אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ברשות לשיקום האסיר אין כסף, אבל תקציב השיקום התורני גדל השנה פי 2.5 צילום: גלעד קוולרציק

ברשות לשיקום האסיר אין כסף, אבל תקציב השיקום התורני גדל השנה פי 2.5

מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי הרשות דורשת עיבוי תקציבי על אף שהמהלך להטמעתה במשרד הרווחה נתקע; המנכ"ל חיים איילון התפטר בימים האחרונים במחאה על המחסור בתקציב

05.06.2012, 17:41 | תומר אביטל

הרשות לשיקום האסיר מוציאה מיליוני שקלים בשנה מתוך תקציבה הדל על מטה, מינהל ושיקום תורני - כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט". בימים האחרונים התפטר מנכ"ל הרשות, ד"ר חיים איילון, כ"צעד מחאתי" כדי להתריע על המחסור בתקציבים הדרושים לרשות. המנכ"ל אף רתם את הסנגור הציבורי וגורמים נוספים כדי להפציר בשר האוצר לפעול להגדלת תקציב הרשות, אלא שהסיפור מורכב יותר. הרשות אכן סובלת מתקציב נמוך יחסית לאורך שנים, אולם גורמים במשרד הרווחה טוענים כי היא משופעת בפוליטיזציה של סיעות חרדיות, וכי חלק מהכספים המוקצים לה מנוצלים בחוסר יעילות.

לידי "כלכליסט" הגיע פירוט התקציב לשנים 2011 ו-2012, ממנו עולה בין השאר כי ל'שיקום תורני' הוקדשו בשנה דאשתקד 730 אלף שקל - אולם הצפי של 2012 עומד על 1.8 מיליון שקל. לדוברות ויח"צ הקצתה הרשות ב-2011 כ-100 אלף שקל, אולם צפי ההוצאה לאותה שנה עומד על 182 אלף והרשות מעוניינת ב-2012 ב-200 אלף שקל לסעיף היח"צ.

למשכורות נלוות של המנהל מוקדשים השנה 2.2 מיליון שקל - 600 אלף שקל יותר מב-2011. כמו כן, למטה הניהולי-מקצועי מוקצים בשנה 1.7 מיליון שקל, לחונכות ילדי אסירים 350 אלף שקל ולטיפול בעברייני מין 60 אלף שקל. סך הכל לשיקום נשים מוקצים בשנה כ-3 מיליון שקל. לפי המסמך, תקציב 2011 התנפח ל-22 מיליון שקל, ובשנת 2012 הוא אמור להגיע ל-30 מיליון שקל. למרות זאת באוצר כאמור מתעקשים להמתין עם הקצאות נוספות.

המאבק התקציבי היה אמור להיפטר כבר לפני שנתיים. ב-2010 החליטה הממשלה לקדם חוק שיחולל רפורמה בדרכי העבודה של הרשות ואף ישנה את מעמדה הסטטוטורי-עצמאי כך שתיקלט במשרד הרווחה. בתמורה, האוצר הודיע שיגדיל את תקציב הרשות מ-14 מיליון שקל ל-30 מיליון בשנה. אלא שהחוק נתקע בוועדת הפנים בכנסת בראשון אמנון כהן (ש"ס), והרשות ממשיכה להיות עצמאית ובעלת תקציב נמוך. כמו כן הרשות, לדברי גורמים ממשלתיים, לא עמדה באבני הדרך שנקבעו בהסכם ולכן הסטת תקציבים נוספים, לדבריהם, לא תנוצל דווקא לשיקום.

בית סוהר, צילום: גלעד קוולרציק בית סוהר | צילום: גלעד קוולרציק בית סוהר, צילום: גלעד קוולרציק

 

"התגייסתי לתפקיד בגלל האתגר, אבל לא נותנים לנו לעשות דבר"

ד"ר חיים איילון, מנכ"ל הרשות הצפוי לעזוב בסוף החודש, אמר היום (ג') ל"כלכליסט" כי התגייס לתפקיד "בגלל האתגר". לדבריו, "לפני כמעט שלוש שנים החלטתי לבוא כי קיבלתי הבטחות - אך הן לא יושמו ולא נותנים לנו לעשות דבר. זה גוף שחוסך 300 מיליון שקל בשנה בכך שמונע חזרת אנשים לכלא, אולם במשך עשור התקציב נותר על 14 מיליון שקל. זה לא מספיק, המדד עלה, יש תוספות שכר וכו'". לדבריו, "1,500-2,000 אסירים מתוך 7,000 שמשתחררים כל שנה לא זוכים לשיקום".

כיצד מתבצע השיקום?

"אם אדם עשה שיקום בכלא וזכה לקיצור של שליש אז הוא משתתף אחרי השחרור בשנה הראשונה והשנייה בקבוצות ייעודיות, כמו לעברייני סמים ותחבורה. עלויות השיקום הם כלום לעומת עלויות הפשיעה שהמשרד לביטחון פנים מעריך בכ-14 מיליארד לשנה".

למה אתם מטרפדים את המהלך לפיו הרשות תיטמע במשרד הרווחה?

"זה עבר לחקיקה בכנסת ונתקע. אני בעד השינוי. אנחנו מתנהלים בשקיפות הכי גדולה שיכולה להיות".

מדוע הוצאות המנהל כה גבוהות יחסית?

"אנו מוציאים הכי מעט שיכול להיות. 3.3 על משכורות של 6-7 אנשים, שכר דירה על המשרד בירושלים והוצאות אחזקה".

לגבי הכסף שמושקע בשיקום תורני אומר איילון כי "יש כ-1,100 אסירים שיושבים באגפים תורניים. רוב הכסף עובר להוסטלים במיקור חוץ לאסירים קשים שישבו שנים רבות ובאים לאחר מכן ל-9 חודשים לווילה סגורה, עובדים כל בוקר ומקבלים טיפול צמוד ואחר כך גרים בדירה ליד ההוסטל וממשיכים לקבל תחזוק עד שהם עומדים על הרגליים. הכסף הזה לא מספיק".

האסירים התורניים זוכים לתקציבים גדולים יותר מהשאר?

"יש מצוקה אצל הנשים, הנוער והאסירים הרגילים. כולם נמצאים במצב גרוע כי 14 מיליון שקל זה לא מספיק".

אבל השנה הצלחתם כבר לגייס 17 מיליון.

"בסיס התקציב זה 14 מיליון, אני פשוט מגייס תוספות. אנחנו גם מסייעים לאסירים המשוחררים למצוא עבודה".

מצאתם משרה לשר לשעבר שלמה בניזרי?

"בניזרי, כמו הירשזון, לא זקוקים לעזרה שלנו למציאת עבודה בניגוד לשאר האסירים המשוחררים".

תגיות