אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: גוגל נכנסת לפוליטיקה צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי: גוגל נכנסת לפוליטיקה

ענקית הרשת תעדכן גולשים שקיים חשד כי הותקפו בידי האקרים מטעם מדינה עוינת, וגם: המשתמשים מנסים לכשף את פייסבוק ולינקדאין מסתבכת בפרשת פרטיות

06.06.2012, 14:18 | יוסי גורביץ

המבצע לא תקף לתושבי איראן

גוגל הודיעה אמש (ג') שבקרוב היא תתחיל לעדכן את משתמשי ג'ימייל אם החשבון שלהם מותקף על ידי מדינה עוינת או שלוחיה. כחלק מההודעה, שבבירור מכוונת נגד צבא הסייבר של סין, גוגל גם תסביר לגולשים כיצד להגן על עצמם טוב יותר.

גוגל ממליצה, ואני מצטרף בחום, להגן על החשבון שלהם באמצעות הזדהות כפולה. רק קחו בחשבון שאם אתם משתמשים במכשיר אנדרואיד, החלפת כרטיס סים – למשל, בעת נסיעה לחו"ל – תדרוש ממכם קפיצה דרך לולאות שתרשים אריה ים מאולף.

כפי שיעידו כל קורבנות הפישינג או גניבת הזהות למיניהם. כל דבר שמגביר את המודעות לאבטחה הוא חיובי. יש רק בעיה אחת: כשגוגל מדברת על "תוקפים מטעם מדינה", צריך לשאול באיזו מדינה מדובר. ונראה שכאשר גוגל מדברת על "מדינה עוינת", היא מדברת על מדינה עוינת לארה"ב.

דיקטטורות ברחבי העולם רואות בגוגל, פייסבוק, טוויטר וכל היתר שלוחות של האימפריאליזם המערבי בשטחן. כולם התאחדו סביב טוויטר, בצדק, כשהוא איפשר לדעת מה קורה באיראן ב-2009. אבל כשפרצו לפני שנה ומשהו מהומות בבריטניה, הגיעה במהירות הדרישה לחסום שירותי הודעות מיידיות, כמו אלה של בלקברי.

כשהמדינות המערביות מדברות בתוקף נגד התקפות סייבר, כמו ההתקפה של סין על ג'ימייל, ובאותה הנשימה משסות במדינות אחרות כלי נשק קיברנטיים, הן מאבדות את אמינותן. לכולם ברור שגוגל לא תודיע לאף גולש אם הסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב עוברת על המייל שלו – היא לא הודיעה למשתמשיה כשבמהלך חקירת וויקיליקס היה נסיון מצד הרשויות האמריקאיות לקבל גישה למיילים של כמה מהנחקרים. בקיצור, כשגוגל אומרת "מדינות עוינות", היא חוזרת לרטוריקה של המלחמה הקרה.

לכשף את פייסבוק
צוקרברג. ההודעות שפרסמו המשתמשים לא ממש מעניינות אותו, צילום: בלומברג צוקרברג. ההודעות שפרסמו המשתמשים לא ממש מעניינות אותו | צילום: בלומברג צוקרברג. ההודעות שפרסמו המשתמשים לא ממש מעניינות אותו, צילום: בלומברג

מקרה בודד של חוסר מזל לא גורם לאנשים לחשוד בכישוף. גם לא שני מקרים כאלה. אבל אוסף מכות שמגיעות בזו אחר זו גורמת לאנשים להתחיל לתהות האם יש כאן גורם על-טבעי, ולא סתם צירוף מקרים אקראי מצד יקום שאדיש לעצם קיומך.

משתמשי פייסבוק כבר חטפו שורה של מכות לפרטיותם מצד צוקרברג וחבריו לאורך השנים. ההנפקה הכושלת של פייסבוק, שהפכה אותה מסטארט-אפ לחברה שמחויבת לבעלי מניות פומביים, הביאה עמה עוד חששות על כרסום מתקרב במה שנשאר מפרטיות הגולשים. גורם זדוני, חזק כל כך שהוא נראה כמעט על-טבעי, מתנכל להם. האם זה מפתיע שהם פנו לאחד האמצעים הידועים נגד כישוף, השבעה?

