צילום: בשמת איבי
יועץ שר האוצר לשעבר: "נתניהו חלש ולכן הוא פונה להעלאת מסים"
פרופ' עומר מואב טוען כי הממשלה התרברבה במצבה הכלכלי וכעת היא חלשה מכדי לחזור בה מהחלטות כמו הרחבת חוק חינוך חינם. לדבריו, המחאה החברתית רק גרמה לכך שמעמד הביניים משלם יותר והועילה לציבור החרדי. הוא מציע פתרונות אחרים לסגירת החור בתקציב: אגרות גודש, אגרת חניה וכמובן העלאת המס על הדלק
פרופ' עומר מואב מונה את הטעויות של הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו, שאותו הוא מגדיר כחלש, טעויות שהובילו בסופו של דבר למצב של גירעון בתקציב המחייב העלאת מסים. לדברי מואב, הממשלה התרברבה כל כך במצבה הכלכלי הטוב של ישראל, עד שגרמה ללחצים שהביאו להגדלת ההוצאה הממשלתית.
"הממשלה שידרה יותר מדי אופטימיות 'הנה כל העולם במשבר אבל המצב שלנו מצוין, יש צמיחה והאבטלה ירדה'", אומר מואב, פרופ' לכלכלה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת לונדון. "ברגע שזה המסר שיצא מהממשלה זה יצר לחצים להגדלה של ההוצאה בצורה משמעותית. נתנו תחושה שיש, שאפשר להוציא ובסוף זה הגיע למצב שיש ירידה בגביית מסים ומרוב התחייבויות קשה מאוד לקצץ".
מואב מסביר שהממשלה הביאה על עצמה לחצים מכל הכיוונים, שאיתם התקשתה להתמודד. "הציבור לחץ דרך המחאה, ארגוני עובדים יצאו לשביתות וזה המשיך דרך אותן תוספות שנבחרי הציבור דרשו והלחצים של מערכת הביטחון", אומר מואב.
כמו כן, מואב מסביר כי "היתה הרחבה של התקציב בעיתוי לא נכון, בתקופה של משבר עולמי, עם כל כך הרבה החלטות שהתקבלו בסוג של טייס אוטומטי".
מואב טוען עוד כי התנהלות ראש הממשלה נטרלה אפשרות לבצע רפורמות משמעותיות, כמו ביטול פטורים במס חברות. "לפני שלוש שנים, כשהוחלט להעלות מע"מ על ירקות ופירות, ראש הממשלה נתניהו התקפל ברגע האחרון. בכך הוא שידר שאין אפשרות לבטל פטורים ממס וישנם פטורים של מיליונים במסי חברות ובמסים ישירים ועקיפים. כשראש הממשלה חלש, קשה לעשות רפורמות וממש קשה לבטל פטורים ממס שיוצרים אפליה", אומר מי ששימש בעבר כיועצו של שר האוצר יובל שטייניץ.
לדברי מואב, "אם אי אפשר לקצץ בהוצאה, יש שתי אפשרויות: להעלות מסים היום או להעלות מסים מחר. מה זה גירעון? המשמעות של זה היא להעלות מסים בעתיד. להגדיל את החוב וליצור נטל על הדורות הבאים, זה לא בריא. אז אני מצטרף לקו השמרני של כמעט כל הכלכלנים להעלות מסים".
העלאת המסים היא הדרך היחידה לפתור את הגירעון?
"הדרך הנוספת היא הקטנת הוצאות. הממשלה צריכה לחזור בה מכל מיני החלטות שלא היו טובות ממילא כמו הרחבת חינוך חינם או החלת טיפולי שיניים לילדים כחלק מסל הבריאות. אם הייתה ממשלה אמיצה שהיתה מסוגלת לנצל את המשבר העולמי לעשיית רפורמות חיוניות ונתניהו יודע מה צריך לעשות, אבל כשהוא מאוד חלש וכשהממשלה כולה מאוד חלשה למרות קואליציה מקיר לקיר, אי אפשר לעשות שום דבר והדבר היחיד שנותר לעשות הוא להעלות מסים".
"ברור לגמרי שהכל פועל לטובת הציבור החרדי"
אבל אם כבר נדרשת העלאת מסים, מואב מציע במקום להעלות את מס ההכנסה והמע"מ, להטיל מסים שיוצרים תועלת. כמו לדוגמה להחיל אגרות גודש ("יפחית את העומס בכבישים"), אגרת חניה ("התפיסה היא שחניה צריכה להיות ציבורית וזה לא מובן מאליו") וכמובן להעלות את המס על הדלק ("ייסעו פחות במכוניות").
