יצרת חובותיך בהימורים? אל תבקש הגנת בימ"ש

כדורגלן העבר איציק זוהר, הגיש בקשה לבית המשפט להכריז עליו כפושט רגל. זוהר, לטענתו, נקלע לחובות של מאות אלפי שקלים כתוצאה מ"התמכרות להימורים".

בכל יום, מתדפקים חייבים שאינם מסוגלים לשלם את חובותיהם לנושיהם על דלתות בית המשפט ומבקשים את הגנתו על-ידי הכרזתם כפושטי רגל. איש איש ונסיבות קריסתו הכלכלית מחפש לעצמו מפלט וחוף מבטחים בשערי בית המשפט.  

הנחת היסוד של אותם חייבים כי פשיטת רגל פתוחה בפני כל דיכפין וכי בית המשפט יפרוס הגנתו על כל אחד ואחד - שגויה מיסודה. ומהיכן נובעת הטעות הנפוצה? חוסר ההבנה כי פשיטת רגל היא למעשה בקשת הגנה ומקלט מפני הנושים. חסד ולא זכות. חסד שיש להפעילו בזהירות שכן, הפגיעה בנושים לעיתים אנושה.

על מנת להבין מי זכאי לחסות של בית המשפט, יש להבין תחילה מהי מטרת "בקשה לפשיטת רגל". חייב המבקש פשיטת רגל, עותר כי יופסקו נגדו כל הליכי הגבייה שננקטו על ידי נושיו באמצעות ההוצאה לפועל ובכך תינתן לו ההגנה לה הוא משווע. במקביל, נכסיו עוברים לרשות נאמן הממונה בידי בית המשפט ונגבה מהחייב תשלום חודשי בהתאם ליכולתו, לטובת קופת פשיטת הרגל. לנאמן מוקנית הסמכות לממש את הנכסים ולחלק את הכספים בין הנושים, על-פי מפתח קדימויות שקבע המחוקק. בסיום ההליך יכול החייב לבקש הפטר מחובותיו ולהותיר את נושיו וחובותיו מאחור.

אם זה כל כך פשוט, היכן הבעיה? המפתח טמון בצמד המילים "תום לב". על המבקש להוכיח כי נקלע לחובותיו בתום לב. על פניו, דבר פשוט, אולם לא כך הדבר והגדרת בתי המשפט ל"תום לב" עולה בקנה אחד עם תחושת הצדק, ההגינות והמוסר הבסיסי.

חובות שנוצרו בתום לב הן כאלה שנוצרו במהלך עסקים רגיל, ולא בתרגילי עוקץ, הימורים או מעשי נוכלות. לא ייתכן ואף לא מוסרי כי אדם שרכש בצ'קים דחויים כמויות גדולות של סחורה בסמוך לקריסתו, תוך ידיעה שלא יוכל לשלם בעד הסחורה, יזכה להכרזת פשיטת רגל ולהגנה מפני ספק הסחורה.

ומה לגבי הימורים? בית המשפט העליון בעניין שבתאי אשכנזי (ע"א 4892/91) קבע כי מי שחובותיו נוצרו כתוצאה ממשחקי מזל והימורים, לא יזכה להגנת החוק ולא יוכל להיות מוכרז פושט רגל. הרציונל פשוט. פשיטת רגל הינה, כהגדרת בית המשפט, "קרש הצלה לחייבים, וגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ".

לפני שתצקצקו בלשונכם, שימו עצמכם לרגע בנעלי הנושים. פשיטת רגל הינה סעד פוגעני כלפי נושי החייב, שנאלצים לעצור את כל הליכי הגבייה הפרטניים, להסתפק בהליכים שנוקט הנאמן, להוציא ממון, להמתין שנים, ובסופו של יום לראות בעיניים כלות כיצד החוב כלפיהם, או מרביתו, נמחק בצו ההפטר שמקבל החייב. האם ישנה הצדקה לפגוע בנושים כאשר מדובר בחובות שנוצרו מהימורים?!

השופט יוסף שפירא, מבקר המדינה הנכנס, קבע בפש"ר 5007/08 כי במקרה בו הצהיר החייב בבקשתו כי חובותיו נובעים מהימורים, אין טעם לדון בבקשה והיא נדחתה לגופה. השופט שפירא הרחיב וקבע כי בגדר "הימורים" נכללים גם הימורים חוקיים דוגמת משחקי מפעל הפיס.

עולה כי באופן כללי, בתי המשפט סגרו את דלתם בפני מהמרים, ולא העניקו להם סעדים שמטרתם פתיחת דף כלכלי חדש. ברור כי יש לשקול כל מקרה לגופו ולנסיבותיו, ואין באמור כדי להביע דעה לגבי הליך תלוי ועומד כלשהו.

הכותבים הינם עורכי דין המתמחים בפשיטת רגל ובהסדרי נושים במשרד עורכי דין דוד זעירא ושות'