אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
והסכם ממון תעשה לך

והסכם ממון תעשה לך

גם נכסים שנצברו לפני הנישואים אינם חסינים מפני חלוקה בעקבות גירושים

07.06.2012, 11:51 | דן לימור

הבאת עמך לנישואין נכס שהיה בבעלותך עוד קודם לכן? חוק יחסי ממון עומד לצדך וקובע שגם במקרה של גירושים הנכס יישאר שלך. אם תחושת ביטחון אופפת אותך כעת, אז כלל אין לה מקום, בוודאי כל זמן שלא נחתם הסכם ממון. למרות הוראותיו הברורות של החוק, בפסקי דין שניתנו זה מכבר קבעו בתי משפט שגם נכס חיצוני שהיה בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין ייחשב כחלק מכלל הנכסים המשותפים.

חוק יחסי ממון, החל על בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974, קובע כי במקרה של פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסיהם המשותפים. העיקרון מובן - הכרה בכלל הנכסים שנצברו במהלך תקופת הנישואים כמשותפים כיוון שהושגו במאמץ משותף של בני הזוג.

לעומת זאת, מונה החוק רשימה סגורה של נכסים אשר יישארו בבעלותו הנפרדת של בן הזוג המחזיק בהם או שעל שמו הם רשומים. אלו הם הנכסים החיצוניים, בהם נמנים בין היתר נכסים שקיבל אחד מבני הזוג בירושה ונכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג לפני החתונה.

גם הנכסים החיצוניים אינם בטוחים, צילום: shutterstock גם הנכסים החיצוניים אינם בטוחים | צילום: shutterstock גם הנכסים החיצוניים אינם בטוחים, צילום: shutterstock

למרות כל זאת הסכם ממון אינו מיותר גם במקרה של של נכס חיצוני. במסגרת שורה של פסקי דין קבעו בתי משפט, מתוך חתירה לשוויון בין בני הזוג, כי למרות הוראות החוק יכול בן זוג לטעון לשיתוף בנכס מסוים, לרבות נכסים חיצוניים, מכוח הדין הכללי: עיקרון תום הלב ודיני היושר, דיני החוזים והקניין.

דוגמה למצב כזה הוא המקרה של פ' ממרכז הארץ, שרכש לעצמו עוד לפני נישואיו את דירת חלומותיו. פ' ואשתו, שמעולם לא ערכו הסכם ממון, התחתנו בשנות התשעים, ונולדו להם שני ילדים. לאחר נישואים שנמשכו קצת יותר מעשור עלו יחסיהם על שרטון ובתי המשפט נדרשו להכריע על חלוקת הרכוש המשותף. פ' היה משוכנע כי הדירה שעמל עבורה בצעירותו תישאר בבעלותו. אלא שלמרבה תדהמתו קבעו בתי המשפט כי הדירה שייכת גם לאשתו.

מהו הפתרון? הסכם ממון. הסכם זה מגדיר את חלוקת הרכוש שתחול, אם בכלל, במועד פקיעת הנישואין. במסגרת ההסכם בני הזוג מגדירים את כוונותיהם בדבר הפרדת הרכוש או בדבר שיתופו.

אם לא די בכך, נוכח מגמות הפסיקה בבתי המשפט, זוכה מעתה הסכם ממון לערך מוסף. כאשר בתי המשפט הגיעו למסקנות בדבר השיתוף גם ביחס לנכסים החיצוניים של בני הזוג, הם נשענו במסגרת שיקוליהם גם על העובדה שהצדדים בחרו שלא לערוך הסכם ממון. כלומר בתי המשפט סבורים כי בני הזוג התכוונו ליצור שיתוף בנכסים, אחרת ודאי היו עורכים ביניהם הסכם ממון.

נוצר מצב פרדוקסלי שבו השיתוף בנכסים בין בני הזוג חל גם על נכסים חיצוניים, אלא אם ערכו ביניהם הסכם.

גם אם אין לכם לכאורה צורך בהסכם ממון, זה רק נדמה כך. והסכם ממון תעשו לכם. אל תאמרו לי זה לא יקרה.

הכותב הוא בעלים של משרד המתמחה בדיני המעמד האישי, הסכמי ממון, גירושין, משפחה וירושה.

