אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ניצחון המוח על הכוח צילום: איי אף פי

ניצחון המוח על הכוח

מדינות שמבליטות את חשיבות המוח בכדורגל הן אלו שיצליחו ברמה הבינלאומית. הרבה יותר ממדינות שמעריכות את הכושר הגופני

01.07.2012, 17:46 | אוריאל דסקל

לפי הממים באינטרנט, איטליה תזכה ביורו 2012.

למה? כי מאז 2006 כל קבוצה שמנצחת את נבחרת גרמניה בדרך לגמר, מנצחת בסופו של דבר בטורניר. חשוב יותר: ב-2004 זכתה פורטו באליפות אירופה, היא לבשה כחול לבן. ביורו 2004 זכתה יוון בליגת האלופות. היא לבשה כחול לבן. ב-2008 זכתה מנצ'סטר יונייטד בליגת האלופות. היא לבשה אדום. ומי זכתה ביורו 2008? ספרד, שלבשה אדום. ומי זכתה בליגת האלופות השנה? צ'לסי. ומה היא לבשה? כחול. ומה לובשת נבחרת איטליה? נכון מאוד, כחול.

צחוקים בצד, גמר יורו 2012 מוכיח כמה דברים.

מריו באלוטלי. גם כוח חשוב, אבל המוח יותר, צילום: איי אף פי מריו באלוטלי. גם כוח חשוב, אבל המוח יותר | צילום: איי אף פי מריו באלוטלי. גם כוח חשוב, אבל המוח יותר, צילום: איי אף פי

כדורגל משחקים עם המוח

התפתחות מחקר הגוף ומדעי המוח מגלה לנו שהכדורגלנים הטובים ביותר בעולם הם לא בהכרח "גיבורי על" עם קוביות בבטן ושיער שופע. ההפך, השחקנים הטובים בעולם דווקא נראים קצת כמו פקידים חיוורים. צנומים מדי או "צ'אבי". אבל יש להם מוח. וזה מה שהם צריכים.

כלומר, זוג ריאות בריאות ורגליים שריריות הם כלים חשוב עבור כל כדורגלן. וכפי שהיה ניתן לראות בחגיגת השער השני של מריו באלוטלי נגד איטליה, גם שרירי בטן וגב הופכים אותך לכלי מסוכן על מגרש הכדורגל, אבל פעם אחר פעם מוכח בכדורגל של היום שמוח הוא האיבר החשוב ביותר בכדורגל. המאמנים שהבינו זאת, עלו לגמר.

בגיל 33 אנדראה פירלו אינו קשר דפנסיבי שיכול לרוץ 90 דקות אחרי קשרים התקפיים, אז צ'זרה פרנדלי שם לידו שני קשרים דפנסיביים שיעשו את העבודה השחורה, ופירלו בעצמו משתמש ביכולות שלו לפתוח את המשחק ולמצוא חללים שאחרים לא יכולים.

בספרד הלך ויסנטה דל בוסקה על הקונספט "הכל מוח ובלי כוח". ואולי בגלל זה הנבחרת נראית קצת חסרת פואנטה. יש לה 6-5 פליימייקרים, כולם מוחות כדורגל מבריקים, אבל אין להם את מי להפעיל. ועדיין, גם סוסי העבודה של צרפת והסילונים של פורטוגל לא הצליחו לנצח אותם.

תרבויות כדורגל שמבליטות את חשיבות המוח בכדורגל, יצליחו ברמה הבינלאומית. הרבה יותר ממדינות שמעריכות את הכושר הגופני.