מה לשיטתך הדרך הנכונה מבחינת שיטת המיסוי?
"אין הוקוס פוקוס בכלכלה ואי אפשר לפתור את זה בקלות. אני חושב שדבר ראשון צריך להבין שיש נטל אמיתי במיסוי ושאין דרכים לצמצם אותו. לאחר מכן, הייתי גובה יותר מסים מתקני עיוותים ופחות לפי הכנסה וצריכה. העוני, אי־השוויון וזה שאנחנו לא מדינה מערבית מפותחת אלא קצת מפגרים מאחור, מקשים על גביית מסים. למי שלא נמצא בשני העשירונים העליונים מאוד קשה לחיות פה, עד כדי כך שאני לא מבין איך הם מצליחים לחיות בישראל. אם רוצים לחשוב על טובתו של המעמד הבינוני, לדעתי יש לגבות ממנו פחות מסים, ושהממשלה תספק פחות שירותים".
זה מקרה של ביצה ותרנגולת. השירותים האלה יעלו יותר וגם מעמד הביניים לא יוכל לשלם עליהם.
"אבל יהיה לו יותר. ניקח לדוגמה אזרח ישראלי עובד שמשתכר בסדר - כשהמדינה נותנת עוד רפואת שיניים זה לא חוסך לו כסף. זה בגלל שיש לעניים יותר ילדים. מעל 50% מהילדים שנולדים בישראל בכל שנה הם ערבים או חרדים. כשמגדילים שירותים לילדים, כמו חינוך ורפואת שיניים, המשמעות היא שמי שמשלם יותר הם אלה שיש להם פחות ילדים. הם יצטרכו לממן לא רק את עצמם אלא גם את החינוך של הילדים של זה שלא עובד". לדבריו, "הטעות של אנשי המעמד הבינוני היא שהם לא מבינים שכשהמדינה נותנת להם עוד היא לוקחת מהם בריבוע".
מואב לא הסתיר את דעותיו מעולם, וכבר בשלהי הקיץ שעבר הוא יצא לדבר עם המוחים ברוטשילד וניסה להסביר את משנתו. בין היתר טען כי המטרה שלשמה יצאו למאבק, כפי שהוא מגדיר אותה, שיפור איכות החיים של המעמד הבינוני בישראל - והדרישות שהם מבקשים יפגעו במעמד הבינוני בסופו של יום. "הנבואה הזו התגשמה בצורה די מדויקת. אם נסתכל על הנושא של הדיור זה מה שקרה בסוף. אני לא חושב שזה נכון שיכבידו את נטל המס על המעמד הבינוני, כדי להעביר עוד תקציב לחרדים".
שר השיכון אריאל אטיאס אומר מעל כל במה שהוא דואג לכולם ולא רק לציבור החרדי.
"מה זה חשוב מה הוא אומר? ברור לגמרי לטובת מי הוא פועל. ברגע שהמלחמה העיקרית של החרדים היתה בנושא של הזכאות לדיור, ברגע שהכניסו לקריטריונים של הזכאים לדיור ציבורי את עניין הוותק של שנות נישואים והורידו את התנאי של מיצוי כושר ההשתכרות, ברור לגמרי שהכל פועל לטובת הציבור החרדי, שיקבל סיוע לא פרופורציונלי לחלק שלהם באוכלוסייה. וברור שמי שיממן את זה הוא המעמד הבינוני".
אבל גם פתרון העלאת המסים לא כל כך רלבנטי לגבי הציבור החרדי.
"השאלה היא באמת איזה מס מעלים. אפילו אם הציבור החרדי ישתתף בחלק מהעלויות בזה שהוא ישלם יותר מע"מ, עדיין מי שיממן את הרוב זה הציבור הלא חרדי שנושא בנטל ולא ייהנה מהפירות. ניקח למשל את הדרישה של הרחבת החינוך הציבורי. מי שיש לו שני ילדים נהנה מזה קצת. מי שיש לו עשרה ילדים נהנה הרבה. אבל מי ישלם על זה? מי שיש לו שני ילדים מסבסד את זה שיש לו עשרה ילדים".
"יש בלבול אדיר בדיון הציבורי על מס העשירים"
לדברי מואב, "יש מסים שיוצרים נטל, אבל יש מסים שלצד הנטל על הציבור הם גם יוצרים תועלת, למשל מיסוי על דלק ואגרות כבישים, שיגרמו לכך שאנשים ייסעו פחות במכוניות ויעברו לתחבורה ציבורית, או גביית אגרות זיהום מתעשיות. זה הכיוון שצריך ללכת".
