אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ארסנל אלופה, לא מה שחשבתם צילום: רויטרס

ארסנל אלופה, לא מה שחשבתם

ארסנל דה-סאראנדי היא הגרסה הארגנטינאית של מכבי פתח תקווה. מייסד המועדון הוא יו"ר ההתאחדות הלא פופולארי ואוהדים כמעט ואין

25.06.2012, 16:28 | רונן וודלינגר

בזמן שאוהדי ארסנל הגדולה מלונדון כמעט ושכחו בשנים האחרונות איך נראים תארים, אוהדי ארסנל הקטנה מבואנוס-איירס (ארסנל דה-סאראנדי, בשמה המלא) זכו אתמול (א') לטעום לראשונה בתולדות המועדון את טעמה המתוק של האליפות.

הרבה דברים רעים אפשר להגיד על הכדורגל הארגנטיני, ובצדק - אלימות, רמה נמוכה, שחיתות. מה שאי אפשר לקחת ממנו זה את הדרמות שהוא מספק לנו במחזורים האחרונים. בין אם זו שיטת שתי העונות בשנה (קלאוסורה/אפרטורה) ובין אם זה המשבר הכלכלי שמחליש את מרבית הקבוצות הגדולות, כך או כך, יותר ויותר מועדונים קטנים הצליחו בשנים האחרונות להשתחל ולקחת אליפות, כשלא פעם זה קורה בסיום דרמטי, ממש בשניות האחרונות של העונה. בעונות קודמות היו אלה לאנוס ובאנפילד שהצליחו להשיג אליפות היסטורית, ואתמול הגיע כאמור תורה של ארסנל, אולי הקטנה מכולן.

העונה, בזמן שריבר נאבקה (בהצלחה) על העלייה מהליגה השנייה, ואילו בוקה הגדולה נחנקה במחזורי הסיום, היו אלה דווקא טיגרה וארסנל מפרברי בואנוס-איירס שהגיעו למחזור האחרון כשהן צמודות בראש הטבלה. טיגרה פישלה וסיימה רק בתיקו 2:2 עם אינדפנדיאנטה, שסייעה בכך לשכנתה משכונת סאראנדי לזכות באליפות. האחרונה עשתה מבחינתה את העבודה וגברה 1:0 על בלגראנו משער של כוכב הקבוצה, המגן ליסאנדרו לופס (לא להתבלבל עם החלוץ של ליון).

באופן מוזר, אמנם התיקו של טיגרה לא הספיק לה כדי לזכות באליפות - אבל הנקודה שהשיגה הבטיחה את הישארותה בליגה הבכירה. הסיבה לכך היא שיטת הירידה בארגנטינה שמבוססת על ממוצע של שלוש עונות. טיגרה הגיע לעונה הנוכחית עם ממוצע נמוך מאוד משתי העונות הקודמות ורק המקום השני הוא שהבטיח לה את ההישארות.

חזרה לארסנל, או "אל ארסה" כפי שהיא מכונה בקיצור, מועדון שהוא מעין גרסא ארגנטינית של מכבי פ"ת. המועדון, שהוא הצעיר ביותר מבין קבוצות הליגה הראשונה בארגנטינה, הוקם בשנת 1957 בשכונת סאראנדי הקטנה, שבעיר אבז'נדה, בפרברי בואנוס איירס (ממנה מגיעות גם ראסינג קלוב ואינפנדיאנטה).

מייסד המועדון היה לא אחר מאשר נשיא ההתאחדות בשלושים ושלוש השנים האחרונות, חוליו גרונדונה, שהקים את הקבוצה יחד עם אחיו הקטור וגם עמד בראש המועדון במשך 20 שנותיו הראשונות. את השם "ארסנל" קיבל המועדון בשל מחסן נשק ששכן במקום שבו עומד היום האצטדיון, ומן הסתם גם מתוך שאיפה להידמות לתותחנים המקוריים מלונדון.

