חתן פרס נובל, פרופ' דניאל כהנמן: בממוצע גידול ילדים משמח כמו לעשות כביסה

"אנשים עם הכנסה גבוהה יותר נהנים פחות מההנאות הקטנות של החיים", הסביר פרופ' דניאל כהנמן ב"שיחה בשניים" עם יעקב איילון, לשעבר מגיש החדשות בערוץ 10, במסגרת ועידת הנשיא. איילון הזכיר בפתיחת השיחה כי פרופ' כהנמן, חתן פרס הנובל לכלכלה, כלל אינו כלכלן אלא פסיכולוג. בנוסף, ציין כי בעוד כיום הוא יושב במעבדות המפוארות ביותר באוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית ומקבל מלגות מהממשל האמריקאי, התחיל הפרופסור את הקריירה האקדמית שלו כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים.

תחום המחקר הנוכחי של כהנמן מתרכז בתיאורית ה"אושר האובייקטיבי", המתייחסת לאושר כאל תחושה סובייקטיבית לה האדם מודע ומושפעת אף היא מהטיות קוגניטיביות. "התרומה שלי לחקר האושר זה להבחין בין שני סוגי מדדים של אושר - איך אנשים מרגישים תוך כדי החיים ואיך אנשים מרגישים כשהם חושבים על החיים שלהם". כהנמן נתן הכנסה כדוגמה: "ככל שיש יותר הכנסה אנשים בממוצע יותר מרוצים. אין נקודה בה זה מפסיק להיות משמעותי, לפי מה שאנחנו יודעים, עבור שביעות הרצון. לגבי מצב רוח, חיובי או שלילי, הממצא הוא אחר. להיות עני זה רע מאד, וזה לא מפתיע שעניים סובלים רגשית. אבל מעבר להכנסה שנתית של 75 אלף דולר, לא קורה כלום. הפונקציה שטוחה לגמרי".

פרופ' דניאל כהנמן | צילום: שחר עזרן

במסגרת מחקרי האושר בדק כהנמן גם האם ילדים זה שמחה והאם הם ממש מזיקים למצב הרוח או לא. "יש תוצאות סותרות. הם לא משפרים את מצב הרוח, זה ברור. משנות ה-50 של האדם, בהן ילדיו יוצאים מהבית, יש שיפור במצב הרוח. ילדים הם השמחה הגדולה ביותר - ביומיום אצל נשים אמריקאיות יש רגעים נפלאים, אבל בממוצע גידול ילדים זה כמו לעשות כביסה".

פרופ' כהנמן, יחד עם שותפו המנוח פרופ' עמוס טברסקי, הכיר לעולם את ההטיות הקוגניטיביות והיוריסטיקות, קיצורי הדרך המנטאליים שאנו משתמשים בהם כדי להחליט החלטות במהירות, ולרוב גם ביעילות. "ישנם תנאים בהם ההטיות המחשבתיות מביאות לטעויות. המחיר יכול להיות גבוה למדי. בהרבה תחומים אתה מבטל את האלמנט האנושי, כמו למשל בדיאגנוזות רפואיות ורכבות תחתיות", אמר.

"איך מתקנים את תהליך קבלת ההחלטות", שאל איילון בהקשר לגנרלים והמנהיגים בישראל, וכהנמן השיב כי צריך תוך כדי תהליך קבלת ההחלטה לשאול שאלות בקרה, לראות האם סביר שאנו עומדים לטעות: "האם אנחנו באמת מבינים מה הצד השני רוצה? מדוע הוא נוהג כפי שהוא נוהג? אם לא נעשה זאת, נטעה בגדול. אם נייחס לצד השני את מה שאין לו", הסביר.