החיים בהרחבה

עו"ד איתן מימוני, קיבוצניק לשעבר שמכיר היטב את התחום, מסביר שעיקרון הערבות ההדדית שעומד בבסיס חיי הקיבוץ גורם לקיבוצים לשים דגש על היכולות הכלכליות והתעסוקתיות של המועמדים, כדי שהקיבוץ יוכל לתמוך בחברים שיאבדו את יכולת ההשתכרות והעבודה.

האם הקיבוץ יכול לדרוש מהמועמד לחברות להציג תעודת יושר? עו"ד מימוני מציין, שהחוק בעניין הזה תוקן, ולקיבוץ אסור לדרוש תעודת יושר, ואכן, ועדות המיון נמנעות כיום מלשאול על עבר פלילי.

בקיבוצים דתיים קיים תקנון התנהגות מחייב שנוגע גם בהקפדה על קיום מצוות, גם ב"קוד" לבוש מקובל, ואפילו בנורמות אסתטיות. למשל, בקיבוץ הדתי חפץ חיים, אסור לחברים לבנות בית ללא גג רעפים אדום, והם צריכים לבנות את הבית על פי רשימה מצומצמת של דגמים, בהתאם לגודל הדרוש למשפחה.

בתהליך המיון נשאלים המועמדים שאלות על אורח החיים הדתי שלהם, ונדרשים גם להשתתף במבחנים ובמשחקי סימולציה בפיקוח פסיכולוג.

אז מה צריכה משפחה ממוצעת לעשות במבחנים ובתהליך הקבלה? עו"ד מימוני ממליץ לענות תשובות כנות ופשוטות ומזכיר שהקיבוץ מעוניין לקבל משפחות נורמטיביות שיזרימו דם חדש לגני הילדים ובתי הספר. נכון, בדרך אולי תצטרכו לבלוע צפרדע או שתיים, ולחשוף כמה דברים שאולי לא חשבתם לדבר עליהם. אבל בסוף התהליך מחכה לכם הבית ההוא עם פיסת הדשא והריח של הרפת..