נסיכים סינים על הכוונת

לפרשת בו שילאי, הפוליטיקאי הסיני הבכיר שהסתבך באישומים של שחיתות ורצח, נגררה בשבועות האחרונים בעל כורחה עוד דמות מוכרת: השחקנית הסינית ג'אנג זי־יי, כוכבת "נמר דרקון" ו"זיכרונותיה של גיישה", מאיימת לתבוע עיתונים בהונג קונג שטענו כי בו ובכירים נוספים בצמרת השלטון הסינית שילמו לה מאות אלפי דולרים עבור סקס.

היומון "אפל דיילי" בהונג קונג אף טען כי ג'אנג נחקרת בחשד לעבירות זנות וכי נאסר עליה לצאת מסין. אפילו העובדה שעוברי אורח ראו וצילמו אותה בנמל התעופה של הונג קונג יום לאחר הפרסום לא ציננה את חרושת השמועות.

נראה כאילו כאשר מדובר בפרשיות סביב ההנהגה הבכירה ועטופת החשאיות בבייג'ינג, הסינים מוכנים להאמין לכל דבר. העובדה שהשלטון מגיב להפצת השמועות לא בשקיפות גדולה יותר, אלא בעוד צנזורה וביותר מחיקות, רק מוסיפה לחרושת השמועות.

ג'אנג זי-יי. שמועות על סקס בתשלום בצמרת השלטון | צילום: אי פי אי

שמועות לוהטות

כמו במקרה של ג'אנג זי־יי, נראה כי השמועות הלוהטות ביותר, ואלו שהסינים רק רוצים מהן עוד ועוד, קשורות להתנהלות של בכירי המפלגה הקומוניסטית ושל ילדיהם - קבוצה גדולה ומגוונת שמכונה בשם הקולקטיבי "הנסיכים". הבנים, ולפעמים גם הבנות של בכירי המפלגה, נשלחים ללמוד באוניברסיטאות היוקרתיות בעולם, נוהגים במכוניות פאר, ומופיעים באירועים נוצצים כשהם לבושים בחליפות יקרות. רובם לא המשיכו בקריירה בשירות הציבורי, ובמקום זה הם ממנפים את המעמד הבכיר של הוריהם כדי להיכנס למגזר העסקי.

למעשה, אומרים מומחים בסין, כמה מגזרים בכלכלה הסינית הם היום כמעט נסיכויות פרטיות של הנסיכים האדומים. כך למשל, ג'יאנג מיאנחנג, בנו של הנשיא לשעבר ג'יאנג זה־מין, הוא דמות מפתח בתעשיית האלקטרוניקה הסינית כמייסד של SCIM, חברת ייצור מוליכים למחצה שבסיסה בשנגחאי. ג'יאנג זה־מין עצמו פרש מהנשיאות ב־2003 והוחלף על ידי חו ג'ינטאו, אבל בגיל 86 הוא עדיין משפיע מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הסינית, מושך בחוטים ומקדם קשרים עסקיים. לאחרונה הוא אף צולם בפגישה עם מנכ"ל סטארבקס.

בנו ובתו של ראש הממשלה לשעבר לי פנג הם מלכי מגזר האנרגיה של סין. הם שולטים בשתי חברות המעורבות בין השאר בסכר שלושת הערוצים, הסכר ההידרו־אלקטרי הגדול בעולם, ובסכרים נוספים שהוקמו בעקבותיו. לי היה המנוע מאחורי הקמת הפרויקט השנוי במחלוקת, שדרש עקירה ויישוב מחדש של יותר ממיליון איש.

סכר שלושת הערוצים | צילום: אי פי אי

הרשימה ממשיכה: את סין מובילה בפועל הוועדה המתמדת של הפוליטביורו, גוף בן תשעה חברים שמהווה הנהגה קולקטיבית שבה חו, הנשיא ומזכ"ל המפלגה, הוא ראשון בין שווים. לשבעה לפחות מבין תשעת החברים יש ילדים שהם אנשי עסקים מובילים ויזמים פרטיים בעמדות מפתח במשק הסיני. הם נהנים מיתרון ברור על כל מתחרה ואינם חוששים למנף את המעמד של אבותיהם לצבירת הון. הם גם יודעים שהמעמד מקנה להם חסינות מחקירות קרובות מדי של התנהלותם: בנו של חו ג'ינטאו, חו חאיפנג, למשל, הוא יו"ר צ'ינגחואה הולדינגס, חברה ממשלתית גדולה.

כאשר ב־2009 ממשלת נמיביה חקרה אישומי שחיתות הקשורים בחברת מכשירי הסריקה נוקטק, שנמצאת בבעלות צ'ינגחואה וחו הבן עמד בראשה עד 2008, החדשות צונזרו בסין כדי למנוע שאלות מביכות. חתנו של חו, מאו דאולין, הוא ממקימי ענקית הרשת הסינית סינה שמחזיקה בפורטל חדשות, פלטפורמת בלוגים ובסינה וויבו - גרסה סינית מתקדמת אך מנוטרת לטוויטר, ואולי אמצעי התקשורת החשוב בסין היום.

דוכן של סינה וויבו בשנגחאי | צילום: בלומברג

"פוטנציאל מנהיגות"

ג'אנג פיילי היא אשתו של וון ג'יה־באו, ראש הממשלה שנוהג להדגיש את מוצאו הצנוע ממשפחה של מורים ואת קרבתו לפשוטי העם. ג'אנג מנהלת את אחת מחברות היהלומים הגדולות בסין. בנם של השניים וון יונסונג (ידוע גם כווינסטון וון) מנהל חברת טכנולוגיה שהקים.

מוקדי השליטה של מעמד הנסיכים הסיני

לא ידוע על קשרים עסקיים בולטים של שי ג'ינפינג, שמיועד לתפוס בסוף השנה את מקומו של חו כנשיא הבא של סין. בתו של שי לומדת בהרווארד תחת שם בדוי ושומרת על פרופיל נמוך. הרווארד הוא המוסד המועדף על הנסיכים: גם בו גואה־גואה, בנו של בו שילאי, למד שם לתואר שני בבית הספר היוקרתי לממשל של האוניברסיטה, אחרי לימודים לתואר ראשון באוקספורד. לפי דיווחים בתקשורת הבריטית, בו הושעה מאוקספורד למשך שנה לאחר שנכשל בבחינות, ומוריו שם סירבו לכתוב עבורו מכתבי המלצה להרווארד. הוא התקבל גם בלעדיהם. בית הספר לממשל ע"ש קנדי בהרווארד אמר בהצהרה כי אינו חושף את הקריטריונים המפורטים שעל פיהם מתקבלים סטודנטים לתוכנית, אולם קריטריון חשוב אחד הוא "פוטנציאל מנהיגות". לבו גואה־גואה, כבן למשפחת נסיכים סינית, היה כנראה פוטנציאל רב, לפחות עד שאביו הודח מהמפלגה ואמו נעצרה בחשד לרצח. התקשורת בהונג קונג דיווחה בראשית החודש כי המפלגה מעוניינת לקיים את משפטם של בו ושל אשתו, גו קאילאי, בהקדם.

בחודש שעבר הודיעה המפלגה הקומוניסטית כי תגביל נסיעות לחו"ל של פקידי ממשל, בנות זוגם וילדיהם. המפלגה חוששת מדיווחים הולכים ומתרבים על מבצעי הלבנת כספים והעברתם לחו"ל, וכן מדיווחים כי בכירים מסוימים ואנשי עסקים מעבירים את משפחותיהם למדינות אחרות, מה שעשוי לסמן חוסר ביטחון שלהם ביציבותה של סין.

בין הקשרים שנחשפו לאחר הדחתו של בו היו שורה של חברות שבהן מושקעות אחיותיה של גו, ששוות לפחות 136 מיליון דולר. דיווחים על נסיכים כמו בו גואה־גואה שנוהגים במכוניות פרארי ולמבורגיני צצים שוב ושוב, לצד התהייה איך בדיוק אורח החיים הזה מתיישב עם המשכורות במגזר הציבורי בסין. פקידי ממשל מרוויחים משכורות צנועות של 10,000–4,000 יואן בחודש (כ־1,500–600 דולר). על פי "האקונומיסט", הנשיא חו מרוויח רק 10,000 דולר בשנה.

הסיפור של הנסיכים האדומים בא אולי לידי הביטוי הברור ביותר בסיפורה של אחוזה עצומה בת מאה שנה המשקיפה על הנמל של סידני, שנחשפה באחרונה בעיתון האוסטרלי "סידני מורנינג הראלד". בעליו של הבית היוקרתי הוא איש העסקים זנג ווי, שקנה אותו ב־2008 תמורת 32 מיליון דולר. זנג ווי הוא בנו של זנג צ'ינגחונג, "ממליך המלכים" של המפלגה הקומוניסטית. זנג היה סגן נשיא סין תחת חו ג'ינטאו עד 2008 וחבר בוועדה המתמדת. הוא נחשב כפטרונו הפוליטי של שי ג'ינפינג ומי שרקח את העסקה שסימנה אותו כנשיא הבא. הוא התוודע לנופי הנמל המרהיבים של סידני בביקור באוסטרליה כאשר התארח אצל איל התקשורת רופרט מרדוק - אירוח שמרדוק עמל קשה כדי לזכות בו, על פי ה"מורנינג הראלד".

אחוזה מול מרדוק

האחוזה שרכש בנו ממוקמת מול האחוזה של המרדוקים. אימפריית התקשורת של מרדוק, בעקבות הקמפיין האגרסיבי של המשפחה מול זנג וג'יאנג זה־מין, הפכה לחברת המדיה הזרה הראשונה שקיבלה דריסת רגל בסין. האחוזה בסידני היא המקרה הבולט ביותר של נסיך שמפגין לראווה את עושרו.

אבל כל אלה, ככל הנראה, הם רק קצה הקרחון. המפלגה השלטת יוצאת מדי פעם בקמפיינים לחיסול השחיתות, עם דיווחים על הדחה וכליאה של פקידים בדרג נמוך או בינוני, ולעתים רחוקות גם פקידים בכירים. אבל האישים בצמרת המפלגה, כך נראה, חיים במעין הסכמה שקטה לא לחטט בענייני הפיננסים של עמיתיהם. מחיטוט כזה, הם יודעים, איש מהם לא ייצא נקי, ומה שיתגלה עלול למוטט את המערכת כולה.