אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המבקר: "מלאי החומרים מעכבי הבערה ביום השריפה עמד על 5% מהנדרש" צילום: אלכס קולומויסקי

המבקר: "מלאי החומרים מעכבי הבערה ביום השריפה עמד על 5% מהנדרש"

בין הליקויים עליהם הצביע לינדנשטראוס בדו"ח על השריפה בכרמל: נציב הכבאות לשעבר לא קבע סדר עדיפויות ולוח זמנים להשלמת חוסרים, לא התקיימו תרגילים ואימונים כנדרש וביום השירפה לא היה גורם פיקוד מרכזי

20.06.2012, 16:00 | תומר אביטל

"האסון בכרמל הוא כרוניקה ידועה מראש בו כשלו צמרת השלטון, מערכי הכבאות, המשטרה והרשויות המקומיות". הנה כמה דוגמאות לליקויים שמצא מבקר המדינה.

אינדקס השרפות

השירות המטאורולוגי מספק למערך הכבאות "אינדקס שרפות" - תחזית המבוססת על מודל המחשב את הסבירות לפרוץ שרפות יער ולמהירות התפשטותן באזור מוגדר. אולם ההסכם בין קק"ל ובין השירות המטאורולוגי לקבלת נתוני אינדקס השרפות הוגבל ל"עונת השרפות". וכיוון שלא נקבע מועד מדויק לתום "עונת השרפות", סיפק השירות את האינדקס רק עד ל-15 בנובמבר 2010 (המועד האחרון שבו היה על קק"ל לשלם בעבור השירות).

"מ-16 בנובמבר 2010 לא היה בידי מערך הכבאות כלי תומך החלטה, שהוא הכרחי לקביעת מדרגי כוננות בהתאם לסיכוני השרפות; בדיעבד התברר כי נתוני אינדקס השרפות ב- 2 בדצמבר 2010 היו "קיצוניים", דהיינו היה באותו יום פוטנציאל גבוה מאוד לפרוץ שרפות יער".

"לא היה מפקד בשטח", צילום: אלעד גרשגורן "לא היה מפקד בשטח" | צילום: אלעד גרשגורן "לא היה מפקד בשטח", צילום: אלעד גרשגורן

אי קביעת סדר עדיפויות

הנציב הקודם שמעון רומח פנה לשר הפנים, אלי ישי, ולגורמים במשרד הפנים שבפניהם טען כי יש מחסור חמור באמצעים אך הגדיר את כל הצרכים כ"קריטיים ומידיים". המבקר מתח ביקורת על רומח משום שלא קבע סדר עדיפויות ולוח זמנים להשלמת החוסרים.

מחסור בחומרי כיבוי

במהלך שנת 2010 נוצל מלאי החומרים מעכבי הבערה כמעט במלואו. עקב כך, ביום פרוץ השרפה עמד מלאי החומרים מעכבי הבערה של מדינת ישראל על 20 טון בלבד, בשעה שהמלאי המזערי הנדרש לשעת חירום הוא 200 טון, והמלאי הנדרש לשימוש שוטף - 250 טון.

אי-קיום תרגילים ואימונים

רומח הציג דרישה לתקצוב אימונים ותרגילים, בסכום שנאמד במאי 2008 ב-2.5 מיליון שקל. הדרישה "נבלעה" בתוך מסגרת התקציב הכוללת ותחום האימונים והתרגילים לא תוקצב כנדרש.

אין מפקד בשטח

ביום השריפה, בשעה 15:45 שני מפקדי שירות כבאות פיקדו בנפרד - בעת ובעונה אחת - על כוחותיהם ועל כוחות העזרה הדדית שלחמו באש בשטחים וביישובים שבתחומי אחריותם. "לא היה גורם פיקוד מרכזי ולצידו קציני מטה בתחומים חיוניים כגון: תכנון, מבצעים, לוגיסטיקה, קשר ובטיחות, ואשר בידיו כל המידע הרלוונטי". רומח, הנציב דאז, לא מימש את סמכותו לקבל עליו את הפיקוד על האירוע או להטיל את המשימה על אחד מהמפקדים. "כתוצאה מכך, המפקדים בשטח ניהלו את הלחימה באש בראיה מקומית בלבד, היא התנהלה ללא תכנון ומתוך אלתור ותגובה להתפתחויות מקומיות".

אין מדיניות מנחה למניעת שרפות

משרד הפנים ונציבות הכבאות כשלו בתפקידם ולא קבעו מדיניות לאומית מנחה בנושא מניעת שרפות יער וחורש.

כשלים נוספים במערך הכבאות

בבית הספר הארצי לכבאות והצלה לא התקיים שום קורס משלושת קורסי הפיקוד המתקדמים שהנציבות קבעה עוד ביולי 2005 כי יש לבצעם. ב-20 מ-24 שירותי הכבאות מועסקים כבאים שהם קרובי משפחה של כבאים אחרים באותו איגוד. הדבר נפוץ בעיקר בשירותי הכבאות של יהודה ושומרון, אשקלון ותל אביב.

בשנת 2003 הוקמה "עמותת ידידי מכבי האש בישראל" לצורך גיוס תרומות בישראל ובחו"ל להשגת מטרותיה של נציבות כבאות והצלה. באפריל 2011 היקף הסיוע שנתנה העמותה למערך הכבאות מיום היווסדה היה כ-65 מיליון. התגלה כי חלוקת התרומות המתקבלות מהעמותה לאיגודי הכבאות השונים אינה מתבצעת על סמך נהלים כתובים או על סמך קריטריונים של הנציבות. "לא נמצאו מסמכים המלמדים על ההחלטות והנימוקים שלפיהם חילקה הנציבות את הכספים. עוד נמצא כי מערכת היחסים בין הנציבות ובין העמותה אינה מוסדרת, וכי הנציבות אינה מקיימת פיקוח ובקרה חיצוניים על פעילותה של העמותה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות