צילום:אוראל כהן

מנכ"ל גרנית הכרמל: "שוק ההון כבר לא רלבנטי לחברות שרוצות להתפתח"

יוסי זינגר מאוכזב משוק ההון וממקד את חצי הביקורת שלו ברגולציה המתהדקת שמבריחה חברות מצליחות מהשוק. גם לוועדת הריכוזיות חלק בהחלטה למחוק את החברה־הבת טמבור מהמסחר ואפילו הממשלה, שמגלה אוזלת יד בפתרון משבר הגז מול מצרים, לא יוצאת נקייה

25.06.2012, 07:59 | עומרי כהן ולירוי פרי

"לא תמצאו אותי מקטר או אומר דברי ביקורת על הסביבה העסקית בכלל, ועל השפעות הרגולציה והשלטון שבתוכה בפרט, אבל הפעם אחרוג ממנהגי", כך קיבל את פנינו יוסי זינגר, מנכ"ל גרנית הכרמל, עם כניסתנו למשרדי קבוצת עזריאלי במגדלי עזריאלי. זינגר מאוכזב משוק ההון הישראלי ושופע ביקורת, אשר רובה ככולה מתנקזת לכיוון אחד - הרגולטורים ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

גרנית הכרמל היא חברת אחזקות שנסחרת בבורסה מאז 1992 ונשלטת כיום בידי קבוצת עזריאלי, המחזיקה ב־61% ממניות גרנית הכרמל. אחזקותיה המרכזיות של גרנית הכרמל, כולן פרטיות כיום, מתמקדות בתחומי האנרגיה - דלק (סונול) וגז (סופרגז), תשתיות מים והתפלה (חברת GES), צבעים וחומרי גמר לבנייה (טמבור).

ב־2011 הציגה גרנית הכרמל ירידה של 40% ברווח הנקי ל־30 מיליון שקל, בעיקר עקב העלייה בהוצאות המס, שנבעה מביטול ההפחתה העתידית במס החברות, וכן עקב עלייה בהוצאות המימון. ברבעון הראשון של 2012 הציגה החברה ירידה נוספת של 25% ברווח הנקי ל־26.2 מיליון שקל בהשוואה לרווחיה ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווחים התבטאה גם בנפילה של 35% שרשמה המניה בשנה האחרונה.

שלושה דברים הרגיזו את זינגר במיוחד בשנה האחרונה: הפחתת מרווח השיווק של חברות הדלק בקיץ שעבר (שהתמתנה בינתיים), חוסר ההחלטיות של הממשלה באשר להקמת נקודת קליטת הגז השנייה והקשחת התנאים העסקיים בישראל, כפי שבאו לידי ביטוי במסקנות ועדת הריכוזיות. "אני מחבר את האירועים האלו לעולם אחד שנקרא שלטון, קבלת החלטות. אם קובעי המדיניות בירושלים היו מתנהלים תוך מחשבה תחילה - כל אחד מהדברים האלו היו הפוכים ב־180 מעלות", אומר זינגר, ומציין כי "היקף הפגיעה של צעדים אלו בגרנית הכרמל מסתכם במאות מיליוני שקלים".

מלחמה, שלום ואנרגיה

בתחילת 2009 זכתה גרנית במכרז לחלוקת גז בין נתניה לאשדוד. החברה נדרשה להשקיע כ־160 מיליון שקל בהקמת תשתית הולכה למפעלים קטנים ובינוניים, תמורת קבלת זיכיון לחלוקת הגז למשך 25 שנה במחירים שנקבעו במכרז. אלא שבינתיים גרנית אינה יכולה להתחיל בשיווק הגז עקב ההפסקה בהזרמת הגז ממצרים, והיא גם אינה יכולה להשלים את פריסת התשתית לנקודת קליטת הגז השנייה בחופי ישראל, מאחר שזו טרם הוקמה.

זינגר מאשים את הממשלה בחוסר יכולתה לפתור את המשבר מול מצרים ובעיכוב בקבלת ההחלטה לגבי מתקן קליטת הגז. "הממשלה צריכה להתערב בעסקת הגז המצרי, אפילו אם זה עניין מורכב. שלום, מלחמה ואנרגיה הם שלושה דברים חשובים ביותר. היא גם צריכה להחליט איפה להקים את נקודת קליטת גז כי במסוקים לא ניתן לשנע את הגז ליבשה. בתור איש צבא לשעבר, ובתור כלכלן, אני טוען שיש קשר חד־חד־ערכי בין עצמאות כלכלית בתחום האנרגיה לבין תקציב הביטחון. לטעמי, נושא הגז הטבעי הופך להיות ועדת אגרנט הבאה של השוק הישראלי".

מסקנות ועדת הריכוזיות, שהטילו מגבלות על חברות פירמידה בעלות שלוש שכבות ויותר, ותיקון 16 לחוק החברות שחיזק את בעלי מניות המיעוט בחברות הציבוריות, מובילים בחודשים האחרונים יותר ויותר בעלי שליטה וחברות אחזקה להגיש הצעות רכש לחברות־הבנות שבבעלותם. בחודש שעבר מחקה גרנית הכרמל את מניות טמבור מהמסחר בבורסה, לאחר שרכשה את אחזקות הציבור (16%) בתמורה ל־61 מיליון שקל.

למרות ההצלחה בהצעת הרכש, זינגר מאוכזב מתפקודו של שוק ההון המקומי. "חברה כמו טמבור שמוכרת ביותר מ־200 מיליון דולר בשנה וצומחת בקצב שנתי ממוצע של 10%—15%, שוק ההון הישראלי כבר לא רלבנטי לגביה, למרות החשיבות הרבה של נוכחותה בבורסה. זה עצוב בעיקר עבור שני סקטורים: הסקטור העסקי כמובן, והחיסכון ארוך הטווח שלנו שלא יכול ליהנות מהשקעה בחברה כמו טמבור".

טמבור לא חילקה דיבידנדים ורק 16% ממניותיה היו בידי הציבור. למה היא צריכה להיות ציבורית?

"השאלה הזאת לא רלבנטית. טמבור חילקה דיבידנד בעבר, אך בשנים האחרונות היא מעדיפה לנתב את הכספים לפיתוח עסקי. זאת חברה שהשקיעה קרוב ל־150 מיליון שקל בפרויקט אחד - מפעל ללוחות ובלוקי גבס, שכל תכליתו היתה להיכנס לתוך שוק מונופוליסטי. התכלית של ממשלת ישראל היא לקעקע את המונופולים, ואנחנו באנו לשוק מספיק גדול שפעילותו המסורתית התאימה לנו והצלחנו לתפוס נתח שוק. אז בטח שלא חילקנו דיבידנד. בנוסף, מי שהשתתף במימון של הדבר הזה היו הבנקים שהעמידו לנו 100% מההשקעה".

על מה אתה מלין בעצם, על מחיר שוק נמוך שמקבלת החברה?

"שוק ההון הוא חלופה מאוד לא טובה למי שרוצה לפתח את עסקיו. אם מחזור המסחר במניות עומד על 16 אלף שקל ביום בממוצע, אז שוק ההון הוא לא רלבנטי".

אז על מי הביקורת שלך - על המוסדיים שלא קונים את המניה? הרי רוב המניות מוחזקות בידי גורם אחד שהוא בעל השליטה.

"ההחלטה של בעל השליטה אם לפזר או לרכז את השליטה תלויה בהרבה פרמטרים. ההחלטה שלנו אם להנפיק או לא תלויה באלטרנטיבות שלנו".

משחק סכום אפס

זינגר מסביר מדוע הגיש את הצעת הרכש לטמבור עוד בטרם חוקקו מסקנות ועדת הריכוזיות. "שאל אותי אחד הדירקטורים שלנו למה אחד הנימוקים להוצאת טמבור מחוץ לבורסה הוא המבנה הפירמידאלי - הרי זה עדיין לא חוקק ולא ידוע איך זה ישפיע. אמרתי לו שהשווי של טמבור לא ישתנה, אבל עבורי כבעל שליטה, ההחלטה הזאת הפחיתה את השווי שלי בטמבור".

