צילום: יותם פרום
אהרון פוגל: "הריבית הנמוכה והתארכות תוחלת החיים מורידות לנו את הפנסיה"
יו"ר חברת מגדל אמר בכנס קיסריה כי "רק צמיחה יוצרת פנסיה". שטייניץ: "אם חיים יותר – צריך גם לעבוד יותר"
"אין ברירה, אם חיים יותר – ואנחנו מברכים על כך – צריך גם לעבוד יותר. העובדים בסופו של דבר מממנים לעצמם את הפנסיה", כך אמר היום (ד') שר האוצר יובל שטייניץ בכנס קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכללה למנהל, שמחליף את שמו לכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה.
במהלך פאנל שעסק בחיסכון פנסיוני אמר שטייניץ כי "אם שנות הפנסיה מתארכות, צריכה להיות פרופורציה סבירה בין תוחלת החיים לתוחלת העבודה. נכון שלפני שנה היו 70 נגד אחד נגד העלאת גיל הפנסיה לנשים, האחד הייתי אני, אבל לטווח הארוך לא תהיה ברירה. ההיגיון ידו גוברת. אי אפשר להימלט מזה".
לדבריו, "אין אבחנה בין המדינה לבין האזרחים. כל מה שהמדינה מעניקה לפנסיה, גם במסגרת אג"ח מיועדות, מגיע מהכיס של האזרחים. כך שההפרדה הזו מלאכותית. מי שחושב שהמדינה יכולה לתת ללא הגבלה טועה. בסוף זו מתמטיקה".
שטייניץ הוסיף כי "גם הצמיחה הכלכלית היא מפתח ליכולתה של מדינה מודרנית לדאוג להרבה דברים, לרבות הפנסיה. בלי צמיחה מדינות נקלעות לבעיה גם בפנסיה. אנחנו מתחילים לראות את זה באירופה, ולכן בישראל הדגש על הצמיחה הוא לא רק בשביל לדאוג להווה, אלא גם לעתיד".
פרופ' איתן ששינסקי אמר בכנס כי "נושא הפנסיה מעסיק את העולם כולו. תוחלת החיים עולה והתשואה על ההשקעות יורדת. אנחנו חיים בעולם אחר מבחינת שיעורי התשואה, ויש לזה השפעה דרמטית על היכולת לספק פנסיה לאנשים".
לדבריו של ששינסקי "אנשים בארה"ב הפסידו במשבר 30% מהחסכונות שלהם. קל להבין מה דבר כזה עושה לחיים של אותו עובד בגיל הפרישה. בדקנו מודל של העלאת החלק של האג"ח המיועדות בתוך הפנסיה של החוסכים תוך הורדה מסוימת של הריבית על האג"ח המיועדות. יש לזה השפעה דרמטית על הפנסיה של החוסכים".
ששינסקי עמד בראש צוות מיוחד מטעם המכון שבדק את היכולת של מודל הפנסיה הישראלי לאפשר רמת חיים ראויה לעובדים הישראלים שיגיעו לגיל הפרישה. כפי שהתפרסם ב"כלכליסט" בתחילת החודש, הרעיון להגדיל את היקף האג"ח המיועדות לא אהוב במיוחד על משרד האוצר. כמו כן, ששינסקי ציין כי האוצר מוכרח לתת פתרון לעובדה כי יותר מדי עובדים בשכבות חלשות באוכלוסיה מושכים את כספי הפיצויים שלהם, ובכך מקטינים במידה משמעותית את קצבת הפנסיה שלהם.
מנכ"לית הביטוח הלאומי לשעבר אסתר דומיניסיני אמרה בכנס כי "יש שתי סיבות מהותיות שבגללן אנחנו לא צריכים להיות שקטים לגבי הפנסיה. ראשית, לשני שלישים בכלל אין פנסיה, ולאלה שיש, שיעור הפנסיה נמוך מאוד. השאלה הקריטית שצריכה להדיר שינה מעיני אזרחי מדינת ישראל היא האם הביטוח הלאומי יוכל לשלם קצבת זקנה לדורות הבאים. מדובר בדור של הילדים שלנו.
"עבודה יסודית ביותר שנעשתה בנושא הזה גילתה שיש סיבה לדאגה. תוך 12 שנים קרן הרזרבה של המוסד לביטוח לאומי תתחיל להיאכל, ותוך 40 שנה הביטוח הלאומי יתחיל להיכנס לקשיים מבחינת היכולת לשלם קצבאות".
לדבריה, "היום יש שישה עובדים על כל פנסיונר. תוך כמה שנים היחס הזה יהיה הפוך. אין היום בביטוח הלאומי מנגנון איזון שמבטיח את יציבותה של המערכת. בכל חברת ביטוח יש מנגנון כזה, אבל בביטוח הלאומי אין. צריכה להיות כאן מחשבה ציבורית קדימה לגבי היכולת של הביטוח הלאומי לשלם קצבאות. אנחנו המלצנו להנהיג כללי איזון, להקים קרן עודפים עצמאית לביטוח הלאומי למקרה של משברים כלכליים, ולוודא שה-170 מיליארד שקל של הביטוח הלאומי שהמדינה משתמשת בהם, יחזרו לביטוח הלאומי. כל מדינות העולם מטפלות היום בסוגיה הזו, מתוך הבנה של החשיבות של העניין".
יו"ר חברת הביטוח מגדל אהרון פוגל אמר בכנס כי "הריבית הנמוכה לטווח ארוך והתארכות תוחלת החיים הן מה שמוריד לנו את הפנסיה יותר מכל ביחס לציפיות שלנו. רק צמיחה יוצרת פנסיה. באירופה, כשאין כמעט צמיחה, ההשפעה על הפנסיה היא אדירה. ברגע זה העולם המערבי כנראה לא מסוגל לשלם ריביות גבוהות. מתי הוא כן מסוגל? כשהוא לוקח סיכונים. וזה כבר תלוי במדיניות ניהול ההשקעות. אם לא תיקח סיכון, הריבית שלך תהיה 2% לשנה והפנסיות יהיו מאוד נמוכות. היום חברי ועדת ההשקעות לא רוצים לסכן את הכסף בגלל הביקורת הציבורית על הכסף שאנחנו לוקחים בדמי ניהול, שמשמשים למעשה בשביל לנהל את הסיכונים ובשביל להגדיל את התשואות של החוסכים. עוד כשהייתי באוצר המלצנו להצמיד את גיל הפרישה לעלייה בתוחלת החיים, אבל ההמלצה הזו לא התקבלה. הייתי מגדיל את קצבת הזקנה על ידי הפניית כל הפנסיה חובה של עובדים בשכר מינימום לביטוח הלאומי".
המפקח על שוק ההון עודד שריג אמר בכנס כי ההמלצה להגביל בצורה מסוימת את משיכת כספי הפיצויים בשביל שלא לפגוע בפנסיה היא המלצה ראויה, אם כי אין לעשות זאת באופן מוחלט.
38 תגובות לכתיבת תגובה