בג'נין קלטו שצריך להשקיע בקולטים

הפלסטינים תלויים כמעט לחלוטין באספקת החשמל מישראל. בעזה אמנם פועלת תחנת כוח מקומית שמספקת כ־%40 מצריכת החשמל של עזה, והפלסטינים גם קונים חשמל בהיקף קטן ממצרים ומירדן, אולם אין זה משנה את התלות שלהם בישראל. על רקע זה פתחה חברת החשמל הפלסטינית, בשיתוף עם תאגיד ההשקעות הגדול פדיקו, לפני כשנתיים, בהכנות להקמת תחנת כוח באזור ג'נין. הפלסטינים צורכים כיום כ־1,000 מגה־ואט חשמל (700 בגדה ו־300 בעזה - לעומת כ־12 אלף מגה־ואט שצורכת ישראל), והרעיון להקמת התחנה בג'נין נראה חיובי לממשלת ישראל משום שהוא יקל על מימון תוכניות הפיתוח של חברת החשמל בישראל, ויפחית פליטת גזי חממה ומזהמים בשטח ישראל.

"אנרגיה לעצמאות"

הנתונים האלה שכנעו את היזם חנא סניורה והמרצה לכלכלה איסכנדר אל־נג'אר לארגן קבוצת אנשי עסקים להקמת פרויקט לאנרגיה סולארית ליד יריחו. הם פתחו במגעים עם משקיעים אמריקאים ואירופים כדי שהפרויקט יתחיל לפעול כבר ב־2013 ויספק בשלב ראשון כ־5 מגה־ואט.

אם לשפוט לפי כרטיס הביקור של מנהלי הפרויקט - שעליו כתוב "אנרגיה לעצמאות" - יש לו כיוון פוליטי ברור. "נכון", אומר סניורה, "אנחנו רוצים להקטין ככל האפשר את התלות בישראל, כי לא נוכל להגיע לרמה סבירה של ביטחון לאומי אם ישראל יכולה בכל רגע לנתק לנו את החשמל, ואפילו לפגוע בתחנת הכוח בעזה כפי שהיה ב־2006 כעונש על חטיפת גלעד שליט".

אפשר היה, לפתור רבות מבעיות האנרגיה של הפלסטינים אם הם היו יכולים לנצל את מצבור הגז שהתגלה מול חופי עזה. אבל העניין לא כדאי אם מדובר באספקת חשמל רק לעזה. לפיכך ניהלו הפלסטינים מו"מ כדי למכור את הגז לישראל, אך ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון בחרה לקנות את הגז ממצרים ולא מהפלסטינים. התוצאה: בפיתוח שדה הגז תלויים הפלסטינים בישראל, ואם ברצונם להעביר גז מעזה לגדה הם צריכים הסכמה וסיוע ישראלי. "אין זה כך לגבי אנרגיה סולארית", אומר סניורה וצוחק: "הרי אי אפשר להקים מחסומים בינינו לבין השמש".

התחלה צנועה ומבטיחה

בינתיים שכרו סניורה, אל־נג'אר וחבריהם כ־100 דונם בבקעה בסמוך ליריחו ולעוג'ה, ל־25 שנה, בשטח A הנתון לשליטה פלסטינית מלאה. עבור ייצור של מגה־ואט אחד צריך שטח של כ־20 דונם, כך שיוכלו לייצר בשלב הראשוני רק 5 מגה־ואט. מחיר הייצור של אנרגיה סולארית יקר ומצריך סובסידיה ממשלתית. הם בדקו את מידת הסיוע של ממשלת ישראל לפרויקט הסולארי ליד קיבוץ קטורה בערבה ופנו לרשות הפלסטינית לקבל סיוע דומה. כל אחד מהשותפים השקיע בהכנות הארגוניות לפרויקט שעלותו כמיליון דולר. התחלה צנועה, לדברי סניורה, אבל עם עתיד מבטיח.