אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכוח האמיתי של הנבחרת היוונית צילום: אי פי אי

הכוח האמיתי של הנבחרת היוונית

היוונים התחברו לשורשים הספרטניים שלהם לפני שמונה שנים ומאז הם מסרבים לוותר עליהם

17.06.2012, 20:15 | אוריאל דסקל
במשחק הראשון של היוונים ביורו 2012 נגד פולין נצפה רק אוהד אחד עם קסדה ספרטנית. אתמול נגד רוסיה כבר היו מספר רב של אוהדים עם הקסדה המוזהבת שהלוחמים הטובים בהיסטוריה לבשו. החיבור של היוונים ללוחמים ספרטנים אינו מקרי.

כשאוטו ריהגל מונה לאימון הנבחרת הוא אמר ש"היוונים צריכים להיות טובים במה שהם יכולים להיות טובים". וזה בלהיות הגנתיים, אולטרה הגנתיים אפילו. הגנתיים אך חכמים וערמומיים. וזה כי בשביל לשחק כדורגל כמו ספרד או הולנד צריך שחקנים כמו ווסלי סניידר וצ'אבי - ואת זה אין ליוון.

הנבחרת היוונית לפני ריהגל היתה מלאה בשחקנים נמוכים, דריבליסטים, "פנטסיסטים", שאולי היו מאוד פופולרים בכדורגל היווני, אבל הם ממש לא היו מוצלחים ברמה הבינלאומית. זכורה בעיקר ההשפלה שלהם במונדיאל 1994. הם הובסו בכל המשחקים שלהם כי הם פשוט לא היו מספיק טובים. ריהגל דרש לשנות מהבסיס את איך שהכדורגל היווני ראה את עצמו ולקח שחקנים גדולים, חזקים וממושמעים (כדורגלנים "מערב אירופים") כדי לשחק כדורגל, יש לומר, די פרימיטיבי, שכלל שמירות אישיות ו-11 שחקנים מאחורי הכדור.

ספרטני. ריהגל בעצם דרש משחקניו להילחם מול מעצמות הכדורגל הגדולות, באותה אסטרטגיה אותה אימץ ליאונידס ה-1, מלך ספרטה, נגד כוחותיו הגדולים והעדיפים של אחשורוש ה-1 במעבר תרמופילי - כלומר לצמצם את שטח הלחימה כך שהיתרון הגדול של היריבה לא יבוא לידי ביטוי, צילום: רויטרס ספרטני. ריהגל בעצם דרש משחקניו להילחם מול מעצמות הכדורגל הגדולות, באותה אסטרטגיה אותה אימץ ליאונידס ה-1, מלך ספרטה, נגד כוחותיו הגדולים והעדיפים של אחשורוש ה-1 במעבר תרמופילי - כלומר לצמצם את שטח הלחימה כך שהיתרון הגדול של היריבה לא יבוא לידי ביטוי | צילום: רויטרס ספרטני. ריהגל בעצם דרש משחקניו להילחם מול מעצמות הכדורגל הגדולות, באותה אסטרטגיה אותה אימץ ליאונידס ה-1, מלך ספרטה, נגד כוחותיו הגדולים והעדיפים של אחשורוש ה-1 במעבר תרמופילי - כלומר לצמצם את שטח הלחימה כך שהיתרון הגדול של היריבה לא יבוא לידי ביטוי, צילום: רויטרס

הכדורגל הזה היה יכול להיות כישלון גדול של ריהגל, אבל אז נעשה החיבור הסופי של נבחרת יוון החדשה לזהות הלאומית היוונית. ריהגל בעצם דרש משחקניו להילחם מול מעצמות הכדורגל הגדולות, באותה אסטרטגיה שאותה אימץ ליאונידס ה-1, מלך ספרטה, נגד כוחותיו הגדולים והעדיפים של אחשורוש ה-1 במעבר תרמופילי - כלומר לצמצם את שטח הלחימה כך שהיתרון הגדול של היריבה לא יבוא לידי ביטוי.

ברגע שזה קרה ראה כי השחקנים והאוהדים אימצו ערכים "ספרטנים" - אומץ לב, נכונות להקרבה למען חבריך והסתפקות במועט - שהיוו חיבור לגאווה יוונית עתיקה והביאו לשחקנים בעלי מוטיבציה גבוהה וקהל יווני נחוש.

פרננדו סאנטוס, המאמן הפורטוגלי שירש את ריהגל, המשיך לבנות על אותה המורשת בחוכמה רבה. ועובדה: הקבוצה הפסידה רק פעם אחת תחתיו במשך שנתיים. היוונים לא מצטערים על הסגנון שלהם והם גם לא מתכננים לשנות אותו. הוא הסגנון שלהם. סגנון יווני. זהות ספורטיבית שמשולבת בזהות לאומית ממעמקי ההיסטוריה. משהו להיות גאה בו. במיוחד בימים בהם מכנים את היוונים באירופה "עצלנים" ו"לא יעילים".

בסטטיסטיקה של משחק זה נראה כך: 12 בעיטות בלמו שחקני יוון נגד רוסיה - שיא במשחק יורו (השיא הקודם היה שייך לנבחרת אנגליה מ-2004). כשמישהו בולם בעיטה בגופו, הוא בעצם מקריב את עצמו לטובת הכלל. יש שיקראו לזה בונקר, היוונים קוראים לזה גבורה.

ההבדל בין סמאראס ליצחקי

לאחרונה שוחרר ברק יצחקי ממכבי תל אביב. יצחקי נחשב פעם לכישרון ישראלי גדול. דריבליסט ופנטזיונר גדול. אבל הוא נפל למלכודות הדבש שנקראות "הייפ","פרסום" ו"תהילה". וזה גרם לו "לאבד את זה". בהשוואה ליצחקי, גיורגיוס סמאראס אולי לא "טכני" או "פנטזיונר" כמו יצחקי ולכן הוא לא חשב שהכישרון שלו - שהפרשנים בישראל מכנים כ"מוגבל" - מעניק לו את הפריבילגיה לנוח. על המגרש או מחוצה לו.

העבודה שעליה סאמראס זוכה לזלזול מצד הפרשנים והשדרים הישראלים היא אחד מהגורמים החשובים ביותר לניצחון היווני. הוא רץ ומציק ומטריד את הבלמים והקשרים הדפנסיביים של היריבה - ואלו מתקשים לסייע להתקפה שלהם. העבודה של סמאראס היא עבודה קשה וללא תהילה. אין בה דריבלים או צ'אנסים לעשות את "המוב" המצנח. היא פשוט עבודה פיזית קשה לאורך המשחק. אתם יכולים לדמיין את יצחקי או אלירן עטר עושים דברים דומים?

איזו דרכמה!  

אי אפשר להתעלם מהאופי הפוליטי של משחק רבע הגמר האפשרי מול נבחרת גרמניה, שדוחפת את העם היווני לקבלת תקופת צנע קשה. הכותרות יצעקו "איזו דרכמה", הפרשנים יאמרו "היוונים ירצו למרקל את גרמניה" ואם היוונים יפסידו תופיע הכותרת:  "טרגדיה יוונית - היוונים יצאו מהיורו". היכונו לביאת הקלישאות!

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות