טרכטנברג : "בכל החלטת ממשלה צריך להוסיף מעתה סעיף השלכות על אי השיוויון"

"המחאה הייתה אחד הפרקים המזהירים ביותר בהיסטוריה החברתית כלכלית של מדינת ישראל. אין הרבה מדינות בעולם שבהן 6% מהאוכלוסייה יוצאים לרחובות ערב אחד בשקט מופתי ומשמיעים סיסמאות של צדק חברתי ומצליחים לחולל את מה שהם חוללו. וזה לא מעט. ההישגים הם גדולים, למרות שכמובן צריכים לקרות עוד דברים", כך אמר בפורוס קיסריה פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לשינוי כיוון כלכלי וחברתי.

"אני מצפה שבמסגרת סדרי העדיפויות של הממשלה יקוימו ההחלטות שהממשלה הזו עצמה קיבלה לגבי יישום דו"ח טרכטנברג", אמר טרכטנברג. "אם נזייף בעניין הזה, אוי לנו. מכיוון שהאמינות של המדינה כלפי אזרחיה מובטלת על כף המאזניים", אמר טרכטנברג בהמשך לשמועות לפיהן הממשלה תקצץ בשירותים החברתיים שהתחייבה לתת בשנה האחרונה בשביל לעמוד ביעד הגירעון לשנה הבאה".

טרכטנברג המשיך ואמר: "אני מקווה שאנחנו עומדים בפני נקודת מפנה, שלפיה נוספו לנו שיקולים יומיומיים של שוויון ואי שוויון, של שוויון הזדמנויות והרווחה של אזרחי ישראל. זה משהו שלא תמיד היה במערכת השיקולים של הממשלה. הנושא הזה נדחק הצידה לאורך השנים. כשאתה בא ואומר שאתה שם בראש מעייניך את הצמיחה", אמר טרכטנברג ועקץ את שר האוצר, "כשאתה שם את המדדים האלה על השולחן ותו לא, אזי השיקולים האחרים בהחלטות השוטפות נדחקים הצידה. לי יש הצעה קונקרטית – אני מבקש שבכל הצעת ממשלה יהיה סעיף שאומר לא רק מה ההשלכות של ההצעה על תקציב המדינה, אלא שיהיה סעיף שאומר מה השלכות החלטת הממשלה על האי שוויון בחברה. בין אם זה בתחבורה, ובין אם זה בנושא אחר".

פרופ' מנואל טרכטנברג | צילום: נועם מושקוביץ'

"אני שומע לפעמים אנשים שאומרים, גם היום, שזה שמעמד הביניים מוחה זה לא בסדר", אמר טרכטנברג. "מעמד הביניים סבל וסובל מיוקר מחיה בלתי סביר בעליל. במשק עם כוח מונופוליסטי מופרז של גורמים שונים שמשפיע על כיסו של הצרכן, רק המחאה התחילה להניע תהליך שישים גבולות לכוח הזה. האם זה מספיק? לא. גם הממשלה צריכה לעשות את שלה. אלה תהליכים שהתניעו. גם הממשלה היתה אשמה במידה מסוימת ביוקר המחייה. גם בזה המחאה שמה איזשהו גבול, אם כי לא מספיק.

ההפגנה בגן העיר בת"א לפני שבוע | צילום: יובל חן

"מה זאת אומרת שהמחאה תתחדש?"

בהתייחסו לניסיון של המחאה להתעורר מחדש, אמר טרכטנברג, "לא הבנתי מדוע עד לאחרונה שאלו אם המחאה תתחדש. מה זאת אומרת תתחדש? מה שקרה בקיץ הקודם זה משהו שקורה אחת לדור, איך אפשר לצפות שזה יקרה שוב כעבור שנה? הרחוב הוא חשוב בעיני, אבל הרחוב הוא רק אחד המרחבים הציבוריים שהקולות צריכים להישמע בו. אבל יש גם מערכת פוליטית. ואחד האסונות של החברה הישראלית הוא שהפוליטיקה הפכה למילת גנאי.

אם הפוליטיקה היא גנאי, מי יתרגם את הרצונות של הציבור לעשייה מדינית? מי? אז אם אנחנו לא מרוצים מהמפלגות שיש לנו, אז בבקשה – תקימו מפלגות. אבל ההתעוררות שהייתה בישראל היא מאוד חיובית".

