לברון נגד דוראנט - סרט תדמית

צעידה מהירה על הליכון תוך נענוע כדור כוח מצד לצד; צעדי רדיפה עם כבל מתח שמוסיף התנגדות; כפיפות בטן זריזות; דחיקת משקולות מאומצת. ככה, אחד לצד השני, קווין דוראנט ולברון ג'יימס התכוננו לעונת 2011/12 המקוצרת והמתישה של ליגת ה־NBA. עונה שתגיע לסיומה בשבועיים הקרובים בסדרת גמר בין אוקלהומה סיטי ת'אנדר של דוראנט לבין מיאמי היט של לברון ג'יימס.

שואפים לגדולה

Striving for Greatness הוא שם סדרת הפרקים הקצרים שהועלו ליוטיוב בנובמבר האחרון, כחודש לפני פתיחת העונה, ובה נראים שני כוכבי־העל מתאמנים יחד. העבודה הקשה ששניהם השקיעו לאורך הפגרה הארוכה נוכח השביתה שאיימה לחסל את כל עונת ה־NBA היא לא קו הדמיון היחיד בין שני השחקנים הכי טובים בעולם.

קודם כל, על המגרש - שניהם סיוטי מאצ' אפ. שחקנים שאין באמת אף אחד בעולם שיכול לשמור עליהם. שניהם רשומים אמנם בעמדה מספר 3 (סמול פורוורד) אבל מסוגלים לשחק בהתקפה כל תפקיד מ־11 (רכז) עד 4 (פאוור פורוורד), וגם עושים זאת לעתים קרובות. שניהם גבוהים מאוד (ג'יימס 2.03 מ', דוראנט רשום 2.06 מ' אבל מי שראה אותו מחבק את טים דאנקן, 2.11 מ', יודע שהוא הרבה יותר קרוב לסנטר של סן אנטוניו ספרס מאשר לנתון הרשמי), ושניהם משלבים יכולות של שחקנים נמוכים עם יכולות אתלטיות ופיזיות של שחקני פנים. הם שחקני העתיד, שאנחנו רואים לנגד ענינו.

ואם נישאר רגע על הפרקט, אז נזכיר גם את העובדה שמדובר בשני הסקוררים הבולטים בליגה, צמד צוברי הנקודות היעילים והמגוונים ביותר בעולם. בנוסף, שניהם מרימים לקבוצותיהם תרומה משמעותית בשלל אספקטים אחרים של המשחק כמו ניהול התקפות, ריבאונד והגנה. האופן שבו התחלקו השנה בשני התארים האישיים הכי חשובים בליגה (לברון נבחר ל־MVP, דוראנט סיים שני במשאל; דוראנט זכה בתואר מלך הסלים, לברון סיים... שני ברשימה) יכול ללמד משהו על הדומיננטיות של השניים.

מתורגם לכסף

אבל גם כשהבאזר צופר והקהל עוזב את האולם, קווי הדמיון בין השניים לא מתרחקים יותר מדי. קודם כל, השכר שלהם העונה הוא כמעט זהה: 16.3 מיליון דולר לדוראנט, 16.0 לג'יימס. וגם בעתיד הם לא יתרחקו. דוראנט יכניס מהת'אנדר 17.5, 18.7, 19.9 ו־21.2 מיליון בארבע העונות הבאות. ג'יימס יעשה 17.5 ו־19.0 לפני שתהיה לו אופציה ל־20.59 ול־22.1.

ומעבר לשכר שלהם, מדובר כיום בשניים מהמפרסמים הגדולים ביותר בארה"ב - כצפוי משני השחקנים הכי טובים ב־NBA, ליגה של כוכבים שפניהם של מיטב בניה מוכרים בציבור האמריקאי יותר מאשר אלה של כוכבי ענפים אחרים. מייקל ג'ורדן, צ'ארלס בארקלי, שאקיל אוניל וקובי בראיינט היו, כל אחד בזמנו, למפרסמים הכי פופולריים בארה"ב, ולברון ג'יימס וקווין דוראנט ממשיכים בקו הזה.

ראשית, שניהם חתומים בנייקי על עסקאות מכניסות מאוד. דוראנט חתם ב־2007 על חוזה ל־7 שנים תמורת 60 מיליון דולר - עסקה מעולה לחברה. העסקה האחרונה של ג'יימס עם ענקית מוצרי הספורט, שנחתמה לפני כשנתיים, שווה 90 מיליון דולר ל־7 שנים. 

לא לברון ולא דוראנט הם גברים של חברה מסחרית אחת. ג'יימס מפרסם, בין היתר, גם את הענקיות ספרייט ומקדונלד'ס, דוראנט חבר לגייטורייד, ספרינט, Skullcandy ו-EA Sports - כולן מהמובילות העולמיות בתחומן. אלא שכאן לברון פותח פער מדוראנט - ג'יימס, שנמצא בליגה מאז 2003 ושהפך ללהיט עוד בהיותו תלמיד תיכון, מכניס בשנה כ־33 מיליון דולר מפרסום, כמעט כפול מכוכבה של אוקלהומה סיטי ויותר מכל שחקן NBA אחר. הכנסותיו של ג'יימס מפרסום מציבות אותו במקום השלישי מבין ספורטאי תבל, רק אחריטייגר וודס ופיל מיקלסון, ענקי הגולף.

הפער שלברון הספיק לפתוח בארבע השנים שבילה בליגה לפני עונת הרוקי של דוראנט ב־2007/8 מתבטא גם בשלל הדירוגים שמגזינים מובילים כמו "פורבס", "ספורטס אילוסטרייטד" ו"ביזנס וויק" מפרסמים מדי שנה. בדירוגי מפורסמים או "בעלי כוח" למיניהם לברון ניצב כדרך קבע בצמרת, אבל דוראנט מקזז את הפער. בין 2010 ל־2012 דוראנט הכפיל את הכנסותיו מפרסום, מה שבין היתר התבטא בעלייה מהמקום ה־25 בדירוג הכוח של בלומברג ("ביזנס וויק") ל־17. הדירוג הזה, אגב, פורסם בינואר - הרבה לפני שדוראנט זכה בפעם השלישית ברציפות בתואר מלך הסלים (הראשון מאז ג'ורדן לעשות זאת) והוביל את קבוצתו לגמר בפעם הראשונה. הפער מלברון, שדורג שם במקום הרביעי (רק אחרי שלישיית רכזי־העל מהפוטבול, דרו בריס, ארון רודג'רס וטום בריידי), ימשיך להתקזז.

אני לוזר?!

 

אבל בעוד שדוראנט מפגר אחרי ג'יימס בכל הקשור לחשבון הבנק או לדירוגי הכוח, ההשפעה והפרסום השונים, סדרת הגמר בין אוקלהומה סיטי שלו לבין ההיט של לברון יכולה בהחלט להיות נקודת המפנה שתגרום לכך ששארית הקריירה של ג'יימס תוקדש למרדף אחרי דוראנט.

כי עם כל הכבוד לקווי הדמיון בין השניים, הקבוצה של דוראנט מגיעה לגמר הזה כפייבוריטית לזכייה לא מעט בזכות ההבדל הכי גדול בין דוראנט לבין ג'יימס: היכולת להתעלות ברגעים האחרונים של משחקים ולנצח קרבות צמודים.

ג'יימס סובל כבר שנים מתדמית בעייתית ומאוד נתונה לוויכוח של "לוזר". של אחד שברגעים הכי מכריעים של המשחקים הכי חשובים לא יצליח לייצר את הפעולה האחת הזו שתביא את הניצחון. הבעיה עם התדמית הזו שהיא מתעלמת מכמה משחקים צמודים וחשובים שלברון כן ניצח בקריירה שלו, והיא מתעלמת גם מהעובדה שלעתים ג'יימס מצטיין כל כך במשחקים קריטיים עד שאין צורך בסיומת מורטת עצבים.

אז על מה מבוססת התדמית הזו? בעיקר על העובדה שזוהי עונתו השמינית של ג'יימס בליגה, ושהוא בדרך להופעה שלישית בגמר - אבל עדיין מחפש אליפות ראשונה. סדרת הגמר אשתקד, שבה הפסידה מיאמי שלו ושל דוויין ווייד לדאלאס מאבריקס, בזמן שלברון כושל ברבע האחרון של כמעט כל משחקי הסדרה ובסך הכל מציג יכולת דלה בהרבה מזו שהוא בדרך כלל מציג, הוסיפה כל כך הרבה עצים למדורה, וכרגע יש רק דרך אחת ללברון להוריד מעליו את התווית שהודבקה לו: להצטיין בגמר, בכל דקה, של כל משחק, ולהביא אליפות לסאות' ביץ'.

הבעיה שלו היא שמולו ניצבת קבוצה טובה יותר, מוכשרת יותר, עמוקה יותר וצעירה יותר. קבוצה שהכוכב הכי גדול שלה לא מפחד לקחת, ולקלוע, את הזריקה האחרונה. אם מיאמי תפסיד בסדרת הגמר הזו, דווקא ההבדלים בין ג'יימס לבין דוראנט יהיו מה שיגדיר את הקריירות שלהם. לא משנה כמה קשה הם יעבדו ביחד, מול המצלמות, גם בפגרה הבאה.