אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הארנק הדיגיטלי נשאר ריק

הארנק הדיגיטלי נשאר ריק

התשלומים הסלולריים לא מתרוממים, אף שכבר שנים אומרים שהם יחליפו את הכסף הפיזי ולמרות דחיפה מצד חברות ענק כמו גוגל ומאסטרקארד. מומחים מאשימים את החקיקה האטית ואת החברות הגדולות, אבל מודים שהזינוק האמיתי יגיע רק כשיתגמלו את הלקוחות

25.06.2012, 17:09 | הראל עילם

רובנו לא מודע בעצם לשווי האמיתי של הכסף שלנו. לא מדובר בחפצים ובשירותים שניתן לרכוש באמצעותו אלא בעלותו של השטר הבודד, הפיזי, שעובר מיד ליד ומתבלה בין ביקור בארנק לשכיבה בקופה בסופר. העלות הכוללת של אחזקת והדפסת המזומן העולמית השנתית מוערכת בלא פחות מ־60 מיליארד דולר, אך למרות ההסכמה הגורפת בין מדינות, בנקים עולמיים ונותני שירותים כי זמנם של השטרות המודפסים חלף מן העולם, הם עדיין שימשו ב־2011 ל־80% מכלל העסקאות העולמיות.

אז מדוע עדיין לא התחוללה מהפכת התשלומים הדיגיטלית המיוחלת? מדי יום אנחנו נחשפים לפתרונות אלטרנטיביים שמאפשרים לנו לשלם בפאב ללא צורך לקרוא למלצרית, לשלם על חניה ללא כרטיס או לקנות קפה בדוכן הקרוב על ידי העברת הטלפון החכם שלנו על פני קורא. אבל בינתיים נראה שבתי העסק והציבור לא ממהרים לאמץ את הטכנולוגיות שיאפשרו להם להיפטר משטרות המזומן או מכרטיס האשראי הצמוד.

אוהבים לגהץ תשלומים בסלולר בישראל? רק על חניה גם אצלנו הצרכנים לא ממהרים לזנוח את השטרות וכרטיסי האשראי. חוץ מאשר בתחום אחד הראל עילםלכתבה המלאה

"הציבור עדיין מאמין שאם הכל יהיה דיגיטלי, הממשלות יידעו כל פרט עליו", מסביר ל"כלכליסט" טים דקר, ראש מחלקת ערוצים דיגיטליים ב־HSBC, הבנק הגדול בעולם. "אני חושב שמהפכת התשלומים הדיגיטליים עומדת להתחיל, אבל רוב הכלכלות עדיין מבוססות על מזומן ויש חוסר אמון וספקנות גם בקרב הציבור וגם בקרב הממשלות".

צ'קים במיליארד דולר

במדינות כמו יוון, פולין ואיטליה, המזומן עדיין משמש לרוב התשלומים והאדם הממוצע מבצע רק 50 תשלומים שאינם במזומן בשנה. כשפונים מזרחה הבעיה רק מעצימה - בהודו, ממוצע כרטיסי האשראי עומד על 0.04 כרטיסים לאדם, לעומת יותר מחמישה בארה"ב.

אך הבעיה היא לא רק מזומן ואשראי, אלא גם צ'קים, שעדיין מאוד נפוצים בעיקר באירופה ובשימוש בקרב עסקים גדולים. המעסיק הפרטי הגדול ביותר בארה"ב הוא רשת החנויות וולמארט: עם 700 אלף עובדים במדינה, החברה הוציאה בעבר קרוב ל־100 מיליון דולר בכל שנה כדי לחלק מדי שבועיים המחאות עם משכורות לכלל העובדים.

גם ממשלת ארה"ב העריכה את העלות להפצת צ'קים של ביטוח לאומי בקרוב למיליארד דולר מדי שנה, אך הדרך שבה בחרו שני הגופים להתמודד עם הוצאות העתק היתה לעבור למערכת תשלומים באמצעות כרטיסי אשראי נטענים - פתרון שבהחלט לא ממצה את מגוון האפשרויות שהטכנולוגיה מציעה כיום.

