אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה פרסת סוס מביאה מזל? צילום: שאטרסטוק

למה פרסת סוס מביאה מזל?

מי המציא את הפרסה כמגן מפני עין הרע? מה הסיפור שלה? האם ואיך היא קשורה ליהדות?

07.06.2012, 09:27 | בלדד השוחי

מי המציא את הפרסה כמגן מפני עין הרע? מה הסיפור שלה? האם ואיך היא קשורה ליהדות? שימי ש'

שימי היקר,

בוא נלך מהסוף להתחלה. הקשר ליהדות ברור: את הפרסה נהוג לתלות בכניסה לבית, לא רחוק מהמקום שבו יהודים קובעים מזוזה. ובמקרה, גם המזוזה וגם הפרסה נקראות על שם הדבר שאליו מחברים אותן. אבל כאן הקשר נגמר. עובדי אלילים הציבו קמעות בפתח הבית הרבה לפני יציאת מצרים.

"הסיפור" של הפרסה פחות ברור, כי זה לא סיפור אחד. יש אנשים שתולים את הפרסה כשקרניה פונות מעלה, כדי שהמזל ייאסף בתוכה, יש שתולים אותה הפוך כדי שהמזל יישפך על הבית. יש המשייכים אותה לאלת הירח, או לפחות לחלקים מסוימים באנטומיה שלה, ויש שמקשרים אותה לקדושים קתולים. וזה אולי הסיפור המפורסם ביותר: סיפורו של הקדוש דוּנסטַן, שהתחיל את הקריירה שלו לפני כאלף שנה בתור נפח ומפרזל.

 יש אנשים שתולים את הפרסה כשקרניה פונות מעלה, כדי שהמזל ייאסף בתוכה, יש שתולים אותה הפוך כדי שהמזל יישפך על הבית, צילום: שאטרסטוק יש אנשים שתולים את הפרסה כשקרניה פונות מעלה, כדי שהמזל ייאסף בתוכה, יש שתולים אותה הפוך כדי שהמזל יישפך על הבית | צילום: שאטרסטוק  יש אנשים שתולים את הפרסה כשקרניה פונות מעלה, כדי שהמזל ייאסף בתוכה, יש שתולים אותה הפוך כדי שהמזל יישפך על הבית, צילום: שאטרסטוק

לסיפור הזה יש כמה גרסאות, אך בזו שנמצאת תחת ידי (של אדוארד פלייט, מ־1871) דונסטן מקבל ביקור מהשטן בכבודו ובעצמו. הקדוש הערמומי מנצל את היות השטן מפריס פרסה וממסמר לרגלו פרסת ברזל, וכשהשטן מתפתל בכאבים הוא סוחט ממנו הבטחה שלא להיכנס לבית שנושא את סימן הפרסה.

אז האם דונסטן המציא את תליית הפרסה? מובן שלא. כל אלה הסברים בדיעבד. כיוון שלא נהוג להוציא פטנט על אמונה טפלה, קשה לקבוע מי היה הראשון שהחליט שפרסת ברזל תביא לו מזל. למרבה המזל, לא קשה לנחש מתי בערך הוא חי ומה עבר לו בראש.

פרסת הברזל הפכה לנפוצה בימי הביניים, כשברזל היה שיא הטכנולוגיה. אנשים התייחסו אל הנפח באותה חרדת קודש שבה התייחסו למדען בתחילת המאה ה־20 ולמתכנת המחשבים בסופה. ליוונים, לרומאים, להודים, לקלטים - לכולם היו אלים נפחים, ואפילו בספר בראשית מוזכר תובל קין "לטש כל חרש נחושת וברזל".

ברזל שיפר כל כך את חיינו, שרק טבעי היה מצדם להתחיל לייחס לו סגולות קסם. פלוטארכוס, לפני 2,000 שנה, כינה אותו "עצמות האלים", ובימי הביניים השתמשו בו כדי להגן לא רק מפני חרבות, אלא גם מפני פיות, מכשפות ורוחות המתים. אנשים היו משתמשים בחתיכות ברזל כקמעות בלי קשר לצורתם.

אז בוא נדמיין מין איש כזה, של ימי הביניים, שהולך בשדה ופתאום מבחין במשהו מנצנץ: פרסה משומשת שנשרה מהסוס. "הו", חושב לו האיש, "אני באמת בר מזל אם האלים הניחו בדרכי מין דבר מופלא שכזה. אני הולך לקחת ולמסמר את זה אל דלת הבית שלי, למזל". כמעט אפשר לומר שזה הגיוני.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il

תגיות