דו"ח טכנולוגי: רוצה כסף? תתנהג יפה בפייסבוק

מה הסטטוס הכלכלי שלך?

כבר התרגלנו לכך שבוסים עוקבים אחר עובדים עתידיים בפייסבוק, ושהם בודקים כיצד המועסקים מתנהגים ברשתות חברתיות. התרגלנו לכך שרשויות המס עוקבות בעליצות אחרי גולשים בניסיון לראות האם הם מפגינים עושר שהושג שלא במשפט. עכשיו נכנס עוד גורם לא-ממש-סימפטי למשחק: חברות האשראי.

SCHUFA, סוכנות האשראי הגדולה ביותר בגרמניה, מתכוונת לאסוף מידע מפייסבוק ורשתות חברתיות אחרות, בניסיון לקבוע האם לקוחות מסוימים ראויים לדירוג האשראי שלהם. או, במילים אחרות, לדעת האם לקוח עתידי יהיה מסוגל לשלם את החובות שלו.

דובריה של החברה מיהרו להודיע שהכל יתבצע במסגרת החוק, והיא כבר בנתה חלק מהתוכנות הרלבנטיות, מה שאומר שהיא מתכוונת להתחיל ליישם את התוכנית המטרידה בקרוב. שרת המשפטים הגרמנית, סאבין לויתוסר-שנארנברג, כנראה לא ממש השתכנעה מההסברים בדבר השמירה על החוק, ומיהרה לגנות את היוזמה.

לדברי השרה, לא יעלה על הדעת שהעדפותיו של אדם בפייסבוק ובבחירת החברים שלו עשויה להוביל לכך, למשל, שהוא לא יוכל לרכוש גרוטאה סלולרית. גם גופים האחראים על הגנת מידע פרטי בגרמניה מתחו ביקורת על התכנית. עכשיו נראה אם הם יעצרו רק בביקורת, או שגם יעשו משהו בנידון.

 

כבר לא רק רשת חברתית

מנכ"ל טוויטר, דיק קוסטולו | צילום: בלומברג

ביום חמישי האחרון נכנסה טוויטר לעסקה עם חברת NASCAR, המפעילה מירוצי מכוניות פופולריים. במסגרת העסקה עורך, שהועסק על ידי טוויטר, בחן את הציוצים שעסקו במירוץ שערכה NASCAR בסוף השבוע, והציג את הציוצים הראויים יותר להבלטה.

בכך פסעה טוויטר עוד צעד לתוך הטריטוריה של הפיכתה לחברת מדיה. טוויטר עצמה לא רוצה להיחשב לכזאת: המנכ"ל שלה, דיק קוסטולו, משקיע מאמצים רבים בהכחשת הכוונות האלה. אבל מבחינות רבות, טוויטר היא ארגון מדיה כבר עכשיו.

המודל העסקי שלה, בתור התחלה, נסוב סביב העלאת פרסומות בסמוך לתוכן. החברה לא מייצרת את התוכן, הגולשים מייצרים אותו. אבל זה היה נכון גם בשנים הראשונות של "האפינגטון פוסט", למשל – היום אימפריית תקשורת מוכרת.

יתר על כן, אם עד טוויטר היתה יכולה לטעון שאין לה השפעה על מה שהגולשים כותבים, הרי שעכשיו היא נכנסת לעסקי העריכה: היא מחליטה אילו ציוצים ראויים לקידום. עריכה היא פונקציה מובהקת של חברת חדשות.

השאלה היא מה יקרה כשטוויטר תגלה שיש כסף בקידום של ציוצים מסוימים – כאלה הקשורים לבידור, נניח – ובדיכויים של כאלה רווחיים פחות, נניח כאלה הקשורים לפעילות פוליטית. פייסבוק כבר הלכה במורד המשעול הזה, ובחרה בבידור: היא מקלה מאוד על מחיקת תוכן פוליטי שאחרים עשויים לראות כפוגעני. מצד שני, טוויטר תמיד הגנה הרבה יותר על הגולשים שלה מפייסבוק.

ועוד קצת מהמתרחש בעולם הרשתות החברתיות...

בריון רשת? צפה פגיעה

דיווחנו כאן לפני כחודש על מאבקה של ניקולה ברוקס, אזרחית בריטית שנפלה קורבן לבריונות רשת בפייסבוק, מצד חלאות שהפיצו עליה שמועות שקריות שהיא פדופילית. המשטרה הבריטית פכרה את ידיה ולא ידעה מה לעשות, אז ברוקס לקחה את גורלה בידיה, ועתרה נגד הרשת החברתית כדי שזו תצטרך לחשוף את זהותם של הבריונים.

בסוף השבוע ניצחה ברוקס במערכה הראשונה: בית משפט גבוה בבריטניה קבע שפייסבוק חייבת להעביר לברוקס את שמותיהם, כתובות המייל, וכתובת ה-IP. של ארבעה טרולי רשת שהטרידו אותה, כדי שברוקס תוכל להגיש נגדם תביעות אישיות. ההערכה היא שפייסבוק, שזו אחת הפעמים הבודדות שהיא נאלצת להתמודד עם צו כזה, אשכרה תציית לו.

ברוקס מתכוונת להיכנס, משפטית כמובן, בבריוני הרשת. "הם פלשו לחיים שלי וחשפו אותי. לא רציתי את זה. הם רצו תגובה ממני, ועכשיו הם מקבלים אותה". קדימה, ברוקס, הגיע הזמן שתלמדי אותם לקח.

צנזורה? אצלנו?