בקרב מספר גדול מדי של גולשים נרשמה בימים האחרונים פעילות משונה: הם מפרסמים טקסט מיסטי, כתוב בשפה הבלתי קריאה של עוכרי דין, שאמור להתריע מפני היצור העל-טבעי המאיים שלא לכרסם בפרטיות שלהם, או להשתמש בהם למטרות פרסום. הגולשים, שפועלים כמו היו חברים באחת מ"כתות המטען" הידועות, משתמשים נגד המפלצת בכליה שלה: טקסט בלתי מובן שאמור להרתיע אותה.

לרוע המזל, אין לכך כל השפעה. תוכלו לפרסם בסטטוסים שלכם את כל כתבי הרמס טריסמגיסטוס, או לחילופין את כל פסקי הדין של אהרן ברק, ולהוציא כאבי אצבעות לא יצא לכם מזה כלום. הטקסט הקובע היחיד ביניכם ובין פייסבוק הוא הסכם המשתמשים, שעליו חתמתם מרצונכם החופשי (אם כי ניתן יהיה לטעון שבשעה של חולשת הדעת). כל נדרי ואסרי ושבועי ונידויי וחרמי וקונמי וקונחי וקונסי לא יעזרו לכם מול המסמך הזה. משתמשים בפייסבוק? אתם רכוש פייסבוק. ככה זה.

גם את, לינקדאין?

 

ללינקדאין, הרשת החברתית העסקית, יצא שם... אה, טוב, לא בדיוק יצא לה שם. היא משעממת מדי, גם אם יעלה. אנשים מעדכנים בה את קורות החיים שלהם, אם הם רוצים, ומנסים למצוא דרכה ג'וב נחמד. עכשיו עולה החשד שגם היא בוזזת את המידע שלכם.
ריד הופמן, מייסד לינקדאין. בחסות השיעמום, צילום: בלומברג ריד הופמן, מייסד לינקדאין. בחסות השיעמום | צילום: בלומברג ריד הופמן, מייסד לינקדאין. בחסות השיעמום, צילום: בלומברג

הבלוג The Next Web חושף שהאפליקציה של לינקדאין לאייפון ואייפד לוקחת את המידע שאתם רושמים בלוח השנה שלכם ושולחת אותו לשרתי לינקדאין. המידע הזה כולל את שמות המשתתפים בפגישות ואת כתובות המייל שלהם, גם אם אין להם שום קשר ללינקדאין, ולעתים גם רשימות של המשתמש או קבצים שמצורפים להזמנה לפגישה.

המידע נשלח כאשר המשתמש מסכים להצעת האפליקציה של לינקדאין להכנס באמצעותה ללוח השנה. לינקדאין לא מעדכנת אף אחד בכך שהיא שומרת לעצמה עותק של המידע על הפגישות שלו. מלינקדאין נמסר בתגובה שגולשיה מסכימים לכך כשהם חותמים על הסכם השימוש בה. טוב שמישהו מספר לנו.

הבעיה היא לא רק לינקדאין, אלא אפל, שמאשרת את האפליקציה. ועל כך מיד.

המפרסמים נגד משתמשי האייפון

זוכרים את הבלאגן של פאת'? בתחילת השנה עלתה זעקה גדולה ומרה כשהסתבר שאפליקציית האייפון, שמגדירה את עצמה כרשת אנטי-חברתית, העתיקה את פרטי המשתמשים לשרתים שלה. פאת', שנתפסה בשקרים בנושא, מיהרה להודיע שהיא מוחקת את המידע.

הפרשה כולה עוררה דיון סוער בשאלה למה לעזאזל מרשים לעצמם עובדי עמק הסיליקון לחשוב שמותר להם לגזול את המידע האישי שלנו. הבעיה לגמרי לא מוגבלת לפאת': גוגל נתפסה על חם כשהיא עוקפת את הגנות הפרטיות של ספארי, הדפדפן של אפל, לעקוב אחרי גולשים ללא הסכמתם או ידיעתם.

עכשיו מדווח ה"וול סטריט ג'ורנל" שמוכרי פרסומות נעזרים בזיהוי ייחודי של משתמש האייפון כדי לעקוב אחריו ולהעביר את המידע הלאה. בשלב זה, טוענים פעילים למען פרטיות, המידע עדיין אנונימי ואי אפשר לקשר אותו לאדם ספציפי. אבל שורה של טכנולוגיות מעקב חדשות יכולות לזהות תוך זמן לא רב את המשתמש, ולברר למשל איפה הוא נמצא ומה הרגלי הקניות שלו. זה מידע שימושי מאוד, אם אתה רוצה למכור פרסומת.

החברות הגדולות, כמו מאזדה למשל, עדיין מהססות להשתמש בשיטות הללו. הסיבה לכך פשוטה. "ברגע שנדע בוודאות שאפל לא הולכת לשבור את זה, נשמח להשתמש בזה," אמרה מנהלת השיווק הדיגיטלי של מאזדה. אפל בנתה את האייפון כגן סגור, והיא מחזיקה את המפתח. בינתיים, כמו בפרשת פאת', נראה שלא עד כדי כך אכפת לה מפרטיות הלקוחות.

קצרצרים

פול סליה, האיש שטען ש-50% מפייסבוק שייכים לו, ממשיך לסבול מבידוד בינלאומי: בית משפט בניו יורק אישר את התפטרותן של עוד שלוש חברות עוכרי דין מייצוגו של סליה. פייסבוק טוענת, כנראה במידה של צדק, שהעובדה שסליה מאבד עוכרי דין בקצב שהיה מרשים את מובארק, מעידה על כך שכל התביעה שלו היא זיוף והונאה. סליה עצמו הביע תסכול מכך שהתובעים ששכר לא מקשיבים לו ולא עושים מה שהוא רוצה. אולי הוא יתפטר מהתביעה הזאת כבר?

ביז סטון, האיש שייסד את טוויטר, כותב כעת אוטוביוגרפיה קצרה, שזכתה לשם המקסים "דברים שציפור קטנה לחשה לי." בספר, שאמור לצאת באפריל 2014, מתכנן סטון להתמקד בשנות עבודתו בגוגל, בטוויטר ובחברה החדשה שלו, The Obvious Corporation. הרעיון המרכזי של הספר אמור להיות, באופן לא ממש מפתיע, יצירתיות.  

כותב זכרונות. ביז סטון, צילום:  ג כותב זכרונות. ביז סטון | צילום: ג'וי איטו כותב זכרונות. ביז סטון, צילום:  ג

אם לא הספיקו לכם וירוסים, תולעים, התקפות מצד מדינות, האקרים עם אגו שגדול על האינטליגנציה שלהם וארגונים כמו אנונימוס שמבלבלים בין אקטיביזם ובריונות, עכשיו מגיעה סכנה חדשה. איגוד ההגנה של הרופאים בבריטניה, שחבריו מונים כ-50% מהרופאים בממלכה המת, מזהיר שרופאים שמנסים לשלוח מייל לפציינטים שלהם, עלולים לעשות את הטעות שכולנו עשינו לא פעם – לשלוח מייל לאדם הלא נכון, ולמסור פרטים רפואיים רגישים. יש להניח שההתרעה הזו לא הגיעה סתם כך, אלא אחרי כמה מקרים כאלה. אני צריך כדור נגד כאב ראש.

פראיירים לא מתים, או על כל פנים כך מקווים בחברות הסלולר האמריקאיות. החברות מודאגות מכך שפחות ופחות צרכנים עושים שימוש בשיחות קוליות, אז כדי להחזיר לעצמן את הכסף - בכוונתן להעלות את מחירן. אחת הסיבות לצמצום השימוש בשיחות קוליות הוא הזינוק הגדול של שירותי טקסט, במיוחד עם מקלדות נורמליות שבהן אתה לא צריך לשחק בינגו כדי לקבל את האות שרצית. צעירים מעדיפים שימוש בטקסט באופן משמעותי על פני שיחות קוליות. ובכל זאת, רצוי שהצרכנים בארה"ב יצטיידו ביתד עץ, כדי שהתופעה הערפדית הזאת לא תדלג אל מעבר לאוקיינוס האטלנטי גם אלינו.

מקום שבו לקול דווקא יהיה תפקיד מרכזי הוא מערכת Dragon ID של חברת Nuance. המערכת עושה מה שפעם היה נחשב למדע בדיוני, ומאפשרת לך להזדהות בפני מכשיר הסלולר שלך רק באמצעות הקול, וכך לפתוח את נעילתו. לטענת החברה, ואני אאמין לזה כשאראה את זה, הטכנולוגיה שלה מסוגלת לזהות את המאפיינים היחודיים של הקול שלך, והיא לא מושפעת מזוטות כמו הצטננות קשה או צרידות. כמו זיהוי פנים, רק הרבה יותר מגניב. 

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"

תגיות