כמה זה יכאב?

כבר ארבעה חודשים שסטודנטים אוקראינים מוחים. הם יוצאים לרחובות, כמעט בכל לילה, במספרים הולכים וגדלים, אלפים מתעמתים עם המשטרה, מאות נעצרים, ומאות אלפים מחרימים את הלימודים. מה שהוציא אותם לרחוב מלכתחילה היתה העובדה שהממשלה החליטה להעלות להם את שכר הלימוד בכמה אחוזים בודדים, על פני חמש שנים. כסף קטן.

אבל הסיבה האמיתית היא שהם פשוט לא מוכנים שאת הגירעון בתקציב - שנוצר בגלל מערכת מושחתת ודפוקה - יפילו עליהם. זה עניין עקרוני. לאחרונה הפרלמנט האוקראיני העביר חוק אנטי־דמוקרטי שאוסר עליהם להתארגן ליד אוניברסיטאות ומחייב אותם למסור למשטרה את מסלולי צעדות המחאה שלהם מראש.

הנזק כבר נעשה

תרשו לי רק להוסיף תיקון קטן לפסקה הקודמת: כל זה לא קורה באוקראינה, מדינה שעדיין נאבקת על זהותה הדמוקרטית, אלא בקנדה, אחת הדמוקרטיות הנאורות והמתקדמות בעולם.

אז למה אף אחד בישראל לא ממש שומע על זה? בגלל שהתקשורת העולמית, המערבית, ה"חופשית", רחוקה מלהיות צינור אובייקטיבי שמספר לנו על כל הדברים החשובים והגדולים שקורים בעולם, גם אם זה רלבנטי אלינו לגמרי. התקשורת המערבית נשלטת על ידי גופים כלכליים בעלי אינטרסים ברורים, והאינטרס שמונע מכם לשמוע על מה שקורה בקנדה הוא שאותם גופים כלכליים לא רוצים שתקבלו רעיונות ותצאו שוב לרחובות הקיץ. זה לא טוב לעסקים שלהם. הם מעדיפים אתכם בבית, אז הם מספרים לכם כל הזמן כמה מפחיד ברחוב.

אז למה על החדשות הרעות שמגיעות מאוקראינה- שחיתות, בעיות כלכליות ועוד - אנחנו כן שומעים לאחרונה? ראשית, כי למערכת האינטרסים של התקשורת המערבית אין שום בעיה להמשיך לצייר את אוקראינה כמדינה מושחתת. זה שיש בעיות עם הממשלה והכלכלה באוקראינה לא יגרום לאף ישראלי או צרפתי לקום מהכיסא ולצעוד ברחובות. ושנית, כי אוקראינה מארחת את היורו.

עצם אירוח טורניר גדול שכזה מושך באופן טבעי תשומת לב מהתקשורת העולמית. לצערה של ממשלת אוקראינה, לתקשורת המערבית לא חסרים סיפורים שליליים לדווח עליהם מהמדינה. ולרוע מזלה של ממשלת אוקראינה, היא רחוקה מלהיות מעצמה בסדר הגודל של סין, שקיבלה טיפול סלחני מאוד על מעשיה בטיבט בזמן המשחקים האולימפיים בבייג'ינג, או של אוסטרליה, שנהנתה מעלה התאנה בשם קתי פרימן, שעזר לצייר תמונה יפה ושקרית לחלוטין על מצבם של האבוריג'ינים ביבשת. להיכנס באוקראינה זה נוח. וכאמור - זה לא שחסר על מה.

האירוע המרכזי שעוזר לתקשורת המערבית לייצר סיפורים שליליים מאוקראינה הוא סקנדל יוליה טימושנקו, ראש הממשלה לשעבר, שבשנה שעברה, עת כיהנה כראש האופוזיציה, נעצרה, נכלאה, הוכתה (כנראה) ונשפטה לשבע שנים בכלא בעוון שימוש לרעה בכוחה בזמן שכיהנה כראש ממשלה (הורשעה בגריפת רווחים אישיים לא חוקיים בעסקת גז בינלאומית עם רוסיה). תומכיה מאשימים את הנשיא הנוכחי ויקטור יאנוקוביץ', שהפסיד את כיסאו כראש ממשלה בעבר למחנה של טימושנקו, ברדיפתה ובהפללתה. דיונים בערעורה אמורים להתקיים עוד לפני שהיורו יסתיים.

רמות פשיעה ואלימות גבוהות, קמפיינים מחאתיים כנגד התעללות בבעלי חיים ויחס לנשים ופשע מאורגן הם הנושאים המרכזיים של שלל הדיווחים השליליים שצפים מאוקראינה חדשות לבקרים. ובעוד כישלון משחקי בייג'ינג 2008 להשפיע לטובה על המתרחש בטיבט עדיין חקוק חזק אצל כל מי שזכויות הפרט חשובות לו, הרי שלא קשה לראות כיצד אוקראינה כן תושפע מהלחץ הבינלאומי שההייפ הזה מייצר. מספר גדול של מנהיגים פוליטיים מרחבי היבשת כבר מחרימים את הטורניר, וגם אם המגמה תיעצר - הרי שנזק משמעותי כבר נעשה.

 

לא רק יח"צ גרועים

 

אבל הבעיות של ממשלת אוקראינה ממש לא מסתכמות בקצת יחסי ציבור רעים. הסיפורים שיוצאים החוצה, לצד מחירי מלונות שטיפסו בצורה לא הגיונית, עברה הסובייטי ומקומה הגיאוגרפי של אוקראינה פגעו כולם ביכולת שלה להפוך את אירוח הטורניר הזה לעניין משתלם כלכלית. אוקראינה, שקיוותה שאירוח הטורניר יעשה עבורה מה שאירוח מירוץ פורמולה 1 עושה למדינות רבות ויהפוך אותה למוקד קבוע עבור תיירים מערביים - רחוקה מלעמוד במטרה הזו. רוב הכרטיסים נמכרו למקומיים, ורבים מרוכשי הכרטיסים הזרים בחרו לארגן לעצמם חבילות חופשה קצרות מועד בלבד. התחרות מצד שותפתה לאירוח, פולין, ומצד לונדון, שתארח בהמשך הקיץ את המשחקים האולימפיים, התבררה כגדולה מדי עבור אוקראינה.

אבל גם אם כל הכרטיסים היו נמכרים למיליארדרים מערביים ופמליותיהם, סביר שהרפתקת היורו היתה נגמרת בחוב עבור אוקראינה ועבור האזרח האוקראיני.

הוצאה מטורפת

ממשלת אוקראינה, שסוחבת חוב לאומי כבד, שאמורה לעמוד בתשלומי חוב גדולים בחודשים הקרובים ושנאלצת להתמודד עם הוצאה ממשלתית גבוהה במיוחד לקראת הבחירות לפרלמנט באוקטובר, השקיעה בעצמה יותר מ־6 מיליארד דולר באירוח הטורניר. חלק מהוצאה כוללת מטורפת לחלוטין של למעלה מ־13 מיליארד דולר. למי ששכח או התבלבל, כל מה שאוקראינה מארחת במשך שלושה שבועות זה בסך הכל 16 משחקי כדורגל.

לשם השוואה, ההוצאה הכוללת על המשחקים האולימפיים הקרובים, אירוע שרובע שלם בלונדון נבנה לכבודו ושתשתיות בכל רחבי המטרופולין הענק שופצו בזכותו, ושיארח למעלה מעשרת אלפים ספורטאים (לעומת כ־360 כדורגלנים ביורו), בעשרות מתקנים (לעומת שמונה אצטדיונים, ארבעה באוקראינה), לא מגיעה אפילו לכפול מזה. וזה נכון גם אם לוקחים את ההערכות הגבוהות והמוגזמות ביותר שאפשר למצוא. אנליסטים מדברים על הפסדים של בין 6 ל־8 מיליארד דולר עבור האוקראינים - הפסד של יותר מחצי מיליון דולר על כל דקת משחק (לא כולל הארכות...). וזה לא שהעם האוקראיני נהנה משיפור משמעותי באיכות החיים בזכות הכסף הזה שנשפך. אם טימושנקו קיבלה שבע שנים בכלא על כסף שלכאורה נכנס לכיס שלה בעקבות עסקה מפוקפקת, אפשר להניח שהעסקאות סביב היורו הזה צריכות להסתכם בכמה מאסרי עולם.

ללא "אפקט ברצלונה"

על פי מחקרים שנעשו על פני שנים רבות, מעטים הם אירועי הספורט שבאמת שינו את פני הכלכלה של המדינה שאירחה אותם. רבים מצביעים על"אפקט ברצלונה 92'" כאירוע שהביא לקפיצה האדירה בכלכלה הספרדית - אבל לרוב, הצמיחה שמבטיחים האנליסטים כלל לא באה. האירועים אמורים, לפחות במדינות מערביות, לגרום לאנשים להיות שמחים יותר - וזה, אגב, מוכח במחקרים. אבל זה נכון רק לגבי מדינות מפותחות מבחינה כלכלית. במדינות מפותחות אנשים מצביעים על אושר רב יותר לאחר סיום האירוע - שנמשך כמה שנים אחרי. במדינות עניות, לעומת זאת, תושבים מאושרים יותר רק אם האירוע עזר להם כלכלית.

הילד הקטן שנצפה חוגג בשער של אנדריי שבצ'נקו נגד שבדיה עשוי לסמל את האושר שהיורו הזה עשוי להחדיר בלבבות אוקראינים. אבל אם, רגע, נהיה ציניים - קצת קשה לראות את האוקראינים יותר מאושרים באופן כללי מהמדינה שלהם בעקבות 16 משחקים כדורגל שהתקיימו בה, ושהכניסו אותה לצרות גדולות מבחינה כלכלית. כנראה שבדיוק ההפך יקרה כשהיא תצטרך לקצץ בשירותים חשובים על חשבונם כדי לעמוד בעלויות שירות החוב שנוצר בגלל היורו.

אנשים אוהבים להשתמש בקלישאה ש"צריך להפריד ספורט ופוליטיקה", אבל המציאות היא שלא רק שאי אפשר, אלא שגם אסור. לספורט משמעויות פוליטיות רבות ולעתים קרובות הן גם חשובות. אמנם אלה יהיו רק 16 משחקים שאוקראינה תארח, אבל אחריהם הרבה מאוד דברים במדינה יכולים להיראות אחרת - במיוחד לאור העובדה שהמדינה צריכה להחזיר 60 מיליארד דולר לממשלות ומשקיעים זרים עד תום השנה. אתם רק תצטרכו להיות עירניים ולשים לב איך בהמשך הקיץ, אם כמה אוקראינים צעירים ייצאו לרחובות ואתם דווקא כן תשמעו על זה בעיתונים, הסיקור יציג בעיקר את הזווית שתראה כיצד דיכוי פוסט־קומוניסטי ומנטליות ריכוזית ממיטים סבל על האזרחים. דבר אחד בטוח: אין ספק שאיזה טורניר גדול היה עוזר עכשיו לסטודנטים הקנדים.