תגיות

44 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

43.
ההסכם הכי חשוב לא מוזכר בכתבה ......
ע"פ החוק במדינה, כשמדובר ביהודיים (ובהם בלבד ....) מזונות ילדים נופלים אך ורק על האבא ...... לא משנה אם האם עובדת או אפילו מרוויחה יותר מהאב, הוא צריך לשלם הכל .... ה-ז-ו-י !!! לכן הסכם חשוב הרבה יותר מאשר חלוקת נכסים, הוא הסכם לחלוקה שווה בשווה של מזונות ילדים ( או לפחות באופן יחסי לרמת ההשתכרות) ....
סיסו , נתניה  |  07.06.12
42.
לכל תוקפי השופטים - היא גרה בדירה עשור, אז זה בהחלט תואם את החוק
שמדבר על חזקה משותפת, גם אם זה לא צודק במיוחד (הרי היא לא שילמה שכ"ד - אם היא היתה משלמת שכ"ד לאורך כל השנים הללו היא לא הייתה זכאית לחצי דירה). אבל בטוח אי אפשר להגיד שהפסיקה נוגדת את החוק. אם היה מדובר בדירה שהוא החזיק במנותק מהקשר שלו איתה, לא היו גרים בה ולא היו נהנים ביחד מפירותיה (למשל חולקים לשימושם את הכנסות השכ"ד), אז לא היתה לה חזקה בה מחסות החוק המדובר.
הייטקיסט , הרצליה קיפוח  |  07.06.12
41.
לכל חמומי המוח כנסו!
נגיד שיש לכם דירה שקיבלתם לפני החתונה, התחתמתם והבאתם ילדים יחד וגרתם בדירה הזו 10 שנים. במהלך השנים האלו ניהלתם משק בית משותף, תיקנתם דברים בדירה, שיפצתם את הדירה, ופתאום אתם רוצים להתגרש. השאלה הראשונה תהיה האם היתה לכם כוונת שיתוף, כלומר האם רציתם שזה יהיה נכס של המשפחה שלכם (ושהילדים יקבלו אחרי מותכם). אם לא הייתה לכם כוונת שיתוף הרי הייתם גרים בדירה אחרת ואת הדירה הזו הייתם משכירים ואת כסף שכר הדירה משתמשים לטובת המשפחה (הרי אתם רוצים שלילדים שלכם יהיו חיים כמה שיותר טובים, לא? לא תרצו לשים את הכסף בצד ולחסוך את זה מהם כדי שבעתיד תעזבו אותם ולא תתנו להם את הכסף, נכון?), אבל העובדה שעברתם לגור בדירה וכספים משותפים הושקעו בה מראים על רצונכם לשיתוף הנכס. לא רוצים לשתף? אל תשתפו, זה תלוי בכם. השופטים בוחנים האם היה שיתוף בנכס או לו וכמה שנים היו נשואים. ככל שנשואים יותר והכספים המשותפים מתערבבים עם הנכס מלפני הנישואין (שיפוצים, הרחבות, משכנתא) אז אין מנוס מלראות בזה שיתוף....
tkh  |  07.06.12
40.
ל-6:אם בת הזוג לא מוכנה לחתום על הסכם ממון אז צריכה להידלק אצלך נורה אדומה
אם היא לא מוכנה לחתום על הסכם ממון אז אתה צריך לשאול את עצמך למה היא נמצאת איתך ? בטוח שלא מאהבה ! בכל מקרה, אם היא לא מסכימה אז אתה צריך להיפרד ממנה ולהמשיך הלאה. מה, אתה רוצה להפסיד את כל הרכוש שלך ? אתה רוצה לחזור לגור אצל ההורים בגיל 35 ? אם היא לא מסכימה אז משהו מסריח פה... אם היא אוהבת אותך אז היא צריכה להיות איתך לא בגלל הרכוש שלך אלא בגלל המראה החיצוני שלך והאופי שלך. דרך רגב, כל הפמיניסטיות מוזמנות לחזור לחורים שלהן, אני אומנם דיברתי על נשים אבל אני מתכוון באותה מידה גם לגברים. אם הגעת עם תחתונים בלבד אז עם זה גם תלכ/י.
07.06.12
לכל התגובות