ומה לגבי מס העשירים שנפל?
"יש בלבול אדיר בדיון הציבורי בין מס על מישהו שמרוויח 20 ו־30 אלף שקל בחודש לבין מיסוי על עשירים באמת, שמרוויחים כמה מיליונים בשנה. צריך לעשות הבחנה בין הדברים. יש טענה שהמס הממוצע בישראל הוא נמוך כאחוז מהתוצר בהשוואה לנטל המס במדינות המפותחות. זה נכון, אבל למה הוא נמוך? כי גובים מעט מאוד מסים מבעלי ההכנסה הבינונית והנמוכה. כמעט כל המס בישראל משולם על ידי שני־שלושת העשירונים העליונים. הקבוצה הזאת - וצריך לזכור שמדובר באלה שמרוויחים 20 אלף שקל בחודש, שזה לא עשיר אבל זה עשירון עליון - משלמת נטל מס אדיר".
אבל טרכטנברג לא דיבר על האוכלוסייה הזאת, אלא על העשירים ממש.
"אני בעד, אבל זה מס שפתיים בעיקר. כמה אנשים מרוויחים מעל מיליון שקל בשנה? אז ייקחו להם כמה אחוזים מההכנסה — זה כסף קטן. כל אחוז אצל האנשים שמרוויחים מיליון שקל ומעלה בשנה זה בערך סדר גודל של 100 מיליון שקל. אם ניקח מהם עוד 10% מס נגיע לעוד מיליארד, אבל 10% זה המון, ויהיו השלכות. נטל המס בישראל משפיע מאוד על בריחת מוחות. השיקולים של הכנסה ועבודה מאוד משפיעים על החלטות של אנשים איפה לחיות. את מעלה לאנשים מסים, ומי שיכול לעזוב עוזב".
"שטייניץ לא מעניין אותי, אבל דו"ח המבקר הרסני"
לאחר שהתפרסם דו"ח מבקר המדינה בנושא השריפה בכרמל, התגייסה שורת מומחים לכלכלה להגנתו של שר האוצר יובל שטייניץ, שעל תפקודו נמתחה ביקורת קשה. במכתב ששלחו המומחים לראש הממשלה, הם טענו כי מגישת המבקר משתמע כי כל משרד ממשלתי יוכל להטיל את האחריות על האוצר, דרך הצגת דרישות מופרזות לתוספת תקציב לנושאים מצילי חיים. אלא שרבים מהחותמים על המכתב מונו לתפקידים על ידי שטייניץ או זקוקים לו כיום, ועובדה זו גרמה לכמה הרמות גבה.
פרופ' עומר מואב, אחד החותמים על המכתב, לא חושב שבכך ששימש כיועצו של שטייניץ קיימת בעייתיות.
"ההתנגדות לדו"ח כה רחבה ושטייניץ, בכנות, לא מעניין אותי", אומר מואב. "אני חושב שנעשה לו עוול כי הדו"ח רודף אותו אישית, אבל המכתב נכתב כי הדו"ח הרסני לתפקוד הממשלה". מואב ציין כי גם הפרופסורים מומי דהן ואבי בן בסט, שמתנגדים למדיניותו של שטייניץ, חתמו על המכתב.
גם פרופ' איתן ששינסקי, שאותו מינה שטייניץ לעמוד בראש הוועדה לבחינת המיסוי על תגליות הגז (תפקיד שמילא בהתנדבות), לא מוצא טעם לפגם בחתימתו על המכתב: "ההיכרות עם שטייניץ לא משפיעה, לפחות לא עליי. האמנתי שקביעת המבקר לא מאפשרת קיום סדרי ממשל. כל משרד ממשלתי עוסק בנושאים שיכולים לסכן חיי אדם. בסל התרופות מאשרים שש מתוך 600 התרופות, אז אם מישהו נפטר כיוון שתרופה לא אושרה, לפי גישה זו שרי הבריאות והאוצר אחראים".
פרופ' מנואל טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי ועובד זה שנים רבות לצידו של שר האוצר ומיהר לגבות אותו בראיונות שונים לאחר פרסום הדו"ח טוען, כי אין קשר להיכרותם. מלשכתו נמסר: "עמדת פרופ' טרכטנברג בנושא הינה עקרונית". בלשכה סירבו להתייחס לשאלה אם הראיונות שהעניק היו יוזמתו או בעקבות פנייה אישית של שטייניץ.
95 תגובות לכתיבת תגובה