זיילר. תגובת הממשלה לבית המשפט היתה שאין בידיה היכולת לחייב חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים בהחלטת ממשלה גרידא, לבצע התקשרויות באמצעות חוזה כזה או אחר". כלומר, הממשלה מתנערת מאחריותה להסדיר את הנושא במסגרת חוק שיחייב את כל הגופים שאחראים על בנייה ציבורית ועל פרויקטים בתחום התשתיות. ייתכן שתגובת הממשלה אינה מפתיעה ומשתלבת באווירה הכללית של חוסר יכולת לקבל החלטות לטובת הציבור. אבל תגובת בית המשפט העליון מפתיעה. בדיון בנושא שנערך לאחרונה בעליון, בחרו השופטים שלא להיכנס לדיון בנושא ולהותיר בידי הממשלה את האפשרות להמשיך ולהתעלם מהצורך בשינוי חוק חובת המכרזים... עד האסון הבא.

הכותב הוא סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ויו"ר האגף לבנייה חוזית בהתאחדות