צילום: shutterstock
הבורסה מתכווצת: 17 הצעות רכש מינואר - ואפס הנפקות
מתחילת 2012 הגישו בעלי שליטה הצעות רכש מלאות בהיקף כספי של יותר מ־563 מיליון שקל - לעומת 473 מיליון שקל במהלך 2011 כולה
מאז כניסתו של תיקון 16 לחוק החברות לפני כשנה, ביחד עם המגמה הנמשכת של הידוק הרגולציה בשוק ההון ויישום מסקנות ועדת הריכוזיות, מתגבר גל החברות בשוק שהגישו הצעות רכש למניותיהן במטרה לחזור ולהיות חברות פרטיות.
מניתוח "כלכליסט" עולה כי בחמשת החודשים הראשונים של השנה הוגשו לא פחות מ־17 הצעות רכש מלאות, מתוכן תשע נענו וארבע מהן טרם הגיעו למועד ההכרעה. ב־2011 הוגשו 23 הצעות רכש מלאות, מתוכן נענו 12, וזאת לעומת עשר הצעות בלבד שהוגשו ב־2010, שמתוכן נענו שמונה.
עשר מתוך הצעות הרכש הוגשו השנה עד סוף פברואר, ומאז אפריל אנחנו נמצאים בגל חדש של הצעות. בסך הכל מאז תחילת השנה, היקף הצעות הרכש הסתכם ביותר מ־563 מיליון שקל, זאת לעומת 473 מיליון שקל בכל 2011. בין הצעות הרכש הבולטות נמצאות שתי חברות בשליטת קבוצת אפריקה של לב לבייב. לבייב השלים הצעת רכש מוצלחת למחיקת נגב קרמיקה מן המסחר (לאחר שהצעה דומה שהוגשה לפני כשנה נכשלה) בהיקף של 32.3 מיליון שקל. מנגד, הצעת הרכש הגדולה יותר, למחיקת חברת הנדל"ן דניה סיבוסתמורת 111 מיליון שקל, נדחתה על ידי בעלי המניות מן הציבור.
הצעה נוספת שהוגשה לאחרונה היא הצעת הרכש שהגישה חברת גאראפה ההולנדית, שבשליטת האוליגרך אלכסנדר נסיס, לרכישת כל מניות ברן. ההצעה בולטת, הן בהיקפה - 146 מיליון שקל - והן בשל העובדה שנסיס שולט במניות בהיקף של 25% בלבד מברן.
תיקון 16 לחוק החברות גרם לבכירים רבים לוותר על חלק מתפקידיהם ועל מעורבותם של בני משפחה בחברה. בנוסף, בעלי שליטה בחברות שהסחירות בהן דלה, אינם רוצים או אינם יכולים להנזיל את אחזקותיהם בגלל היקף המסחר בהן, וכדי להימנע מהגבלות רגולטוריות הם מעדיפים את אופציית הצעת הרכש. להכבדות הרגולטוריות מצטרפות גם העלויות הישירות והעקיפות שכרוכות ברישומן של חברות למסחר בבורסה ובהכנת הדו"חות על פי דרישת רשות ני"ע, הוצאות שיכולות להאמיר למיליוני שקלים שאינם נמצאים בהישג ידן של חברות קטנות.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה