הרפורמה בתעודות הסל עברה משוכה גבוהה: "מטרתנו היא להגן על הציבור מבלי לזעזע את הענף"

תיקון החוק שיזמה רשות ני"ע להסדרת תחום תעודות הסל באופן דומה לקרנות הנאמנות אושר אתמול על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה. מדובר בתיקון לחוק השקעות משותפות בנאמנות, שהסדיר עד היום רק את פעילות קרנות הנאמנות. עד עתה, הצעת תעודות סל לציבור הוסדרה בהיבטים של דיווח בלבד - אך לאחר שיושלם תהליך החקיקה יעברו תעודות הסל להיות מפוקחות על ידי הרשות, מצב שימנע לדבריה את ה"ארביטראז' רגולאטורי" הקיים כיום בין המוצרים.

דודו לביא, מנהל מחלקת השקעות ברשות ני"ע הסביר ל"כלכליסט", כי "מדובר במהלך הסדרתי משמעותי ביותר, הן מבחינת היקפו והן מבחינת תוצריו. המהלך נעשה בשיתוף פעולה עם תעשיית תעודות הסל ונועד לשמר את הפעילות הקיימת של תעשיית תעודות הסל ואף לייצר פלטפורמה להתפתחותה בעתיד. זאת למרות השינויים המהותיים שהוא מגלם, ובמקביל להגברת ההגנה על ציבור המשקיעים".

ואכן התהליך היה ממושך - ההחלטה על העברת תעודות הסל לפיקוח התקבלה כבר במרץ 2008 - יותר מארבע שנים, בשל הרצון שלא לזעזע את הענף המנהל היום נכסים בהיקף של כ־60 מיליארד שקל.

לחזק היציבות בענף

ההוראות החדשות המרכזיות שמוצעות בנוגע לתעודות הסל נועדו לחזק את היציבות בענף: הנכסים של תעודות הסל לא יהיו של המנפיק אלא של המשקיעים בתעודה; יוקם חשבון מגבה שמטרתו יצירת כרית ביטחון זמינה להבטחת פעילות מנהל תעודת הסל; ייקבעו כללי השקעה שמטרתם הבטחת סיכויי עמידת מנהל התעודה בהתחייבויותיו ותחויב עשיית שוק. בנוסף מוצע לקבוע הוראות לעניין כשירות מנהל תעודת הסל, ממשל תאגידי, הון עצמי וביטוח, דרישה לקבלת אישור הרשות להיתר שליטה במנהל תעודת סל, דרישה לאישור הרשות לפעול כמנהל תעודת סל וסמכות לרשות להתלות את האישור מטעמי מהימנות.

השינוי צפוי להתרחש בשני מישורים: מבחינה משפטית, ישונה המצב הנוכחי של תעודת סל שיהפכו להיות דומות יותר לאגרות חוב המונפקות על ידי גוף, כשבנכס יכול להיות בו אירוע של חדלות פירעון. הגופים יעברו למודל הקיים בקרנות הנאמנות, כך שהנכסים מוקנים לבעל התעודה - כשבמקביל, מנהל התעודה צריך להשלים חוסרים.

בנוסף על גוף המנהל תעודות סל תהיה החובה לייצר כרית ביטחון, בגין כל סיכון אפשרי - סיכון תפעולי, סיכון שוק וכדומה - כשהמנהל יחוייב להפקיד כסף בחשבון, על מנת שהמנפיק לא יהיה בסטייה מההתחייבות שלו. "אנחנו נמצאים בתהליך שמיועד, להסיט ספינה מאוד גדולה לכיוון חדש. על כן אנחנו שואפים לכך שהיקף השינויים שהתעשייה תצטרך לעשות במועד כניסת החוק לתוקף יהיה קטן ככל הניתן ומקדמים עם התעשיה שיח על מנת להביא לאימוץ וולונטרי של חלק ניכר מההוראות עוד לפני כניסת התקנות לתוקף", מסביר לביא. "אנחנו רוצים שהיקף השינויים שהתעשייה תצטרך לעשות במועד כניסת החוק יהיו מינוריים, כך שיהיה מקום של אימוץ ולונטרי לרוחב התעשייה, עוד לפני כניסת התקנות לתוקף. חלק מהדברים כבר יאומצו בחודשים הקרובים".

בנוסף, מוצע במסגרת התיקון לחוק להסדיר את "קרן הסל". קרן סל היא מכשיר פיננסי חדש המבוסס המודל האמריקאי של ה־ETF, תוך ביצוע התאמות לשוק ההון הישראלי. קרן הסל תהיה קרן נאמנות סגורה, מחקה, שיעודה השגת תוצאות הדומות ככל הניתן לשיעור השינוי בנכס המעקב. יחידותיה ירשמו למסחר בבורסה ורכישת יחידותיה תתאפשר במהלך המסחר בלבד ואולם - ניתן יהיה לפדות את יחידותיה בכל יום מסחר.

כבר כיום קיימות קרנות מחקות בישראל, בהיקף של כ־4.5 מיליארד שקל בלבד, אך הן נחשבות למוצר נחות. הן לא נסחרות בבורסה ולא מאפשרות להגיב לשינויים בשוק. זהו מצב שונה מאשר בארה"ב כיום, שם ה־ETF יותר פופולריים מתעודות הסל.

ההבדל בין תעודות הסל לבין קרן הסל הוא שהראשונה הוא מוצר המתחייב על מדד, בעוד שהאחרונה היא מוצר המתחייב למאמץ הטוב ביותר (BEST EFFORT). אך למרות הנחיתות לכאורה של קרן הסל, שאינה מתחייבת לעקוב בדיוק אחרי המדד, במסגרת התיקון לחוק קרנות הסל נהנות מיתרון משמעותי - הן מערכת סגורה, כך שכל רווחיהן נכנסים לתוך הקרן. לדוגמא: כל רווחי השאלת ניירות ערך, או רווחי הון ייכנסו לתוך הקרן ולא ילכו אל המנפיק כמו בתעודות הסל.

"דפוס ההשקעה הפאסיבית" אומר לביא, "צובר לו תומכים רבים בארץ ובעולם. אפיינו את קרן הסל, שהיא מוצר השקעה מסוג זה, באופן שיקנה לה יתרונות יחודיים, שיאפשרו לה להוות אלטרנטיבה הולמת, הן מצד הביקוש והן מצד ההיצע, לתעודות הסל. שני מוצרים אלה יחדיו, על תכונותיהם ויתרונותיהם היחודיים, צפויים לספק מענה מקיף והולם למשקיעים".

גם בכרית הביטחון יהיה הבדל מהותי בין תעודות הסל לבין קרנות הסל, שם ההפקדה בחשבון המגבה תתחיל מעשרות מיליוני שקלים ותגיע עד כ־100 מיליון שקלים, כפונקציה של מאפייני הפעילות של תעודות הסל (סוג הנכסים, היקף הנכסים). לעומת זאת בקרנות הסל זה יהיה מדובר במיליונים בודדים - כי זה נכס שלא מתחייב.

ענף תעודות הסל מנהל נכסים בהיקף של כ־60 מיליארד שקלים כיום, כשקרנות מחקות מנהלות נכסים בהיקף של 4.5 מיליארד שקל בלבד, מתוך תעשיית קרנות הנאמנות המגלגלת 152.5 מיליארד שקל. ההכפפה של תעודות הסל לאותו פיקוח כמו קרנות הנאמנות תאפשר בעתיד איחוד של חברות הקרנות עם תעודות הסל, דבר שיאפשר לחברות לחיסכון בעלויות.

שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך | צילום: עמית שעל

בתעשייה לא מופתעים

בועז נגר, יו"ר חברת תעודות הסל קסם ויו"ר איגוד תעודות הסל, הסביר ל"כלכליסט כי "זו 'מהפכה' שמדברים עליה הרבה זמן ולכן אין פה הפתעות. רשות ני"ע רוצה לפקח בצורה הדוקה יותר על שוק תעודות הסל - זה מהלך שידוע לשוק כבר הרבה זמן".

"רוב ההפתעה נמצאת בתקנות", מסביר נגר, "שעדיין לא נכתבו, עד שלא נראה את התקנות, קשה לאמוד את ההשפעה של החוק, הפרטים נמצאים בתקנות".

נגר מסביר כי הגופים ערוכים לתיקון והדרישות הנובעות ממנו "מבחינת הדרישה לביטחונות יש הגדלה מאוד משמעותית של ההון העצמי, אבל גם פה לא יהיו זעזועים, כי נעשית בשיתוף התעשייה. מדובר בהגדלה של כמה מיליוני שקלים שיושלמו ברבעון הקרוב על ידי כל החברות. מבחינת ההון העצמי הנושא די סגור".

נגר לא חושש מכך שקרנות הסל החדשות ינגסו בפעילות חברות תעודות הסל - להיפך. "אני מניח שאלו שיש להם ניסיון בתעודות סל, ינהלו גם את קרנות הסל, ופשוט נוכל להציע מוצר נוסף. אני לא חושב שהמהלך ישנה את היקף השוק או את השחקנים המרכזיים בו - אולי רק חלוקת העוגה תשתנה".

השלב הבא בתהליך אישור תיקון החוק בקריאה ראשונה בכנסת, שלאחריה יעבור דיון וסבב תיקון. לאחר מכן יעלה החוק לקריאה שנייה ושלישית. ברשות ני"ע מקווים כי התהליך יגיע לסיום במחצית השניה של השנה. בשוק מעריכים, כי התקנות יתפרסמו להערות לציבור במקביל להתקדמות החקיקה באופן שלא יגרום לאי ודאות בשוק.