 אין דבר כזה כישרון

אינייסטה ופירלו. "אלוהים" לא בירך אף אחד, צילום: איי אף פי אינייסטה ופירלו. "אלוהים" לא בירך אף אחד | צילום: איי אף פי אינייסטה ופירלו. "אלוהים" לא בירך אף אחד, צילום: איי אף פי

אגב, אחת מהקלישאות שחוזרות על עצמן בכל הקשור לנבחרת ספרד, היא ש"השחקנים כישרוניים מאוד" ושהם "בורכו בכישרון". אבל כישרון אינו מתת אל מהסיבה הפשוטה שזה לא "אלוהים" שנגע במצחם עם קרן אור והעניק להם כישרון. כל השחקנים בנבחרת הספרדית התחילו לשחק כדורגל בגיל צעיר. צעיר מאוד אפילו. מגיל צעיר הם גם קיבלו הדרכה לגבי מה נכון ומה לא נכון. ממש לפני שהתחילו לדבר באופן שוטף. אביו של צ'אבי הוא מאמן כדורגל, אביו של אנדרס אינייסטה עדיין מסתובב עם תמונה בארנק של בנו, בגיל ינקות ממש, עם כדורגל ברגלו. אביו של ססק פאברגאס, לשעבר כדורגלן, החל לאמן אותו בגיל צעיר מאוד. וגם אביו של דויד סילבה היה מאמן כדורגל. אין דבר כזה "כישרון". זה החיבורים במוח, הקואורדינציה הממוקדת בקשר עין-רגל והיבטים נוירולוגיים אחרים. כדורגל עבורם הוא כמו שפה. משהו שגדלו לתוכו. זה מה שהופך אותם לגדולים.

 

ההתפתחויות הטקטיות בשנים האחרונות קרו בעיקר בכדורגל המועדונים. בעיקר בגלל שהמאמנים הטובים ביותר מאמנים מועדונים ולא נבחרות. וגם בגלל שבמועדונים יש זמן לעבוד וליצור קבוצה מגובשת שיכולה לבצע הוראות טקטיות ברמות גבוהות מאוד. עם זאת, ביורו 2012 אנחנו רואים קפיצה אבולוציונית של הטקטיקה בכדורגל הנבחרות. מאמני נבחרות בכירים מוציאים מים מן הסלע במובנים רבים. אין להם מאגר כישרונות פוטנציאלי לרכוש ממנו כמו המועדונים, ולכן הם צריכים להתאמץ יותר ולחשוב על דרכים נוספות כדי להצטיין. ספרד המציאה את "הבונקר עם הכדור" – משחק הגנתי שמבוסס על שמירה על הכדורגל בכל מחיר – גם במחיר של בעיטות לשער. ספרד מנסה בעיטה לשער כל 58 מסירות ביורו 2012. במונדיאל 2010 זה היה רק אחרי 44 מסירות וביורו 2008 רק אחרי 33 מסירות. איטליה, לעומת זאת, המציאה את עצמה מחדש, אבל לא זנחה את הכדורגל ההגנתי, אלא אימצה את היכולות השכליות של השחקנים שלה כדי לשחק כדורגל סופר גמיש מבחינה טקטיקת.

מה יהיה ואיך זה יראה?

וקצת סטטיסטיקות שיגידו לנו למה לצפות. עברו 900 דקות מאז ספרד חטפה שער בשלב נוקאאוט של טורניר גדול. הם חטפו רק שער אחד ביורו 2012 – מאיטליה. בשני המשחקים האחרונים שלהם הם אפשרו רק בעיטה אחת למסגרת של איקר קסיאס. הסטטיסטיקות המדהימות הללו מתאפשרות בזכות העובדה הפשוטה שהיריבות שלהן לא יכולות להשיג את הכדור. איטליה, לעומת זאת, מצליחה לבעוט לשער הכי הרבה (99 בסך הכל). איקר קסיאס נאלץ לעצור רק 12 כדורים ביורו 2012, 6 מהם היו מרגליים איטלקיות.

אז מה נראה? ספרד תנסה להחזיק כמה שיותר זמן בכדור. איטליה תנסה לנצל בחכמה כל הזדמנות שיש לה. קרב טקטי מרתק.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות