האיש שעשה עסקים אחרת

פטירתו של גזי קפלן היא מהדברים שאתה יודע שהולכים לקרות אבל אי אפשר להתכונן אליהם, וכשהם קורים, הם כמו אגרוף בבטן. מקצוע העיתונות הופך אותך לקצת ספקנית, לעתים אפילו לציניקנית, אבל הוא גם מאפשר לך לפגוש אנשים כמו קפלן. והמפגש הוא כל כך נדיר, אמיתי ובלתי אמצעי עד שהוא מחזיר לך את האמונה בטוב הלב של אנשים ומותיר אותך תחת רושם עז, גם שנים רבות לאחר מכן.

הפגישה המשמעותית ביותר שלי עם קפלן התרחשה לפני שנתיים, בשעת בין ערביים בערב פסח. משרדי אסם היו ריקים מאדם והקליק היה מיידי. פגשתי אדם מיוחד, עם כריזמה אדירה, שנוכחותו ממלאת את החדר. איש עם חוש הומור, חדות מחשבה, פתיחות נדירה ולב ענק.

שבועיים קודם לכן רכשה אסם בראשותו את המחצית השנייה של מניות טבעול, החברה שאותה ייסד וניהל במשך שנים. העסקה שילשלה מאות אלפי שקלים לכיסו של כל אחד מחברי קיבוץ לוחמי הגטאות, שכניו של קפלן, וודאי היטיבה עם אסם, אבל קפלן לא ידע מנוח. הוא נקרע בין טובת אסם לבין מה שסימלה העסקה עבורו - קץ החלום הקיבוצי. האיש שהתחיל לקבל משכורת "אמיתית" רק בשנות החמישים לחייו לאחר הפרטת הקיבוץ, לא השלים באמת עם דעיכת המודל השיתופי.

כך הוא חי את חייו וכך הוא גם נפטר, נקרע בין החלום השיתופי לעולם הקפיטליסטי. בין דרך החיים שאימץ בעשור השני לחייו כשהצטרף לגרעין, לבין עולם הרווחים והתשואות של חברה ציבורית. אבל אפילו לרגע אחד הוא לא שכח מאין בא ואת מה שהיה הכי חשוב לו - האנשים שסביבו. מעידה על כך גם אחת מהחלטותיו הניהוליות האחרונות: העלאת שכר העובדים החלשים באסם על חשבון עדכון שכר הבכירים. קפלן היה מנהל טוב אבל הוא היה גם יזם. ג'ינג'י אמיתי, תזזיתי, לעתים חם מזג אבל רוב הזמן פשוט אדם חם. הוא היה מהאנשים שמישירים מבט שאי אפשר לטעות בו ברגישות ובאנושיות. מזון וקמעונאות הם תחומים תחרותיים, קשים ואמוציונליים שלא רבים קוצרים בהם הצלחה ומבלי שלאיש יהיה דבר רע לומר עליהם. גזי עשה את זה.

"עסקת טבעול היא פרידה מהחלום שלי", אמר לי קפלן בסיום אותה הפגישה. עכשיו אנחנו נפרדים ממנו, אבל לא מהחלום שהשאיר - לעשות עסקים אחרת, בענווה, ברגישות ואז גם בהצלחה גדולה.