דקר מ־HSBC רואה בגופים הגדולים אשמים בחוסר הקבלה של הטכנולוגיות החדשות, אבל לא רק בהם. "בני אדם צריכים מזומן, אחרת יתחיל להתפתח שוק של סחר חליפין במטבעות או במתכות יקרות. אי אפשר לומר שהבנקים לא מחדשים, אבל יש רגולציה כבדה שמונעת זאת מאיתנו. רק לדוגמה, הטכנולוגיה מאפשרת כבר היום לעבור לפעילות דיגיטלית לחלוטין, אבל החקיקה נגד ארגוני טרור והלבנת מסים מונעות זאת ואני לא חושב שהמצב ישתנה בקרוב. בנקים הם עדיין עסק שדורש מפגש פנים אל פנים, והסניפים לא הולכים להיעלם לשום מקום".

שעונים עם PayPass שעונים עם PayPass שעונים עם PayPass

גם דניאל כהן, נציג מאסטרקארד בישראל, אומר שהכסף הפיזי לא עומד להיעלם מהעולם. "התחרות האמיתית שלנו היא לא מול חברות כרטיסי אשראי אחרות, אלא מול המזומן", הוא מודה. מאסטרקארד עצמה השיקה את אחד מפתרונות התשלום הסלולריים הראשונים בעולם, PayPass, שעובד באמצעות שבבים קטנים שאף הותקנו בשעונים, במחזיקי מפתחות, בטלפונים ועוד. עד סוף 2012, יותר מ־120 טלפונים חכמים יתמכו במערכת.

אבל PayPass ורוב פתרונות התשלום הסלולריים דורשים חומרה מיוחדת, שאינה נפרסת במהירות מספקת. התוצאה הסופית היא מקרה הביצה והתרנגולת: הקמעונאים לא משדרגים ללא ביקוש, וללא מספיק קמעונאים שישדרגו את המערכת שלהם, לא נוצר ביקוש מצד הלקוחות. לפי נתוני World Payment Report, היקף התשלומים האלקטרוניים והסלולריים יעמוד השנה על 45 מיליארד דולר - צמיחה של 40% לעומת 2011, אך עדיין שבריר מהיקף העסקאות העולמיות.

הארנק הסלולרי נשאר ריק

רבים מצביעים על טכנולוגיית NFC כזו שתצליח להיות הראשונה לסחוף אחריה את הציבור ולשחרר את הלקוחות מהמזומן. הטכנולוגיה, שמאפשרת בין היתר לבצע תשלומים באמצעות מכשיר הסלולר, נתמכת כבר על ידי יצרניות גדולות כמו סמסונג ונוקיה ונדחפת גם על ידי הארנק האלקטרוני של גוגל. אך למרות קלות השימוש, גם ה־NFC מתקשה להמריא.

אורן בצלאלי, סמנכ"ל בריטליקס, אחת החברות הגדולות בעולם התוכנה לקופות אלקטרוניות, מסביר את חוסר ההצלחה: "NFC זה טרנד ששומעים עליו, אבל בעולם הקמעונאי הוא עדיין לא תופס. כדי להשתמש בו יש צורך להציב דורש חומרה בכל נקודות המכירה. מי שנכנס לתחום עושה את זה בעיקר כדי להלחיץ את המתחרים, לא בגלל צורך אמיתי. למעשה, כמעט לא רואים שימוש בטכנולוגיה ברשתות גדולות".

גם לורן רנדרד, מנכ"ל חברת התשלומים הטייוואנית Toro, הנחשבת למפתחת מובילה של תוכנות שמתבססות על פלטפורמת ה־NFC, מצביע על הקשיים הצפויים לתקן אחיד של תשלום. "שוק התשלומים הסלולריים יישלט תמיד על ידי שחקנים מקומיים, כי הקמעונאים והבנקים הם מקומיים. אני לא חושב ששחקנים בינלאומיים כמו הארנק הדיגיטלי של גוגל יכולים להצליח", הוא אומר. "לכרטיסי אשראי לקח שנים עד שהם תפסו, ובתחום התשלומים אחוזי הרווח מאוד נמוכים, כך שאף אחד לא רוצה לשלם על שדרוג. כולם מאמינים בחזון של עתיד סלולרי, אבל הדרך אליו עוד רצופה מכשולים".

טים דקר, סמנכ"ל HSBC. "הציבור עדיין מאמין שאם הכל יהיה דיגיטלי - הממשלות יידעו כל פרט עליו", צילום: אוראל כהן טים דקר, סמנכ"ל HSBC. "הציבור עדיין מאמין שאם הכל יהיה דיגיטלי - הממשלות יידעו כל פרט עליו" | צילום: אוראל כהן טים דקר, סמנכ"ל HSBC. "הציבור עדיין מאמין שאם הכל יהיה דיגיטלי - הממשלות יידעו כל פרט עליו", צילום: אוראל כהן

תשלום תמורת תשלום

את המהפכה הסלולרית דווקא לא מובילות מדינות המזרח הרחוק אלא שבדיה, שם רק 4% מהעסקאות במחצית הראשונה של 2011 נעשו במזומן. למעשה, בתי עסק רבים במדינה, כולל סופרמרקטים ואוטובוסים, לא מקבלים יותר מזומן, דבר שאף עורר זעקה בקרב האוכלוסיות המבוגרות. אבל מומחים רבים מסכימים כי כדי שהתשלום הדיגיטלי יתפוס גם בשאר העולם, בתי העסק פשוט צריכים לתגמל לקוחות שיבחרו בו.

טים דקר מ־HSBC מציין כי בבריטניה, הכרטיסים הדיגיטליים במטרו זולים יותר. רועי אלבז, מנכ"ל חברת פנגו (ראו הרחבה), אומר כי השיק תוכנית בונוסים ללקוחות שישלמו באמצעות חשבון החניה הסלולרית שהחברה מספקת גם על שטיפת רכב אוטומטית או על חניונים.

 

אבל את הדחיפה הגדולה שלה זקוק התחום אולי יביא אירוע הספורט הגדול של השנה: לקראת האולימפיאדה פרסה סמסונג עשרות אלפי נקודות מכירה בלונדון, שבהן יוכלו להשתמש בעלי סמארטפוני גלקסי מתוצרתה כדי לבצע רכישות שונות - אמצעי תשלום שאולי ירצו לקחת איתם הביתה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
ל-3- נכון שזה יקל בנושא הזה... אבל.. יודעים,ואני מדגיש!... יודעים!
שהמטרה הגדולה שלהם היא להפוך את הכסף לורטואלי/דיגיטלי.. בשלב ראשון. השלב הסופי הוא על צ'יפ שיהיה מושתל בגוף.. ככה השליטה באזרח/נתין/עבד.. דגולה יותר. הם לא מחביאים את זה. תגגל. תבדוק על אובמה לפני שהיה נשיא, כסנטור,ניסה להעביר הצעת חוק בנושא אך היא נפסלה כי הוא אישית השקיע בחברה של RFID ציפ. תגגל... סכנה.
שרון  |  27.06.12
8.
כמו כל טכנולוגיה, אם היא לא תתפוס תאוצה בזמן הקרוב, היא תדחק הצידה ותיעלם.
חיי המדף של טכמולוגיות אלקטרוניות הינו סופי. בפרט, אם מדובר בטכנולוגיה שלא תופסת תאוצה, שכן משמשעות הדבר שהמודל העסקי/כלכלי/טכנולוגי שלה לקוי. עושה רושם ש- NFC צועדת במסלול הזה. לכן גם הגיוני שרשתות קמעוניות לא ישקיעו בציוד סליקה שלא יהיה בשימוש, לא בזמן חיי המדף ולא לאחריו.
י.  |  26.06.12
5.
טוב מאוד. היום המשמעות של איבוד המכשיר הסלולארי היא חשיפת זהותך
זה כולל את אנשי הקשר שלך, ההודעות שלך, הדוא"ל שלך, תמונות שלך, אפליקציות בנק וכו' וכו'. אם נוסיף לעיניין גם את כרטיס האשראי הדיגיטלי - מצבנו יהיה עוד יותר גרוע, וכרטיס האשראי שלנו יהיה חשוף אף הוא. לא צריך את ה"קידמה" הזאת. לא תודה
Sתיו  |  25.06.12
לכל התגובות