יוג'ין קנדל: "קשה להסביר לציבור בישראל שאנחנו נמצאים במשבר כלכלי"

"שלא כמו ב-2001, קשה להסביר היום לציבור בישראל שאנחנו נמצאים בעיצומו של משבר כלכלי", כך אמר יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה במסגרת דבריו בוועידת הנשיא בירושלים.

"אם משווים את מצבנו לזה של שאר כלכלות העולם, הרי שאנחנו נראים טוב יחסית. אך כפי שאמר מזכיר ה-OECD 'אתם כמו ספינה שנמצאת בשמש עם חלונות פתוחים לפני הסערה המתקרבת', אמר קנדל. לדבריו, "זה נכון שאנחנו נכנסים למשבר הזה במצב פחות נוח, אולם יש לנו עדיין ארסנל של כלים פיננסים - מה שלא קיים במדינות עם יחס חוב תוצר של 100%". 

"בגלל נטל הביטחון אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו צמיחה אפסית, בעוד שלגבי האבטלה, רק לפני עשור היינו באבטלה של 10% ולמזלנו, במשבר הנוכחי אנחנו לא צריכים להתמודד עם נתוני אבטלה גבוהים. יש פה מגזר עסקי משגשג יחסית, ואנחנו לא צריכים להפריע לו אלא לנסות להקל עליו", הוסיף קנדל.

"יכול להיות שכבר השנה ניכנס למיתון"

אורי יוגב, יו"ר רכבת ישראל, לשעבר הממונה על אגף התקציבים באוצר, שהשתתף בפאנל עם קנדל אמר כי "העולם נמצא במשבר שהחל ב-2008 ולא הפסיק עד היום, הפעם אנחנו באמת במשבר. יכול להיות שכבר השנה ניכנס למיתון, אנחנו נמצאים בתקופה הדומה למשבר 2001 כשהכלכלה הפנימית נראית טוב אך במציאות, נכון לעכשיו, כשהביטחון מיבל חלק ניכר מהעוגה בשנים האחרונות, אנחנו נכנס למיתון שישפיע על המחר", אמר יוגב.

"על הממשלה לא להפריע למגזר העסקי הנמצא במצב פחות נוח ממה שהיה ב-2008 בהרבה, זה אומר פחות רגולציה וצמצום הוצאות הממשלה", הוסיף יוגב.

"יש להגביל את האפשרות למשוך דיבידנדים"

פרופ' לוסיאן בבצ'וק שייעץ לוועדת הריכוזיות אמר כי "הרפורמות צפויות להביא תועלת". לדבריו "הוועדה הזכירה בעיה מבנית שקיימת בנושא מינוף והגנת אג"ח קונצרני. בישראל יש סטוק גדול מאוד של אג"ח שהנפיקו חברות באיכות נמוכה. ועדת חודק הגיעה למסקנה שלאג"ח יש איכות מוצר נמוכה משום שבעלי האג"ח לא מקבלים את אמות המידה הפיננסיות המקובלות בעולם".

"אם מסתכלים על הנתונים ב- 5 - 10 שנים האחרונות רואים שחברות רבות גייסו כספים כמעט רק בעזרת אג"חים ולא מניות - גם לפני המשבר יחסי המינוף גדלו כתוצאה מהתמריצים הלא נכונים שהיו לבעלי השליטה", אמר בבצ'וק.

לדבריו "הבעיה החריפה ביותר שמובילה למשבר זה שחברות שיש להן סיכון ממשי להיות חדלות פרעון ולבעלי האג"ח אין יכולת לדחוף להסדר הן ממשיכות להתנהל תחת אותם בעלי שליטה שיש להם לפעמים הון עצמי שלילי".

בבצ'וק שטח לאחר מכן את משנתו לתיקון והמצב ואמר כי "יש להגביל את האפשרות למשוך דיבידנדים כך שחברות לא יפעלו על כרית הון קטנה ויש לשנות את הדרך בה מתנהלים הסדרי חוב בארץ. באחוז גבוה מאוד יש תספורות. נכון שתספורות קורות בכל הכלכלות ובכל הזמנים אבל מה שכן ייחודי לישראל זה שבעל השליטה ממשיך להחזיק בשליטה אחרי ההסדר".

"אנחנו קטנים ויודעים להתאים עצמנו"

"במשבר 2001 היינו חשופים לנאסד"ק שנפל ועל רקע החשיפה שלנו, גם פה היה מיתון", אמר קנדל.  "אנחנו משק קטן ולכן יכולים להתאים את עצמנו בהתאם. הסקטור הפרטי, גם הממשלה, יודע לעשות התאמות מהירות. יש לנו את היכולת לצמוח יותר מהפרטנרים שלנו על ידי הסטת יצוא למדינות אחרות, או פיזור של תחומים. ניקח לדוגמא את תחום ניצול המים בו אנחנו מובילים.

"לטווח הקצר, או שאירופה מתפוצצת או שהיא תצא מהמצב בו היא נמצאת. אם היא לא תצא מהמצב הנוכחי המשבר הפיננסי שינבע מכך כמובן ישפיע גם עלינו. מצד שני אם גוש היורו יתפרק אז היורו יזנק - מה שיגרום לכך שגרמניה וצרפת הן אלו שיקבעו את הערך של היורו. במקרה בו אירופה תשרוד וגוש היורו לא יפורק  אנחנו נהיה במצב לא נורא אם נשמור על יציבות פיסקלית".

פרופ' דן גלאי מהקתדרה למינהל עסקים באוניברסיטה העברית: "אני לא חושב שבישראל כמות האג"חים גבוהה מהעולם. דווקא התופעה של אג"ח קונצרניות היא תופעה טובה. כל מי שקונה אג"ח קונצרניות צריך לקחת בחשבון את האפשרות של פשיטת רגל.

"יש לזכור כי רוב החברות שהגיעו לקשיים הן אלו שהשקיעו במזרח אירופה. אם תקנו מק"מ חסר סיכון לשנה תקבלו 2%, אך מי שרוצה יותר מזה עליו לקחת בחשבון שחלק מהחברות יצליחו וחלק לא. הכל סטטיסטי.

"הנכסים הנזילים בידי הציבור הם 2 טריליון שקל, לא כולל פנסיות תקציביות שמגיעות לטריליון שקל. כמה מקרי תספורת כבר היו? גם במקרה של חברת הנדל"ן חפציבה אנשים קיבלו חלק מכספם בחזרה.

"אחת מהחולשות בישראל, נושא קריטי, הוא הממשל התאגידי. אני מסכים שבעל שליטה שמביא את החברה לפשיטת רגל לא אמור להחזיק בחברה יותר. השליטה צריכה לעבור לבעלי האג"ח. אין מספיק שופטים שמבינים את הנושא הכלכלי עד תום. מי שאומר שבורסה היא קזינו - מטעה. זה לא ראוי ומקומם".