צילום: איי אף פי
טרולינג ליורו
אליפות אירופה בכדורגל (היורו) ש"כולם" מחכים לה היא חתיכת מעמסה מעיקה על הכדורגלנים, האוהדים והמדינות המארחות. נשמע לכם מוגזם? אולי. בואו ננסה לצנן את ההתלהבות מהאירוע החגיגי של אופ"א
כלכלה
פולין היא בעלת הכלכלה הצומחת בצורה המרשימה ביותר במזרח אירופה, ואירוח היורו אמור לעזור רק בקצת לצמיחה המרשימה שלה. עם זאת, אוקראינה זה כבר סיפור אחר. חוב אדיר שינבע מהוצאה של יותר מ־13 מיליארד דולר על אירוח המשחקים במשך חודש הולך לפגוע באוקראינה בטווח הארוך. המדינה עמוסת החובות עשויה לעמוד מול גורל דומה לזה של יוון או פורטוגל, שהוציאו סכומים כבירים על בניית אצטדיונים ותשתיות לקראת אירוע ספורטיבי גדול, אבל נותרו בחוב שהן לא יכולות להחזיר. בנוסף, באוקראינה, לקראת היורו, רצחו מאות אלפי כלבים או הותירו אותם במכלאות כדי שיקפאו או ירעבו למוות. כל זה קורה כשביציעים במשחקי הליגה האוקראינית שרים נגד יהודים, שחורים ובכלל כל מי שלא נאצי. אה, והממשלה באוקראינה, אחת המדינות המושחתות בעולם, מתחילה להתנהל יותר כמו דיקטטורה מאשר דמוקרטיה.
שחקנים שחוקים ומסוממים
על פי מחקר שפורסם ב־"British Journal of Sports Medicine", השחקנים באליפויות עולם ובטורנירי נבחרות משתמשים בכמויות אדירות של משככי כאבים - מה שעשוי לסכן את בריאותם בצורה קיצונית. על פי ד"ר ג'ירי דבוראק, כמעט 40% מהשחקנים במונדיאל 2010 לקחו תרופות חזקות נגד כאבים, בעידוד רופאי הנבחרות שנמצאים תחת לחץ לאומי אדיר. זה עשוי לפגוע בשחקנים לטווח הארוך מפני שהם ישחקו למרות הכאב, מה שיחמיר את פציעתם.
בכלל, מספר המשחקים שקבוצות משחקות היום רב מדי והשחקנים שחוקים מדי. משחקי הנבחרות מוסיפים לשחיקה ולפגיעה בשחקנים. מחקר מקיף של ריימונד ורהיין, לשעבר עוזר מאמן נבחרת וויילס, מוכיח זאת בצורה חד־משמעית. לכן גם אין ספק שמשחקי נבחרות תורמים להפסדים של הקבוצות. עבור כל מי שאוהד קבוצה - רוב אוהדי הכדורגל - משחקי הנבחרות עושים רק רע לקבוצה שלהם. אם לאופ"א כל כך חשוב היורו, שיקצרו את העונות ושיבטלו משחקי ידידות מטופשים.
ניצול משאבים של המועדונים
הנבחרות בנויות משחקנים שהמועדונים גידלו וכיום משלמים להם. חמש הליגות הגדולות באירופה משלמות לשחקנים 5.6 מיליארד יורו - הן שולחות את מרב השחקנים ליורו, שבו משחקים שחקנים בשווי 3.746 מיליארד יורו, וכל הכסף הזה עובד עבור אופ"א והרווחים שלה (צפי של יותר מ־250 מיליון יורו) מבלי שהמועדונים מקבלים תרומה הולמת. יותר מזה, רבות מהקבוצות יקבלו בחזרה שחקנים/נכסים פצועים ושחוקים. ובכל זאת, הם ממשיכים לשתף פעולה עם אופ"א - שלא רק מנהלת את כדורגל הנבחרות, אלא גם נמצאת עם היד על הברז של ליגת האלופות.
מה אתם מתערבים?
