שדה מוקשים

בשנה וחצי האחרונות נכנסו חלק מהחברות הגדולות בבורסה לחדר ניתוח כלכלי. חלקן יצאו מהניתוח עם פגיעות מינימליות, חלקן עדיין מדממות על שולחן הניתוחים, ויש גם כאלה שעדיין מורדמות וכנראה לא ייצאו לעולם מהקומה.

עד עכשיו, השוק הקונצרני שגייס מיליארדי שקלים בתקופות הגיאות, הצליח לעמוד ברוב תשלומי החוב, ואפילו עכשיו תמונת ההחזרים כפי שמשתקפת בפרויקט המיוחד שאנו מציגים כאן נראית לא רע. בהתחשב בנסיבות כמובן.

אלא, שכמו תמיד, התמונה הגדולה יכולה להטעות, ודווקא הפרטים הקטנים הם שמספרים את הסיפור האמיתי. הכוכבות "הקטנות" הן 11 חברות השייכות למגזר ה"לא לפלוט ולא לבלוע". חברות שהאג"ח שלהן משייטות בתשואות שבין 9% ל־12% והן יצטרכו להחזיר עד סוף 2013 חוב של כ־4 מיליארד שקל.

המשמעות: השוק חושד ביכולתן להחזיר את חובן, אבל אין לו עדיין הוכחות. במשחק הזה הזמן הוא קריטי, וכל יום ששוקי ההון בעולם נסגרים, כך גדל הסיכון של אותן החברות.

ומשהו נוסף. הפורעת הגדולה ביותר של החוב הקונצרני עד 2013 היא חברה שבחיים לא תצליח לעמוד בתשלום החובות שלה מבלי שתקבל סיוע מהמדינה. היא צריכה להחזיר בתקופה זו 7.3 מיליארד שקל, אבל בשוק מעריכים כי הסיכון שלה נמוך מאוד. כשל השוק הזה מסתייע ב־7.9 מיליון מממנים. לחברה קוראים חברת החשמל. לממנים קוראים אזרחי ישראל.