עובדי הייטק בהודו | צילום: בלומברג

בית משפט בניו דלהי הורה בסוף השבוע לבכירי מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק, יאהו, יוטיוב ואחרות להתייצב בפניו, כדי לענות על כתב אישום המייחס לחברות הללו עבירות כגון הוצאת דיבה, פרסומי תועבה, וקידום איבה בין קבוצות האוכלוסיה על בסיס דת וגזע. הסעיף האחרון חמור במיוחד בהודו: תת היבשת עוד לא התאוששה מהפסקת השלטון הבריטי במקום, שבסגנון הייחודי לו הקפיא את האיבה הבין-דתית אבל לא עשה די כדי לשכך אותה. 

אף שרק עשרה אחוזים מהאוכלוסיה ההודית משתמשים ברשת – מדובר עדיין בחברה כפרית ועניה מאוד ברובה – הרי שהמיעוט הזה מוגדר לעתים קרובות כקטר שימשוך את הודו אל המאה ה-21. יותר ויותר חברות הייטק פועלות במדינה, ולא רק כדי לספק סיוע טכני זול. עובדי ההייטק של הודו רואים את עצמם, במידה של צדק, כמי שאמורים לקדם את החברה שלהם הלאה. כל הרעיון של צנזורת רשת בשל "לעג לדת" נראה להם, במילים עדינות, מפגר. 

להודו, בניגוד לאיראן או סין, יש עיתונות חופשית ונשכנית. יש לה גם מערכת משפט עצמאית, שמדי פעם בועטת במערכת הפוליטית - במיוחד כשזו מנסה לכפות צנזורה. זו, אולי, המורשת הבריטית החשובה ביותר בהודו. עם זאת, הפעם בתי המשפט – לפחות בינתיים – ניצבים לצד הממשלה.

בסוף השבוע המונים היו צפויים לצאת לרחובות במחאה על צנזורת הרשת. זה לא קרה – רק מעטים עשו זאת. אולי בגלל שהאחראים להפגנה היו אנשי ארגון הטרור המקוון אנונימוס. בחלק מהמקומות המשטרה פיזרה את ההפגנות בכוח.

קצרצרים

הגסיסה של RIM נמשכת: יצרנית הבלקברי הודיעה בסוף השבוע שהיא מפסיקה לייצר את הטאבלט הכושל שלה, הפלייבוק, בגרסה הכולל נפח אחסון של 16 גיגה-בייט. עם זאת, החברה מסרה שהיא "ממשיכה להיות מחויבת למרחב הטאבלטים" – אל תסתכלו עלי, הם כתבו את זה – אף על פי שכל קו הגרוטאות הזה היה כשלון מהדהד. אני בספק האם, כאשר יאזול מלאי הפלייבוקים בנפח 32 ו-64 גיגה-בייט, RIM אכן תייצר מכשירים חלופיים. בהנחה אופטימית שהוא יאזול אי פעם, כן?

בינג, מנוע החיפוש המתחרה מיקרוסופט המתחרה בגוגל, לא שוקט על שמריו: הוא משלב כעת תוצאות חיפוש מתוך האנציקלופדיה בריטניקה. השילוב מאפשר לבינג להציג תשובה לשאלה בנושא מסוים עם קישור לבריטניקה, טקסט מקוצר, ותמונה (אם יש כזו). בריטניקה, שהודיעה השנה שתפסיק להדפיס את האנציקלופדיה אחרי קרוב ל-250 שנים, צריכה כל סיוע אפשרי כדי להתחרות בוויקיפדיה. בינג מספק סיוע כזה.

אם אתם חברים בארגון הטרור המקוון אנונימוס, וחושבים שהחברים שלכם יעמדו לצדכם כשקבוצת חמושים פדרליים תפרוץ את הדלת שלכם בשאגות "הפ, הפ, הפ", חשבו שוב. חברי הארגון טובים מאוד בדיבורים, אבל כשזה מגיע לעזרה של ממש, קרן הסיוע לאסירים שלהם גרפה עד כה... ובכן, 3,780.88 דולר בדיוק, הקרן נפתחה עוד באוקטובר שעבר, מה שהופך את הנתון ל, איך לומר, עלוב משהו - במיוחד כשמדובר בכמה עשרות עצירים עד כה. הטרוריסטים טוענים שהם מסייעים לעצורים בכך שהם פורצים לאתרים ומשיגים מידע שיסייע להגנה שלהם. ועל זה יש לומר: כלבתא, במטותא.

כולם מכירים את הצ'יזבט על החייל שנפל מקורס טיס וביקש לעבור לנ"מ, תחת הנימוק "אם אני לא טס - אף אחד לא טס!". בהמשך למסורת הזאת, גיזמודו מבקש מקוראיו לשלוח לו כל תמונה אפשרית של מארק צוקרברג. אם לא שמתם לב, האיש שהפך את הפרטיות שלכם למקור ההכנסה שלו דווקא מקפיד לשמור מאוד על פרטיותו. בגיזמודו מדגישים שרק תמונות חוקיות יפורסמו, ושהן ישלמו עבורן סכומים צנועים.

קשישים בארה"ב מחוברים לרשת הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב. 60% מהם, אומרת חברת המעקב פורסטר, גולשים באינטרנט. זה עדיין שיעור נמוך ביחס לאוכלוסיה הכללית, בין היתר כיוון שזקנה היא תקופה של עוני יחסי עבור רוב האוכלוסיה. 90% מהקשישים המחוברים בודקים מיילים על בסיס קבוע, ל-49% מהם יש חשבון פייסבוק, אבל רק 22% מהם משתמשים בסלולר כדי לגלוש, ורק 7% משתמשים באפליקציות. ניחוש: לגודל המסך בסמארטפון (או, ליתר דיוק, לזערוריותו) יש חלק ניכר בכך.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"