אילו הזדמנויות פותחת בפניך ועדת הריכוזיות - מעניין אותך לקנות נכסים נוספים?

"ועדת הריכוזיות לא פותחת לי שום הזדמנות. אם אני צריך להחזיק 100% מהחברות ושוק ההון לא הופך לאלטרנטיבה, אז שאלת המקורות הופכת להיות הרבה יותר מהותית. אני צריך לשרת גם את הוצאות המימון, גם דיבידנד. בסוף הדבר הזה מביא לזה שכנראה אנשים יצטרכו למכור, ואני לא בטוח שבעלי המניות החדשים שיבואו יהיו טובים יותר. היום כל חברה שאני אקנה, אני אחפש לרכוש בעלות מלאה שבעסקה שתהיה בפרופיל מימוני סביר. אני לא רוצה שהרגולטור יישב לי מחר בבוקר בחצר ויעשה לי את הבעיות שהוא עשה לי בקיץ שעבר".

אתה לא חושב שהוועדה הזאת תורמת לשוק ההון או למשק בכלל?

"אני לא רואה מה הם תרמו לשוק ההון. הסחירות ירדה ב־50%, כל המוסדיים בורחים לחו"ל. זה משחק סכום אפס — כסף שמושקע בחו"ל לא מושקע בארץ. אז לאיזה שוק הון זה טוב? אולי זה טוב לשוק האמריקאי או האירופי או להציל את יוון. אבל כאן מדובר בוועדה שיהיו לה תוצאות הרות גורל. אנשים נוטים לחשוב שדו"ח ועדת הריכוזיות זה פירמידות בלבד - זה לא כך. אני חושב שחלק מהחלטות ועדת הריכוזיות הן החלטות בכיוון הנכון, אך העוצמה היא הרבה יותר קטלנית ממה שנדרש בתחומי מדינת ישראל.

"בוועדת הריכוזיות ישבו אנשים שלא עשו עסקה בחיים שלהם. לא קנו עסק. לא מכרו עסק. מן הראוי היה לפחות שיסתכלו מה עשו מסקנות ועדת בכר. אנשים רשמו צ'קים כמו מטורפים שהיו נכונים לאותו יום בלבד, ויום לאחר מכן כבר עשו עליהם הפחתות. העסקאות הגדולות נעשו בתוך לילה. אם תראיין עשרה מנהלים בשוק ההון עם התמחות בנושא ותשאל האם ועדת בכר תרמה לאיכות תעשיית קופות הגמל וקרנות הנאמנות, אני סבור שתקבל יותר תשובות שליליות".

לאור רמות המחיר הנוכחיות בשוק ההון, חשבת להמליץ לעזריאלי למחוק גם את גרנית הכרמל מהמסחר?

"יש לי חוק טבע - אני לא מתערב בהחלטות שהן ברמת בעלי השליטה. בשבילי הדירקטורים הם מלאכי שרת, ובהתאם בעל השליטה. יש לו המשאבים שלו, החשיפות שלו והשיקולים שלו. אלו דברים אישיים. אני לא אכנס למגרש הזה שהוא אישי פרופר של בעל השליטה. באופן כללי, הצעת רכש לגרנית זה רעיון עוד יותר עצוב מהצעת הרכש לטמבור. עם מה תשאיר בסוף את מדד ת"א־100 שבו מושקעים כספי החיסכון שלנו - עם דלק נדל"ן? המשקיע בשוק ההון צריך שתהיה לו בחירה. ראש הממשלה צריך לייצר תנאים ליצירת מדד ת"א־200, לעשות דופליקציה של ת"א־100. זה לא הגיוני שחברות עם שווי שוק של 100 מיליון שקל צריכות לשלם את העלות הכרוכה בחברה ציבורית, שיכולה להגיע למיליון שקל".