בלעדי ל"כלכליסט": ועדת זקן חותכת לבנקים הכנסות של מיליארד שקל

אחרי חצי שנה של דיונים, פגישות עם בכירי מערכת הבנקאות ומומחים לתחום, ועדת זקן - הוועדה לבחינת התחרותיות במערכת הבנקאות בישראל - תפרסם בקרוב את המלצות הביניים שלה. מעיון בהמלצות עולה כי המערכת הפיננסית הישראלית לא תחווה טלטלה, אבל כמה מוקדי רווח של הבנקים עומדים להיפגע, ובמקביל ייתכן שהתחרות על העסקים הקטנים תגדל מעט.

למעשה, עצם העובדה שוועדת זקן מגבשת המלצות להקלה על עסקים קטנים כבר שלחה את הבנקים לבצע פעולות בתחום. כך או כך, משק הבית הממוצע לאו דווקא ירגיש בכיסו, לא בקרוב, את השפעות ההמלצות. עיקר ההשפעה בכיס יהיה בתחום עמלות ניהול תיקי ניירות ערך. על פי הערכות בענף, אפשר לתרגם את המלצות הוועדה להקטנת הכנסות הבנקים בסך הכל במיליארד שקל בשנה.

המלצות הוועדה מחולקות לשלושה תחומים. הראשון, פיקוח על מחירים. במסגרת זו מומלץ, למשל, לקבוע תקרה לדמי ניהול תיקי ניירות ערך. האפיק השני הוא המלצות להסרת חסמי מעבר בין בנקים ובין הבנקים לבתי ההשקעות. במסגרת זו מומלץ, למשל, לחייב את הבנקים לפרסם עמלות וריביות. האפיק השלישי הוא רפורמות מבניות בענף, למשל לאסור על הבנקים לתת שירותי תפעול לקופות הגמל ולקרנות הנאמנות.

הסרת חסמים והגברת תחרותיות

הבנקים יצטרכו לאמוד בכסף את שווי ההטבות שחילקו ללקוחותיהם

* להגברת התחרות, בנק ישראל ממליץ להגביר את שקיפות המערכת הבנקאית, ובעיקר כדי לאפשר ללקוחות לדעת, לראשונה, כמה משלמים יתר הלקוחות על עמלות, אילו ריביות הם מקבלים על פיקדונות ואילו ריביות לוקחים מהם על הלוואות. כך, מקווים בבנק, יצליחו לעורר את המודעות הצרכנית של הלקוחות ולתת להם כלי שיגביר את כוח המיקוח שלהם.

לכן הוועדה ממליצה לחייב את הבנקים להעביר מידע מרוכז על גובה העמלות שהם גובים בפועל עבור השירותים השונים, ולא רק את התעריפון הרשמי, וכן את גובה הריביות שהם נותנים לפיקדונות וגובים על הלוואות. בנק ישראל יציג את המידע באתר ייעודי כדי לאפשר השוואה, ובהמשך גם יאפשר ללקוחות לרכוש את השירותים הבנקאיים ישירות דרך האתר.

בנוסף, בנק ישראל ממליץ לחייב את הבנקים לכמת בכסף עבור הלקוחות שלהם את ההטבות שהם מעניקים להם שאינן כספיות, כמו כרטיסים לאופרה במצדה או אייפד במתנה, כדי שהלקוחות יוכלו להשוות בין הבנקים.

בדומה לנעשה בתחום החיסכון לפנסיה, בוועדה ממליצים לחייב את הבנקים לשלוח ללקוחות דו"ח שירכז את כל הנכסים שיש להם בבנק, הפעולות שנעשו וכל העמלות שנגבו. זאת במקום הדו"חות הפרטניים שנשלחים ללקוחות כיום, ובמקרים רבים מציפים אותם במידע שבמקום להבהיר להם את התמונה מביא לתוצאה ההפוכה.

הבנק עוד ממליץ להכיר בעסקים קטנים ככאלה שהמחזור השנתי שלהם קטן מ־25 מיליון שקל בשנה ושהיקף האשראי שלהם הוא עד 5 מיליון שקל. אלו יזכו להטבות בעמלות ובשירותים.

 

 

פיקוח על מחירים

הבנקים יחויבו לפרסם את העמלות שהם גובים

* בנק ישראל שם דגש מיוחד על ניהול תיקי ניירות ערך. כך, ממליצים בבנק לשנות את מבנה עמלת דמי ניהול, שמכניסה לבנקים יותר מ־3 מיליארד שקל בשנה. על פי ההמלצות, הבנקים יעניקו עמלה מופחתת על אחזקה במק"מ של בנק ישראל, זאת משום שההשקעה במק"מ אמורה להוות תחליף להשקעה בפיקדונות שהבנק מציע. בנוסף, הוועדה תמליץ לחייב את כל הבנקים לתת עמלות דמי ניהול מופחתות ללקוחות שמנהלים את תיק ניירות הערך שלהם באינטרנט וכן לקבוע תקרת מקסימום לעמלת דמי הניהול. כיום אין תקרה מקסימלית לעמלה זו.

 

בנק דיסקונט גובה את העמלה הגבוהה ביותר - 0.8% בשנה משווי הנכסים בתיק ההשקעות - והפועלים ולאומי את העמלה הנמוכה ביותר - 0.6%. עם זאת לקוחות רבים, ובעיקר לקוחות עם תיקי השקעות גדולים, מקבלים הנחה משמעותית על עמלה זו. בפועל, עמלה זו עומדת על 0.35%–0.4%. בבנק ישראל ממליצים לחייב את הבנקים לפרסם את העמלות שהם גובים בפועל, כדי לעורר את התחרות בתחום. בנוסף, בבנק ישראל מתכוונים לחייב את הבנקים לתמחר מחדש גם את גובה עמלת קנייה ומכירה של ניירות ערך, באופן שישקף טוב יותר את העמלות שנגבות בפועל ולא רק את התעריפון הרשמי, וכך להוזיל מחירים ללקוחות שמנהלים תיקי השקעות.

כאמור, עמלת דמי הניהול היא עמלה שנגבית כאחוז מסוים משווי תיק ההשקעות. לחלופין, עבור תיקי השקעות קטנים מאוד הבנקים רשאים כיום לגבות סכום מינימלי קבוע - למשל, 45 שקל בשנה בבנק הפועלים או 32 שקל בשנה בדיסקונט - אם העמלה האחוזית נמוכה מדי. בבנק ישראל ממליצים לבטל את האפשרות לגבות את העמלה המינימלית, ובכך להיטיב במיוחד עם בעלי תיקי ניירות ערך קטנים.

בנוסף, בתחום חשבון העו"ש, בנק ישראל מתכוון לחייב את הבנקים לתת ללקוחות שבוחרים לסגור חשבון ולעבור לבנק אחר לשמור על אותן הטבות שנהנו מהן קודם אם יחליטו לחזור לבנק. כמו כן, בנק ישראל יגביל את גובה העמלות שגובים הבנקים על העברת תיק ניירות ערך אל בתי השקעות. צעדים אלה נועדו להגביר את כוח המיקוח שיש ללקוחות הפרטיים כלפי הבנקים כדי לעודד את התחרות.

 

 

רפורמות מבניות

הבנקים יוכלו לקבל מידע פיננסי חיובי על הלקוחות ללא הסכמתם

* לאחר שבחנה את הנושא, ועדת זקן הבינה שהגיעה השעה לגייס את ההתפתחויות הטכנולוגיות, להתאים את המערכת הבנקאית למאה ה־21 ולהתמודד עם סיכוני אבטחת המידע במקום לפחד מהם. בוועדה ממליצים לאפשר פתיחת חשבונות בנק באמצעות האינטרנט, בכפוף לשורה של אמצעי זיהוי ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות של שיחות וידיאו. חשבונות בנק שייפתחו באינטרנט יוגבלו ולא יאפשרו, למשל, העברת כספים לחו"ל, כדי למנוע פרצות להלבנת הון.

בנוסף, הוועדה ממליצה להגביר את התחרות בין הבנקים לבין בתי ההשקעות על ידי מתן אפשרות לפתיחת חשבונות השקעות באינטרנט גם בבתי ההשקעות וכן לפעול כדי להקטין את עלויות המעבר בין הבנקים לבתי השקעות. צעדים אלה יבוצעו בשיתוף רשות ניירות ערך.

* בנוסף, הוועדה ממליצה להגביר את הפיקוח על שוק ההלוואות החוץ־בנקאיות, שכולל גם את הגופים המוסדיים, גם את חברות כרטיסי האשראי וגם את החברות לניכיון צ'קים שפועלות בשוק האפור. על פי ההמלצה, המדינה תחלק רישיוניות לגופים אלה לאחר שתוודא שהם עומדים בתנאים מסוימים. עם זאת, בבנק ישראל לא בטוחים מהו הגוף הנכון לבצע את הפיקוח אך מבינים שיישום המלצות אלה יחייב תהליכי חקיקה נרחבים והקצאת משאבים משמעותית, והמלצה זו נמצאת בשלבי בחינה נוספים.

לאחר שיחולקו רישיונות לגופים שנותנים אשראי לציבור, הוועדה ממליצה לקבוע תקרה מקסימלית לריבית שאותם גופים יוכלו לגבות מן הלקוחות. התקרה תהיה בגובה הממוצע החודשי של תשואות אג"ח קונצרניות צמודות בתוספת 15%. למעשה, ריבית זו גבוהה מהריבית המקסימלית שמותרת כיום בשוק האפור - 8%. הרציונל מאחורי ההמלצה להעלות את הריבית המקסימלית הוא לאפשר לגופים הפיננסיים להעניק יותר אשראי, גם ללקוחות מסוכנים יותר. על רקע הבעייתיות של המלצה זו, כאמור, היא נמצאת בתהליכי בחינה נוספים. גורם בוועדת זקן מסר בתגובה כי "הצוות טרם סיים לגבש את המלצותיו לדו"ח הביניים. הדו"ח יפורסם בזמן הקרוב".

תחום מרכזי נוסף שבו הוועדה ממליצה לפעול כדי להגביר את התחרות הוא תחום נתוני האשראי. כבר מ־2002, לאחר שהנושא הוסדר בחקיקה, הבנקים וגופים פיננסיים אחרים רשאים לקבל מידע על לקוחות שמבקשים לקבל אשראי (לקניית דירה ולמטרות אחרות). כך, הבנקים יכולים לדעת למי יש היסטוריה של פיגור בתשלומים, למי יש תיקים בהוצאה לפועל, ומידע נוסף. בנוסף, הבנקים יכולים לקבל מידע חיובי על לקוחות, אבל רק אם הלקוחות נותנים לכך את הסכמתם המפורשת בכתב, דבר שמהווה חסם לקבלת המידע.

כעת, בבנק ישראל ממליצים לפתור חסם זה ולאפשר לבנקים ולגופים פיננסיים אחרים לקבל גם מידע חיובי על הלקוחות ללא קשר להסכמתם, למשל גובה חסכונות ופיקדונות ומשכנתאות שקיבלו. המלצה זו היא משמעותית מאוד להגברת התחרות של הבנקים על הלקוחות הטובים - אלה שעומדים בהחזר התשלומים ומנהלים תיקי השקעות גדולים יחסית. לכן, המלצה זו עשויה לסדוק את חזית ההתנגדות הכללית שהבנקים יציגו ביחס להמלצות, ולפלג בין שני הבנקים הגדולים לבין הבנקים הקטנים. שכן אם ההמלצה תאושר, הבנקים הקטנים יוכלו לאתר באופן יזום את הלקוחות האיכותיים של הבנקים הגדולים, ולנסות לפתות אותם לעבור אליהם תמורת תנאים טובים יותר ומחירים זולים יותר. אי לכך, הפועלים ולאומי צפויים להתנגד להמלצות אלה, כפי שעשו ב־2008 בשעה שתקנות ברוח זו הוגשו על ידי הממונה על שוק ההון לאישור הכנסת. הבנקים הפעילו לחצים, והתקנות נגנזו. כדי לקדם את הנושא בוועדה

ממליצים להקים מסלקה מרכזית שתאפשר לכלל השחקנים למשוך ממנה מידע ולהעניק דירוג אשראי אישי לכל לקוח.

* בוועדת זקן עוד הבינו שאחת הדרכים להגביר את התחרות במערכת הבנקאית היא לגייס לטובת העניין את בתי ההשקעות. אלה לא יכולים ולא מעוניינים להתחרות בבנקים על הלקוחות הפחות טובים של הבנק - לקוחות עם הכנסות נמוכות, בעיקר בפריפריה - אבל בהחלט מעוניינים לנגוס בנתח הלקוחות האיכותיים, שמנהלים לא מעט כסף.

לשם כך הוועדה סימנה תחומים מסוימים שבהם היא מעוניינת להחליש את הבנקים ולחזק את בתי ההשקעות. כך, למשל, הוועדה ממליצה לאסור על הבנקים להמשיך לתת שירותי תפעול לקופות גמל ולקרנות נאמנות, יכולת שהושארה בידיהם אחרי רפורמת בכר ב־2005, כמעין פיצוי על החובה למכור את קופות הגמל שהחזיקו בהן. עוד הוועדה ממליצה ליצור אלטרנטיבה להפצת קרנות נאמנות, דבר שנעשה כיום באופן בלעדי על ידי הבנקים. בוועדה מקווים שצעדים אלה יגבירו את כוחם של בתי ההשקעות בתור אלטרנטיבה לבנקים בכל הקשור לתיקי ניירות ערך, ובכך ייאלצו את הבנקים להפחית את המחיר שהם גובים עבור עמלות הפצה, עמלת דמי ניהול ועמלות קנייה ומכירה.