חוכמת רחוב

ערב האולימפיאדה הודיעה עיריית לונדון כי תערוך ניסוי בפועל של מערכת "העיר החכמה". מערכת זו מספקת לאזרחיה לא רק תשתית תחבורה עירונית נגישה ואדריכלות מתוכננת בקפידה, אלא גם  שירותי תקשורת ומידע זמין בכל עת ובכל מקום תוך שמירה על ערכי סביבה ירוקים, וזאת בהתבסס על טכנולוגיה מתקדמת ותשתית רשתית יעילה. עיריית לונדון כנראה הבינה שעליה למנף את משחקי האולימפיאדה לקידום העיר כדי להטיב עם אזרחיה לטווח רחוק.

שבע ערים דורגו השנה על ידי דו"ח של חברת המחקרים לוקס (Lux Research) כמודל למרכזים אורבניים חכמים, ביניהן סינגפור, אמסטרדם, שטוקהולם, בולדר (קולרדו, ארה"ב), מאסדאר (אבו דאבי), וכן עיר חדשה שתוקם בצפון פורטוגל. ישראל, כרגיל, צריכה לעבור דרך ארוכה ואיטית בדרכה לערים חכמות באמת. המדען הראשי פרסם באוגוסט 2011 כי יזרים 70 מיליון שקל לפיתוח רשת חשמל חכמה. עברה שנה שלמה ונראה כי דברים סוף סוף מתחילים לזוז: חברת החשמל הודיעה השבוע כי יצאה למכרז בינלאומי ליישום השלב הראשון במיזם הרשת החכמה – הקמת רשת חכמה בבנימינה וגבעת עדה.

אולם, על מנת להפוך עיר לחכמה באמת לא די ברשת חשמל חכמה. עיר חכמה מוגדרת לפי קריטריונים מובהקים, בהם תשתית אנושית, תשתית תחבורתית ותשתית תקשורת המאפשרת מידע זמין ורציף. עיר חכמה באמת משקיעה באזרחיה על מנת לאפשר להם איכות חיים מצויינת בכל רמה – בין אם מדובר בתחבורה נוחה ונגישה, בנייה ירוקה או חיבור לשירותים העירוניים באמצעות טאבלטים וסמארטפונים.

בישראל יכולת ההשפעה של הרשויות המקומיות מצומצמת בשל התערבות הממשלה בתהליכים והמחסור בידע ובתקציבים. העיריות יוזמות אמנם מיזמים מבורכים שונים – ניתן למנות ביניהם את פרויקט האופניים בתל אביב, אשר בוצע לרווחת התושבים – אולם מרביתן נדרשות לגייס את המימון למיזמים אלו מגורמים חיצוניים. בנוסף לכך, בעיות התחבורה במדינה מקשות על התפתחותן של הערים למרכזים חכמים. תחנות הרכבת ממוקמות בפאתי העיר ואינן מתחברות למערכת רכבות עירונית, ולא קיימת מערכת מסודרת של מידע והנגשה לציבור (רק עכשיו החל משרד התחבורה בתהליך איסוף מידע). המאבק על הנגישות בערים הוא נושא מהותי בעיקר נוכח העובדה כי רבים מהזוגות הצעירים בישראל אינם עוזבים את תל אביב ואזור המרכז בשל בעיות תחבורה.

מחקרים אחרונים מציינים כי שוק הערים החכמות צפוי לגדול ולהגיע לטריליון דולר עד 2016. בין החברות המשקיעות בענף זה ניתן למצוא גם חברות ישראליות, אשר משתפות פעולה עם חברות אמריקאיות שונות בפיתוח מערכות ניהול תשתיות ובפיתוח פתרונות להתייעלות אנרגטית. ראש עיריית אקרון שבאוהיו, דון פלסקווליק, דיבר בכנס בישראל על חשיבות שיתוף הפעולה עם חברות קלינטק בישראל לצורך יבוא פתרונות חדשניים לעירו.

קיימות היום מגוון טכנולוגיות של חברות ישראליות שמפותחות בישראל, אך הפיילוטים נעשים בארה"ב ואירופה, שם קיימת קרקע פוריה ויש היענות. נוצר מצב שבו רעיונות ישראליים מבריקים באים לידי מימוש בערים מתקדמות בעולם. אם הממשל ישכיל לדאוג למימון של פרויקטים ישראליים, תזכה המדינה ליהנות מטכנולוגיה מתקדמת גם בתחום הזה.

דווקא על רקע "בצורת החשמל" שצפויה בקיץ הקרוב, רצוי לפתח תוכנית לטווח רחוק אשר תסייע למקבלי ההחלטות בערים במימון הטמעת הפיתרונות הטכנולוגיים והנגשתם לאזרחים.

הכותבת היא מנהלת פיתוח עסקי ואחראית תחום בירד אנרג'י בקרן בירד