פלסטו־שק במגעים לרכישת פעילות אקסטרא פלסטיק

לפני כחודשיים פירסמה אקסטרא פלסטיק דו"חות קשים, אליהם צירפו רואי החשבון הערת "עסק חי". החברה הפסידה 25 מיליון שקל בשנת 2011 וירידה של 12% בהכנסותיה בשנה זו ל־97 מיליון שקל. הנהלת אקסטרא פלסטיק, שבבעלות יחיאל טיטלבאום וקרן קציר, ניהלה מגעים עם חברת תדביק למכירת פעילותה, אולם אלו לא הבשילו בסופו של דבר לכדי עסקה ואקסטרא פלסטיק נקלעה למצוקה תזרימית, שבעקבותיה עלה חשש ביכולתה לעמוד בהחזר חובותיה לבנקים ולמחזיקי איגרות החוב.

בעקבות כך פתחה החברה בשיחות מול בעלי האג"ח, להם היא נדרשת לשלם קרן וריבית באוגוסט הקרוב, ואף הגישה להם הצעה להסדר חובות במסגרתו יידחו תשלומי הקרן לשנים 2015–2017, כאשר הריבית תשולם החל מסוף פברואר 2013 בכל רבעון.

פתרון חלופי להסדר החוב

כעת, מסתמן פתרון חלופי למצוקה של אקסטרא, שגם הוא כרוך בוויתור מצד בעלי האג"ח, בדמות תספורת לחוב. אקסטרא דיווחה אתמול כי היא מנהלת מגעים למכירת פעילותה לפלסטו־שק. על פי המתווה המסתמן, פלסטו־שק שתחת ניהולו של גבריאל נגר תיקח על עצמה את חובות אקסטרא פלסטיק לבנקים ויתר בעלי החוב, ביניהם מחזיקי איגרות חוב והספקים, בניכוי הפחתות שיוסכמו עם הנושים.

חובותיה של אקסטרא פלסטיק למחזיקי איגרות החוב מסתכמים בכ־16 מיליון שקל, ואילו חובה לבנקים עמד נכון לסוף הרבעון על כ־43 מיליון שקל. בחודש מאי היתה אמורה החברה לפרוע איגרות חוב בהיקף של כ־8 מיליון שקל, אולם היא לא היתה מסוגלת לעשות כן והיא נאלצה לגבש הסדר חוב עם מחזיקי איגרות החוב שלה.

לפני כשבוע דווח ב"כלכליסט", כי קרן המנוף KCPS נמצאת במשא ומתן להשקעה של כ־50 מיליון שקל בפלסטו־שק, הנשלטת על ידי קרגל. פלסטו־שק שמפעלה הראשי ממוקם ביבנה עוסקת בייצור ושיווק יריעות פלסטיק, שקיות ואריזות פוליאתילן למזון, שעוזרות להאריך את חיי המדף שלו באופן משמעותי. אקסטרא פלסטיק עוסקת אף היא בתחומים משיקים, ומייצרת ומשווקת אריזות, שקיות ומפות מפלסטיק, כך שהחיבור בין שתי החברות צפוי לייצר סינרגיות תפעוליות, וכך לשפר את מצבה של אקסטרא פלסטיק, שהפסידה 3.4 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2012 לעומת הפסד של 4.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.

פלסטו־שק סיימה את הרבעון הראשון של 2012 עם רווח נקי של 1.5 מיליון שקל לעומת 3.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. הכנסות החברה הסתכמו ב־98 מיליון שקל, בדומה להכנסותיה ברבעון המקביל. פלסטו־שק כבר ניהלה בעבר מגעים למיזוג עם חברה אחרת מהתחום, סלינה תעשיות מנצרת עילית, העוסקת אף היא בייצור ושיווק של אריזות פלסטיק גמישות, אולם בסופו של דבר מיזוג זה עלה על שרטון, מה שהוביל את החברה לחפש אפשרויות אחרות להגדלת היקף פעילותה.

קרן המנוף KCPS, שמנהלת את המשא ומתן להשקעה בפלסטו־שק, הוקמה ב־2008 בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, ביוזמת משרד האוצר, ומנהלת 1.2 מיליארד שקל. עקרונית, תקופת ההשקעות של הקרן הסתיימה בסוף חודש מאי, אולם היא עשויה לבצע השקעות נוספות שהמשא ומתן עליהן החל לפני תאריך זה. עד היום השקיעה הקרן במספר חברות, ביניהן צור שמיר, ריט 1, משכנות כלל, תדה, טראס השקעות, אלמוג ים, ישראלום וחברות נוספות.

ניסיון להנפקת זכויות

אקסטרא פלסטיק שנשלטת בידי יעקב טיטלבאום וקרן קציר הוקמה בשדרות ב־1960. בעסקה שהיתה אמורה החברה לחתום עם תדביק, היו שני הגופים אמורים למסור את אחזקותיהם בחברה לתדביק בתמורה לתשלום החובות המוכרים לבנקים, בהיקף 7.7 מיליון שקל דאז. בין האפשרויות שבדקה החברה למימון החוב למחזיקי איגרות החוב ולספקיה היתה גם הנפקת זכויות, בהיקף של 15 מיליון שקל, אולם בסופו של דבר הנפקת זכויות זו לא יצאה אל הפועל, מה שהוביל את החברה לקשיים הנוכחיים בתשלום איגרות החוב.