יורו או אליפות אירופה זו הזדמנות טובה לכל האנשים שלא עוקבים אחרי כדורגל על בסיס קבוע להיכנס לשיחות על כדורגל ולדבר שטויות, להסיק מסקנות מרחיקות לכת ולהגיד דברים כמו "כריסטיאנו רונלדו הוא לא כזה טוב כמו שעשיתם ממנו" אחרי שלושה משחקים. אסור לשכוח גם את הפקאצה מפייסבוק שתתמוך בכל לבה בהולנד כי ווסלי סניידר חתיך. יורו ומונדיאל הם לא חגיגה לאוהדי הכדורגל האמיתיים.
מה אתם מוכרים?
כולם קופצים על העגלה של יורו 2012. חייבים להודות שהמודל הזה של טורניר מקוצר, שלושה משחקים לכל קבוצה בבית ומשחק אחד בשלב הנוק־אאוט הוא מודל מצוין ומעניין. זה מוביל לעניין רב - ולא רק מאוהדי הכדורגל כאמור - וזה מוביל לכך שטורנירים אלה מושכים ספונסרים רבים. כמו חברות אחרות, הספונסרים האלה מנסים לנצל את העניין כדי למכור לנו דברים, מבטיחים לשלוח אותנו לגמר אם נקנה מספיק דאודורנט, דוחקים בנו להזמין פיצה ודורשים מאיתנו לקנות גרעינים. רק חבל שאופ"א לא הופכת את ליגת האלופות לטורניר כזה: 32 קבוצות כגון ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד וארסנל משחקות על פני חודש/חודשיים בטורניר עם בתים קצרים ושלב נוק־אאוט ללא "משחק גומלין", ובסופו יקבעו מי אלופת אירופה.
כדורגל נחות
כדורגל בינלאומי לעולם לא יהיה טוב ואיכותי כמו כדורגל מועדונים, וזו עובדה. זה עניין של מתמטיקה פשוטה: מאז חוק בוסמן, רוב מועדוני הכדורגל יכולים לבחור את השחקנים שלהם ממאגר פוטנציאלי של מיליארדי שחקנים, בעוד שנבחרות יכולות לבחור את השחקנים שלהן ממאגר פוטנציאלי של כמה מיליונים במקרה הטוב. בנוסף, הנבחרות לא מקבלות אפילו שליש מזמן האימון של קבוצות - מה שמגדיל את הפער עוד יותר. ככל שברצלונה וריאל מדריד הופכות ליותר טובות, כך הנבחרות הופכות לפחות טובות באופן מעשי.
כדורגל לאומי?
אז למה כדורגל נבחרות כן מעניין? מפני שאלו כביכול קרבות בין מדינות. אבל גם זה לא ממש נכון - הרי נבחרת בימינו יכולה להיות מורכבת משחקנים שמעולם לא דרכו במדינה שהם מייצגים, מאמנים יכולים להיות זרים וכך גם כל הצוות המקצועי, ומובן שגם הביגוד של חברה זרה. אז מה מקבלים? פשוט כדורגל גרוע יותר עם כל האו־אה הלאומני סביבו. אם צריך להפוך את הכדורגל הבינלאומי למשהו שהוא באמת קרב בין מדינות, כלומר: שחקנים יכולים לשחק בנבחרת רק אם למדו במערכת הכדורגל או שיחקו במדינה שהם מייצגים, מאמנים לא יוכלו להיות זרים ויהיו חייבים להיות בעלי ניסיון אימון במדינה שלהם; נותנת חסות הלבוש צריכה להיות מקומית או עם מפעל במדינת הנבחרת שהיא מלבישה; והצוות המשלים גם כן צריך להיות מקומי.
במסגרת חוקים אלה, צרפת תלבש Le Coq Sportif, איטליה לא תלבש פומה, ליוון לא יהיה מאמן פורטוגלי, לאירלנד לא יהיה מאמן איטלקי ולטורקיה לא יהיו שחקנים שלמדו וחיו רק בגרמניה. הכדורגל מסריח, אז לפחות בואו נהפוך את זה לקרב בין מדינות: בין המערכת הספורטיבית שלהן, בין התעשיות שלהן ובין מערכות החינוך והבריאות שלהן.
7 תגובות לכתיבת תגובה