ליסנדרו לופס צוהל. עבור ארסנל מדובר בעונתה העשירית בסך-הכל בליגה הבכירה, שנים שבהן התבססה כקבוצת מרכז טבלה טיפוסית – כזו שלא מאיימת על הצמרת, צילום: איי אף פי ליסנדרו לופס צוהל. עבור ארסנל מדובר בעונתה העשירית בסך-הכל בליגה הבכירה, שנים שבהן התבססה כקבוצת מרכז טבלה טיפוסית – כזו שלא מאיימת על הצמרת | צילום: איי אף פי ליסנדרו לופס צוהל. עבור ארסנל מדובר בעונתה העשירית בסך-הכל בליגה הבכירה, שנים שבהן התבססה כקבוצת מרכז טבלה טיפוסית – כזו שלא מאיימת על הצמרת, צילום: איי אף פי

אגב, גרונדונה עצמו ידוע גם כאוהד של אינדפנדיאנטה והוא אף ניהל את המועדון האדום לפני שהתמנה לנשיאות ההתאחדות. כיום, נשיא ארסנל הוא בנו של הנשיא, שגם הוא נקרא חוליו גרונדונה. בקיצור, כמו אצלנו, הכל נשאר במשפחה. ועוד פרט קטן: גרונדונה האב זכה לכבוד ששמור לגדולים (או למושחתים) ביותר, והאצטדיון הביתי של ארסנל, שמכיל כ-16 אלף מקומות, נקרא על שמו. גרונדונה עצמו קיבל את האליפות ברגשות מעורבים, שכן רעייתו נלידה הלכה לעולמה לפני ימים אחדים. "זו שמחה אדירה, אבל ברגעים אלה אני זוכר גם את אשתי," אמר הלילה העסקן בן ה-81 כשהוא נחנק מדמעות.

עבור ארסנל מדובר בעונתה העשירית בסך-הכל בליגה הבכירה, שנים שבהן התבססה כקבוצת מרכז טבלה טיפוסית – כזו שלא מאיימת על הצמרת, אבל מצליחה תמיד להימנע מירידה (יחד עם בוקה ואינדפנדיאנטה, ארסנל היא הקבוצה היחידה שמעולם לא ירדה מהליגה הבכירה!). עד אתמול השיא של המועדון היה מקום שלישי, הישג שהושג לפני שנתיים, ובדירוג היסטורי של כל המועדונים בארגנטינה היא דורגה עד הלילה במקום ה-28 בלבד. ועוד פרט מעניין, עד אתמול לא היה אמנם לארסנל אף תואר מקומי בארגנטינה, אבל ב-2007 היא זכתה בקופה סודאמריקנה, מעין גרסא דרום-אמריקנית של גביע אופ"א. השחקן הכי מפורסם בתולדות המועדון הוא חורחה בורוצ'אגה, שזכור ככובש שער הנצחון בגמר מונדיאל 86 נגד גרמניה, ואשר את התחיל הקריירה במדים התכולים של ארסנל.

מבחינת מספר אוהדים, ארסנל ממוקמת במקום ה-22 בארגנטינה עם כ-3,000 חברי מועדון רשומים. לשם השוואה, לקבוצה מסדר גודל בינוני כמו לאנוס יש מספר חברים גדול פי עשרה.

אז איך משיגים אליפות? היתרון של ארסנל הוא האיזון והיציבות. היא לא קונה כוכבים גדולים, אלא מסתפקת בלאסוף שחקנים שנכשלו בקבוצות גדולות ומחירם נמוך, כמו גיז'רמו בורדיסו (אח של ניקולאס מהנבחרת), ששיחק ברומא, או חואן-פאבלו קאפה, שנתן כמה עונות בספרד. מכירה מזדמנת של שחקנים לאירופה - כמו זו של פראנקו חארה שעבר ב-2010 לבנפיקה תמורת 5.5 מיליון יורו - מאפשרת למועדון לשמור על תקציב מאוזן. את 2011סיימה הקבוצה עם עודף תקציבי של 6 מיליון פסו (כמיליון יורו) וחובות בסך 25 מיליון פסו. ליסאנדרו לופס, כובש שער האליפות, צפוי לעזוב בקרוב לקבוצה גדולה יותר ולהזרים עוד חמצן למועדון.

האם העובדה שהמייסד שלה הוא נשיא ההתאחדות סייעה לארסנל? כשמדובר באדם כמו גרודנדונה, קשה לחשוד בו בניקיון כפיים. "דון חוליו" כמו שהוא מכונה בארגנטינה, ידוע בקשריו הפוליטיים והואשם לאחרונה בהלבנת מיליוני דולרים בבנקים שוויץ. השליטה המוחלטת שלו בהתאחדות מאפשרת לו להתנכל למי שמאיים עליו ומצד שני, לסייע למקורביו. אולי זה מה שמביר את העובדה כי ב-2010 ארסנל הייתה הקבוצה היחידה בארגנטינה שלא פרסמה את נתוניה הפיננסיים. בכל מקרה, השבוע הקרוב שייך יוקש לחגיגות של הקבוצה הקטנה עם השם הגדול.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות