כונס הנכסים הרשמי: "הבינלאומי חייב לאשר מראש הסכמי שכר טרחה עם ביהמ"ש"

ד"ר דוד האן, כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) של המדינה, סבור כי בנק אינו יכול להפחית שכר טרחה שפסק בית המשפט לכונס נכסים מטעמו בלי לעדכן בכך את השופט.

האן אמר את הדברים, על רקע חשיפת "כלכליסט", ולפיה נוהג הבינלאומי להחתים כונסים על הסכמי שכר טרחה, ההופכים את פסיקות השופטים בעניין שכר הטרחה המגיע להם להמלצה.

על פי הפרסום, כאשר פוסק השופט מהו שכר הטרחה המגיע לכונס, מקבל הכונס רק את שכר הטרחה שעליו סיכם עם הבנק, גם אם בית המשפט פסק לו שכר גבוה יותר, וההפרש משולשל לקופת הבנק. כל זאת, מבלי שהבנק או הכונס מעדכנים את השופט בפרטים.

דוד האן. "במידה ובעל התפקיד מוכן להסתפק בשכר נמוך יותר, אין מניעה שהצדדים יסכימו על כך" | צילום: מיקי אלון

בעקבות החשיפה, פנה "כלכליסט" לקבל התייחסות לסוגייה מהכנ"ר, הגורם שאמור להביע את עמדתו לגבי סבירות בקשות שכר טרחה שמגישים כונסים. ד"ר האן מסר כי הסכם שכר טרחה בין הבנק לכונס צריך להיות מוצג לבית המשפט ולקבל את אישורו. "על פי דין, ביהמ"ש קובע את שכר בעל התפקיד על פי בקשתו, אשר המשיב לבקשה הוא הנושה המובטח. מכאן שבית המשפט רשאי לפסוק שכר גם בניגוד לדעת האחרון", אמר האן.

לדבריו, "במידה ובעל התפקיד מוכן להסתפק בשכר נמוך יותר אין מניעה שהצדדים יסכימו על כך - במסגרת בקשה המוגשת לבית המשפט. מאחר ותקנות השכר קובעות שבית המשפט יקבע את שכרו של מי שנתמנה כבעל תפקיד על פי בקשתו, פעולה כזו צריכה לקבל את אישור בית המשפט".

יו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, מתח אף הוא ביקורת על התנהלות הבינלאומי וקבע כי היא "בעייתית מאוד. הבנק מנצל את העובדה שהוא הגורם החזק ועורך הדין שמשמש ככונס תלוי בו לפרנסתו. אם בנק יפסיק לעבוד עם עורך הדין הוא עלול לגרום לו לסגור את משרדו. אי אפשר שלא להבין מדוע עורך דין מתכופף בסיטואציה כזו בפני הבנק".

לדברי נוה, התנהלות הבינלאומי חושפת את עורכי הדין לעבירות אתיות: "לעורכי דין אסור לשתף בשכר טרחה את מי שאיננו עורך דין. נוסף על כך העובדה שבית המשפט לא מודע לכך ששכר הטרחה שהוא פוסק מגיע לבנק גורמת לעורך הדין להטעות אותו לכאורה. הלשכה חייבת לעקור את התופעה מהשורש ואני מזמין עורכי דין שנפגעו מהתנהלות כזאת לפנות אלי. אני מודע לחששות עורכי הדין, ומבטיח לשמור על חיסיון בנוגע לזהותם".

הבינלאומי בתגובה לדברי הכנ"ר: "במקרה של מינוי כונס נכסים למימוש שעבודים שיוצרות חברות לטובת הבנק על-פי אגרות חוב, רשאי הבנק להגיע להסכם שכר טרחה עם עו"ד שהתמנה, על-פי בקשתו לכונס נכסים. מדובר בעניין שבין הבנק ובין עוה"ד ובכספים המגיעים לבנק מכוח הנשייה המובטחת. להבנת הבנק, ההסכם אינו טעון אישור בית משפט. האישור נדרש ומתבקש לצורך התשלום בפועל ועל כך מקפיד הבנק מאז ומעולם".

באשר לתגובת לשכת עורכי הדין נמסר מהבינלאומי: "בכל מקרה, שכר הטרחה שהבנק משלם לעורכי הדין הוא שכר טרחה ראוי והוגן ולא בכדי חפצים עורי הדין לעבוד עם הבנק בתנאים הנ"ל".