על האירועים בתל אביב בשבת האחרונה אמר טרכטנברג כי "רק צריך לדעת לתעל אותה למה שמתאים לחברה דמוקרטית, כולל גם מדי פעם אירועים ברחוב. ובלבד שנשמור על כללי ההתנהגות של כל הצדדים. כאב לי לראות את מה שקרה בתל אביב לאחרונה. כמי שנולד במקום שכילד הייתי מפוחד לצאת לרחוב שאני לא אחטוף מכאן או מכאן. והזיכרון הזה של ילד הוא מעצב תודעה. אנחנו לא רוצים שלילדים שלנו יהיו זכרונות כאלה של אלימות, לא של זה ולא של זה, והיתה אלימות כזו ברחובות לאחרונה. אלימות זה כמו אש, כשהיא מתחילה אתה לא יודע איפה היא תסתיים".

"יש לנו מה להגיד על סדרי העדיפויות"

איציק שמולי, יו"ר ועד הסטודנטים, הגיב לדברים באומרו כי "יש נתק שהולך וגדל בין הממשלות שנבחרות לבין העמדות שמחזיק הציבור. הישראלים יצאו לרחובות באמירה ברורה מאוד. אמרנו שאנחנו אוהבים את המדינה הזו ושאנחנו מאמינים שהיא יכולה לעמוד באתגריה אבל שיש לנו מה להגיד על סדרי העדיפויות, על הפערים ועל השירותים הממשלתיים. יותר מדי אנשים בשנים האחרונות מרגישים שהם עושים את המסלול הנכון – צבא, אוניברסיטה ועבודה – אבל בסופו של יום מרגישים שהם לא נספרים במוקדי קבלת ההחלטות. המחאה הזו, לפני שהיא מחאה על מחיר הקוטג' או הדירה, היא מחאה שאומרת שאנחנו רוצים שיהיה לנו קול לגבי הכיוונים שאליהם הולכת מדינת ישראל".

איציק שמולי | צילום: עמית שעל

עוד אמר שמולי, כי "זו תקופה שבה אנשים צעירים ברחבי העולם לוקחים אחריות על מה שקורה סביבם. הצעירים האלה עושים משהו מאוד פשוט, הם שואלים שאלות טריוויאליות – איך נראית המדינה שלי ולאיזה כיוון היא צריכה ללכת? זה מסר שצריך לעבור לדור הצעיר שהיה רגיל לא ללכת לקלפיות ולשלם על כך בריבית. אנחנו עוד צריכים להבין איך מחברים בין המחאה לבין הקלפי. אם נצליח לעשות את הדבר הזה, אזי המדיניות הכלכלית חברתית בישראל תהיה מעט מאוזנת יותר בכנסת הבאה".

שמולי פנה לפוליטיקאים ורמז להם על העתיד לבוא. "עד אז", אמר, "ארגוני הסטודנטים כבר נדרכים. יש סוגיות שהולכות לעלות על הפרק – כמו סוגיית השוויון בנטל ותקציב המדינה. כבר עתה יש דברים שניתן לעשות, גם כאמירה. לצד העבודה השגרתית בהכנת התקציב אפשר גם להניח תוכנית שמכוונת לצמצום פערים עם יעדים מדידים".

שמולי התייחס לעניין התרומה של אי.די.בי ליוזמת הסטודנטים להשקיע בעיר לוד ואמר כי "יש מי שהתבלבלו. המגזר העסקי הוא לא האויב של המחאה. אפילו המילה ריכוזיות לא יכול להיות מילת קסמים שתפתור את כל הבעיות בחברה הישראלית ותשמש עיר מקלט לחוסר מעש ממשלתי".

סתיו שפיר: "אנחנו באמת יכולים לשנות את הכיוון"

סתיו שפיר, ממאחרגני המחאה החברתית, אמרה כי "אלה דברים שצריך לתקן במשך שנים. האזרחים הראו בשנה האחרונה מה הם רוצים. בואו נסתכל על מה שמדברים עליו בחדשות, ולא רק על הזכויות השבורות בבנק. הגענו לזה שבית המשפט העליון צריך להורות לממשלת ישראל להפסיק לרוקן מתוכן את הזכות שלנו לבריאות. אנחנו בימים

שמבקר המדינה פונה לשרי הממשלה ואומר להם שהם נושאים באחריותם למחדלים, זה מצב שלא יכול להמשיך וזה לא רק עניין של שינוי בתקציב. זה שינוי התנהלות, וזה מה שאנחנו מחפשים.

"לאור התחדשות המחאה והבחירות המתקרבות אנחנו רואים שאפשר לא רק שלא לקצץ אלא גם להרחיב. אנחנו באמת יכולים לשנות את הכיוון. לדמיין מדינה שבה כל ילד יכול לממש את הפוטנציאל שלו. מדינה שבה מישהי בת 27 תדע שכשיהיו לה ילדים היא תוכל גם לעבוד וגם לטפל בה, לדעת שתהיה לי פנסיה ושלא אצטרך לעמוד בתור בגיל 70 בשביל לקבל טיפול, לדעת שאני לא אצטרך לחכות חודשים לניתוח או בשביל לקבל תרופות".